Netanjahu és koalíciós partnerei zöld fényt kaptak a Bagac-tol (legfelsőbb bíróság ) megalakulhat Izrael 35 kormánya
Az izraeli legfelsőbb bíróság egyhangúlag elutasította a korrupciós ügyekben vádlott Benjamin Netanjahu ügyvivő miniszterelnök kormányalakítása, valamint a jobboldali Likud és a centrista Kék-fehér párt koalíciós megállapodása elleni petíciókat
A döntés nyomán megalakulhat a koalíciós egyezményben kikötött törvények megszavazása után az új izraeli kormány. „Nem találtunk jogi indoklást Netanjahu kormányalakításának megakadályozásához” – közölte Izrael legmagasabb jogi grémiuma.
„A kormányalakításba történő külső beavatkozás sértené a többségi döntés elvét” – áll a határozatban. A rangidős bírókból álló kibővített, tizenegy tagú bírói tanács szerint jelenleg nincs lehetőség közbelépni a koalíciós megállapodás vitatható pontjaiba.
A bírók bár kifogásolták a szerintük rendhagyó koalíciós egyezményt, amelynek több része jelentős nehézségeket vet fel, de a legfontosabb megállapításuk az volt, hogy a törvényes feltételek nem zárják ki a kormány megalakításának feladatát olyan képviselőre ruházni, aki ellen per van folyamatban, és ezért az illető ki is nevezhető a kormány vezetőjének.
A bíróság jogilag támadhatónak vélte a koalíciós megállapodás több pontját, azonban a verdikt szerint ezek még nem értek meg döntésükre, mivel még nem szavazták meg őket.
A kneszet ( Izraeli Parlament)ezekben a napokban a koalíciós megállapodás alapján változtatásokat szavaz meg az ország alaptörvényeiben is, a módosításokkal a rotációs kormányzást kívánják garantálni, miszerint előbb Benjámin Netanjahu, majd Beni Ganz fog a miniszterelnöki székben ülni.
A Likud és a Kék-fehér szerdán együttes nyilatkozatot tett közzé, amelyben bejelentették, hogy Netanjahu és Ganz megállapodtak a kormány megalakításáról, valamint jövő szerdai, május 13-i eskütételről az ehhez szükséges törvénykezés befejezése után.
בג”ץ לא מתערב, כרגע: נתניהו וההסכם לא נפסלושופטי בג”ץ קבעו פה אחד כי אין עילה להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. גם לגבי ההסכם הקואליציוני החליטו שלא להתערב בשלב זה אך ציינו שהוא „חריג וחלק מהוראותיו מעוררות קשיים בלתי מבוטלים”. במקרה של התערבות במהלך „תקופת החירום”, נתניהו עדיין יוכל לפרק את הממשלהיעל פרידסון ומורן אזולאיעדכון אחרון: 07.05.20 , 01:16
הדיון בבג”ץ, השבוע(צילום: EPA)
על רקע הדיון במליאת הכנסת, שופטי בג”ץ פרסמו אמש (ד’) את החלטתם בעניין העתירות נגד הטלת הרכבת ממשלה על בנימין נתניהו, הנאשם בפלילים, ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. בהחלטתם כתבו השופטים כי הם דוחים פה אחד את העתירות – שהוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון, קבוצה של 123 אנשי ביטחון רוח והייטק, עמותת „חוזה חדש”, משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת סיעת יש עתיד-תל”ם ועו”ד שפיק רפול.
לעיון במסמך המלא לחצו כאן
נתניהו ניצח רק בסיבוב הראשון / פרשנות
„לא נמצאה לנו עילה משפטית להתערב בהטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו”, כתבה הנשיאה אסתר חיות – אך הזכירה את כפיפותו של נתניהו להסדר ניגוד עניינים כפי שהתחייב עורך דינו ונציגו בדיון. היא הוסיפה: „אני סבורה כי מבין ארבעת הגורמים שמנו העותרים, הגורם היחיד המפעיל שיקול דעת שאותו ניתן לבחון בהקשר זה, הוא חברי הכנסת המבקשים להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים.
„אף שבחינת שיקול הדעת של חברי הכנסת הפועלים היא אפשרית מבחינה מושגית, מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת לפיה התערבות בשיקול דעת זה מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד. המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם”.
„המסקנה המשפטית שאליה הגענו”, הוסיפה חיות, „אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חה”כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין, משאמרנו זאת – נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו.
חיות, נתניהו וגנץ(צילום: אורן בן חקון, AP)
„תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין”. השופטים גם אישררו את הלכת פנחסי-דרעי אשר אוסרת כהונת שרים שנגדם הוגש כתב אישום: „בניגוד לטענות שהועלו בפנינו במהלך הדיון, הלכה זו בכל הנוגע למינוי ולהעברה של שרים מתפקידם, ממשיכה לחול גם לאחר חקיקת ‘חוק יסוד: הממשלה’ החדש משנת 2001”.
