ארה”ב תקצץ 175 מיליון דולר מהסיוע הצבאי לישראל
הממשל בוושינגטון יעביר השנה 5 אחוזים פחות מתוך 3.1 מיליארד דולר שאמורים היו להגיע לירושלים.
הקיצוץ
ישפיע על היכולת לרכוש מטוסי חמקן. השגריר בוושינגטון אורן: „לא ביקשנו החרגה, נישא את חלקנו בנטל”
הממשל האמריקאי החליט לקצץ 175 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השנתי לישראל, שהם חמישה אחוזים מהסיוע, שעומד על 3.1 מיליארד דולר בשנה. ראש הממשלה נתניהו הנחה את יועציו ואת הפקידים המקצועיים לא לבקש מהממשל בארצות הברית להחריג את ישראל מתוכנית הקיצוצים.
בישראל נשמו לרווחה מאחר שחששו מקיצוץ רחב יותר שהיה עלול להסתכם בכחצי מיליארד דולר. הקיצוץ ייעשה במסגרת קיצוץ רוחבי וגורף שעליו החליט הממשל כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי במדינה, והוא כולל את כל סעיפי הוצאות התקציב הפדרלי. שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן, אמר אתמול: „ישראל לא ביקשה החרגה. אנחנו מוכים להשתתף בנטל”.
הקיצוץ ישפיע בין היתר על יכולתה של ישראל לרכוש מטוסי חמקן מתקדמים מסוג F-35. ישראל חתמה על עסקה לרכישת 19 מטוסים, שאמורים להגיע לישראל כבר בשנת 2016, אולם בעקבות השינויים הפנטגון קיצץ את מספר המטוסים שתוכננו לייצור מ-2,500 ל-1,200. המשמעות עבור ישראל היא שכל מטוס יעלה יותר. במקרה כזה ייעשה שימוש נרחב יותר בכספי הסיוע האמריקאיים.
ההערכה היא שכ-75 אחוז מכספי מימון המטוסים יגיעו מהסיוע האמריקאי, בפריסה למספר שנים. עם זאת, בירושלים מעריכים שקיצוץ התקציבים ישפיע בעיקר על עסקאות עתידיות של ישראל לרכישת מטוסי חמקן נוספים, ולא על העסקה שכבר נחתמה.
הקיצוץ עשוי להשפיע על קיומם של אימונים משותפים בין צה”ל לצבא ארה”ב, שחשיבותם העיקרית היא הדימוי של ישראל ושיתוף הפעולה בין המדינות. ייתכן שתהיה לכך השפעה גם על חוזים שנחתמו עם חברות ישראליות. המימון המיוחד ל”כיפת ברזל”, 211 מיליון דולר ל-2013, לא נפגע. עם זאת, נפגעה התוספת למימון תוכניות משותפות לישראל ולארה”ב בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים כמו חץ-2, חץ-3 וקלע דוד. 21 מיליון דולר קוצצו מתוספת שהובטחה לישראל למימון תוכניות אלה בסך 269 מיליון דולר.
יצוין כי „כיפת ברזל” ופיתוח מערכות ההגנה הנוספות אינם חלק מהסיוע הביטחוני הקבוע של ארה”ב לישראל אשר מכונה FMF. באשר לשנת 2014, הבקשה של הבית הלבן למימון „כיפת ברזל” עומדת על 220 מיליון דולר, והסכום אושר על ידי בית הנבחרים וממתין לאישור הסנאט. בנוגע למערכות ההגנה האחרות, הבית הלבן ביקש מימון של 95.8 מיליון דולר. בית הנבחרים העניק תוספת של 170 מיליון דולר, וכרגע ממתינים לאישור הסנאט.
נראה שישראל טרם הפנימה את המציאות החדשה שנוצרה בארה”ב ואת השפעתה על המשך העברת סיוע לישראל. נראה כי לא רק היכולת האמריקאית להמשיך בתמיכה הכספית האדירה בישראל נפגעה, אלא גם הרצון לעשות זאת הצטמצם.
נשיא ארה”ב ברק אובמה הביא את שר ההגנה צ’אק הייגל במיוחד כדי להעביר את הקיצוץ האדיר בתקציב ההגנה האמריקאי, שעומד על 42.6 מיליארד דולר, מתוך 85 מיליארד דולר בתקציב המדינה הכולל. כבר עתה נפגעה היכולת של ארה”ב לשגר כוחות מעבר לים בעקבות קיצוץ משמעותי בשעות הטיסה של חיל האוויר האמריקאי וביטול אגפים בצי.
מבחינת המזרח התיכון, מדובר בקיצוץ משמעותי בפריסה האמריקאית באזור, כולל באזור המפרץ הפרסי. הציבור והממשל האמריקאים עייפים מהמלחמות הארוכות שניהלה ארה”ב בעיראק ובאפגניסטן. העייפות הזו, לצד המצב הכלכלי הקשה בארה”ב, הולידה החלטות בדלניות גם בקונגרס, ולפיהן על ארה”ב להתמקד יותר בבעיותיה הפנימיות.
לצד זאת, השגת העצמאות האנרגטית של ארה”ב יצרה את הרושם בממשל שלטווח הארוך ניתן להתנתק מכלכלת המזרח התיכון, לצמצם את הנוכחות הצבאית באזור ולבצע תפנית לדרום מזרח אסיה. בין היתר מדובר בתוכניות להחזיר את הצי החמישי והשישי מהמזרח התיכון.
Washington 175 millió dollárral csökkenti Izraelnek szánt katonai segélyét
Az Egyesült Államok 175 millió dollárral csökkenti eredetileg 3,1 milliárd dollárosra tervezett éves katonai segélyét Izraelnek – közölte a Maariv című izraeli napilap pénteken.
A cikk szerint Jeruzsálemben megkönnyebbüléssel reagáltak az elvonás mintegy 5 százalékos mértékére, mert arra számítottak, hogy az amerikai szövetségi költségvetési megszorítások részeként akár félmilliárd dollárral is csökkenthetik a segély összegét.
A döntés mindazonáltal hatással lesz az izraeli repülőgép-vásárlásokra, különösen az F-35-és vadászgépek vételére. Ezekből Izraelnek jelenleg 19 megvásárlására van szerződése 2016-os leszállítással. Az F-35-ösök ráadásul várhatóan drágulnak is, mivel a korábban tervezett 2500 helyett csak 1200-at gyártanak belőlük.
A megszorítás nyomán kevesebb közös amerikai-izraeli hadgyakorlatra számítanak. Emellett 21 millió dollárral csökkentik a Hec2 (Nyíl2) és Hec3 (Nyíl3) nevű, nagy és közepes hatótávolságú légvédelmi rakétákra ígért 269 millió dolláros különleges segélyt, de a Vaskupola nevű – a rövidebb hatótávolságú rakétáktól védő – légelhárító rakétarendszerre 2013-re tervezett 211 millió dolláros rendkívüli támogatás nem szenved csorbát.
Ezekre a védelmi rendszerekre az amerikai képviselőház már 2014-re is megszavazott külön segélyeket, de a szenátus még nem döntött ebben a kérdésben.
Az amerikai közvéleménynek és a kormánynak elege van a közel-keleti háborúkból és várhatóan inkább belső ügyekre, valamint Délkelet-Ázsiára összpontosítanak a jövőben – írta a Maariv. A változáshoz a lap szerint hozzájárul a gazdasági válság és az energia-önellátási képesség romlása is, mert mindez csökkenti a térségben való katonai jelenlét szándékát.