„הסכם שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים”
בנוגע להסכם הקואליציוני עם כחול לבן נכתב: לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, וזאת בין היתר בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול לבן והליכוד”.
„מדובר בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים”, סיכמה הנשיאה אסתר חיות את פסק הדין. „כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר, כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה”.
בנוגע לסוגיית הוועדה לבחירת שופטים, קיבל בג”ץ את טענת העותרים בנוגע למינוי של נציג קואליציה ואופוזיציה וכתבו כי הסעיפים בהסכם שמקנים לקואליציה שני נציגים „מעוררים קושי לא מבוטל נוכח החשיבות שבשיתוף האופוזיציה בתהליך קבלת ההחלטות לצורך הגשמה מלאה של הרעיון הדמוקרטי”. עם זאת, בגלל העובדה שטרם נקבעו ועדות הכנסת וטרם נערכה ההצבעה החשאית לבחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, בג”ץ לא יתערב בנושא.
גורמים בליכוד הגיבו על פסק הדין – והתייחסו לכך שבפסיקה נכתב „לעת הזו”. „הכול יהיה טוב ויפה אם בג”ץ לא יתערב בהמשך”, אמרו הגורמים, „אחרי החקיקה”.
תגובות העותרים: „לא ניתן להשלים עם ראש ממשלה נאשם בפלילים”
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: „אנו מכבדים את פסיקת בג”ץ. עם זאת, מוסרית וערכית, לא ניתן להשלים עם מצב של ראש ממשלה נאשם בפלילים. התנועה לאיכות השלטון תקיים במוצאי השבת הפגנת ענק תחת הכותרת ‘ישראל מתביישת’ – ממשלת נתניהו-גנץ היא ההגדרה המדויקת למושג ‘כשר אבל מסריח'”.
בעמותה לדמוקרטיה מתקדמת הגיבו גם כן ואמרו כי „בגץ מנע את המשך שיתוקה של הכנסת ואת הניסיון הנואל של הליכוד ושל כחול לבן למנוע את תפקודה של הכנסת כרשות מחוקקת לתקופה בלתי מוגבלת תחת האיצטלה של מצב החירום בגין מגיפת הקורונה. בג”ץ מתח ביקורת קשה על הנסיון לפגוע במעמדה של האופוזיציה וצר לנו על כי בחר שלא לפסול את סעיפי ההסכם המונעים מינויים של חברי אופוזיציה לראשי ועדות ואת בחירת נציג האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. אם אכן לא ימונו ראשי ועדות מהאופוזיציה ולא ייבחר נציג לוועדה לבחירת שוטרים מטעמה, ניאלץ לשוב אל בית המשפט”.
בג”ץ דן ביום ראשון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וביום שני בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני. הדיונים נערכו בהרכב מורכב של 11 שופטים ובראשו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טען בתגובתו לבג”ץ כי אין מניעה משפטית להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, למרות כתב האישום שהוגש נגדו. כמו כן, טען שלא ניתן לפסול את ההסכם הקואליציוני, למרות הקשיים שיש בו.
בעקבות ביקורת שהשמיעו השופטים בדיון ביום שני הודיעו הליכוד וכחול לבן על כמה תיקונים בהסכם ביניהן. הן הודיעו סעיף הקפאת המינויים יקוצר מחצי שנה לכשלושה חודשים (מאה ימים). כמו כן, תבוטל הקפאת החקיקה. במסגרת השינויים בהסכם, הצדדים הסכימו כי תובא לכנסת חקיקה, אבל הוסכם שתינתן קדימות לחקיקת קורונה. עוד הוסכם כי תקופת החירום לא תוארך מעבר לחצי שנה. בהסכם המקורי הוחלט שלא לקדם חקיקה בכלל, אלא הצעות חוק שקשורות במשבר הקורונה.
ראש הממשלה נתניהו פנה ביום שני במסר לשופטי בג”ץ ואמר במהלך הצהרה על הקלות בתקנות הקורונה: „בדמוקרטיה מי שמקבל את הרוב הוא מוביל את העם”. הוא הוסיף: „נבחרתי ברוב קולות, יש רוב עצום בעם שרוצה שאוביל את הממשלה שאנו עמלים להקים אותה. לא מן הראוי שגורם כלשהו, לא פקידות ולא שופטים בבית המשפט, יתערבו בדבר הבסיסי הזה של הדמוקרטיה”.
פורסם לראשונה 06/05/2020 22:49
