Netanjahu visszavonatná az ENSZ BT határozatát a telepbővítések leállításáról
Benjámin Netanjahu
Élesen bírálta Benjámin Netanjahu izraeli kormányfő az ENSZ Biztonsági Tanácsának a palesztin területeken folyatott izraeli telepbővítések leállítását követelő előző napi határozatát, és közölte, azon munkálkodik, hogy a döntést visszavonják.
“Ez a határozat részrehajló és szégyenteljes. Időre lesz szükségünk, de ezt a döntést vissza fogják vonni” – jelentette ki Netanjahu az egyik izraeli televíziós csatornának nyilatkozva.
A politikus elmondta: utasította a külügyminisztériumot, hogy egy hónapon belül vizsgálja felül Izrael és az ENSZ kapcsolatait, köztük az ENSZ szakosított szervezeteinek izraeli finanszírozását és a világszervezet képviselőinek izraeli jelenlétét is. Netanhaju már utasítást is adott 30 millió sékel (2,3 milliárd forint) értékű támogatás befagyasztására. A pénzt a korábbi tervek szerint öt olyan ENSZ-szervezet kapta volna, amelyek Netanjahu mostani nyilatkozata szerint “különlegesen ellenségesek Izraellel szemben”.
Az izraeli kormányfő nem nevezte meg e szervezeteket, és nem árult el egyéb részleteket sem.
Netanjahu élesen bírálta – a tisztségéből január végén távozó – Barack Obama demokrata párti amerikai elnököt is, és közölte, már alig várja, hogy együttműködhessen “barátjával”, Donald Trump megválasztott republikánus párti elnökkel. Netanjahu és az Obama-kormányzat viszonya régóta feszült.
“Az Obama-kormányzat szégyenteljes Izrael-ellenes csapdát állított az ENSZ-ben” – hangoztatta az izraeli miniszterelnök, aki a Háárec című izraeli napilap szerint lemondta az ukrán kormányfő jövő heti látogatását, mivel a BT-ben Ukrajna is a határozat mellett szavazott.
A pénteken elfogadott, jogilag kötelező érvényű határozat azt követeli a zsidó államtól, hogy “azonnal és teljes körűen vessen véget a telepépítéseknek a megszállt palesztin területeken, köztük Kelet-Jeruzsálemben”. A dokumentum szerint az izraeli telepestevékenységnek “nincs jogi alapja, és súlyosan sérti a nemzetközi jogot”.
A határozat elfogadását az tette lehetővé, hogy az Egyesült Államok – amely a BT állandó tagja és Izrael fontos szövetségese – e kérdéskörben 1979 óta először nem élt a vétójogával, hanem tartózkodott a szavazáson. A BT többi 14 tagállama igennel szavazott.
A Jediót Ahronót honlapja, a ynet szerint az ENSZ BT határozatának visszavonását Donald Trump, a januárban hivatalba lépő új amerikai elnök sem tudja elérni. Trump választási kampányában előbb kijelentette, hogy semleges lesz az izraeli-palesztin viszály ügyeiben, majd azt is, hogy teljes mértékben Izrael mellett áll.
שגרירים זומנו לנזיפה במשרד החוץ; ליברמן הורה לנתק קשר עם בכירי הרשותהחרפת צעדים בעקבות ההצבעה נגד ישראל באו”ם: נתניהו הורה לזמן את כל שגרירי המדינות במועצת הביטחון שתמכו בהחלטה נגד ההתנחלויות. שגריר ארה”ב הוחרג בשל הימנעות מדינתו בהצבעה. ליברמן הורה להפסיק כל קשר עם הגורמים המדיניים-אזרחיים ברשות. התיאום הביטחוני נמשךמורן אזולאי, איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ועומרי אפריםפורסם: 25.12.16 , 09:54
נתניהו על החלטה 2334: „החלטה מעוותת” (צילום: אורי דוידוביץ’)
דרמה באו”ם – הצבעה נגד ישראל הערב. גורם…עוד תגובה להצבעה נגד ישראל באו”ם: שר הביטחון אביגדור ליברמן הנחה הבוקר (יום א’) את צה”ל ואת יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים להפסיק כל קשר מדיני-אזרחי עם הגורמים המדיניים-אזרחיים ברשות הפלסטינית. עם זאת, התיאום הביטחוני והעבודה בוועדות התיאום נמשך. התגובה של ליברמן היא צעד נוסף של ישראל בעקבות החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו”ם, שלפיה הבנייה בשטחים „נעדרת כל תוקף חוקי”.
במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו שב ותקף הבוקר את מועצת הביטחון של האו”ם ואת ממשלו של נשיא ארצות הברית היוצא ברק אובמה. נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה: „אני שותף לרגשות הכעס והתסכול של חברי הממשלה מול ההחלטה הלא מאוזנת והעוינת ביותר למדינת ישראל, שהתקבלה באופן בלתי ראוי על ידי מועצת הביטחון”.
נתניהו הוסיף כי „אין לי שום ספק שממשל אובמה יזם אותה ועמד מאחוריה ותיאם את הניסוחים ודאג להעבירם בניגוד מפורשת למדיניות האמריקנית המסורתית שהתחייבה לא לנסות לכפות תנאים של הסדר קבע במועצת הביטחון. זו הייתה התחייבות מפורשת של הנשיא אובמה להימנע מצעדים כאלה. נעשה כל מה שצריך כדי שישראל לא תצא ניזוקה מההחלטה המבישה הזו”.
לסיכום דבריו, ביקש נתניהו מהשרים לגלות אחריות: „אני אומר לשרים, צריך לנהוג בתבונה, באחריות, וגם בקור רוח. זה אומר גם במעשים וגם בדיבורים. אני מבקש מהשרים לנהוג באחריות בהתאם להנחיות שיינתנו היום בישיבת הקבינט אחרי ישיבת הממשלה. ביקשתי ממשרד החוץ להכין תוכנית פעולה מול האו”ם וארגונים בינלאומיים אחרים שתוצג בקבינט ועד אז נבחן צעדים נוספים”.
שר הביטחון ליברמן(צילום: יאיר שגיא)
כמה שרים תקפו בחריפות את ממשל אובמה לפני ישיבת הממשלה השבועית. השר צחי הנגבי אמר כי „למזלנו, בעוד 25 יום הממשל שעל שמו רשומה ההחלטה האומללה הזו יורד מהבמה. נכנס ממשל שמצהיר שהוא מסתייג מההחלטה הזו. אני מאמין שהממשל החדש ימחק את הכתם הזה, שאולי מעיב על הממשל של אובמה. אובמה נכנע לאיראנים, הפקיר את הסורים ותקע סכין בגבם של הישראלים”.
השר יובל שטייניץ אמר: „הייתה החלטה אנטי-ישראלית קשה, בוטה ועוינת במועצת הביטחון. זו לא החלטה נגד ההתנחלויות אלא נגד ישראל, וכואב במיוחד שארצות הברית נמנעה. אני לא מאשים את הנשיא אובמה באנטישמיות אלא במעשה לא הוגן וקשה. כך לא מתנהגים לידידים. ארצות הברית מעולם לא הפקירה אותנו לרוב האוטומטי נגדנו במועצת הביטחון. אני חושב שאובמה וקרי עוד יתחרטו ויתביישו בהחלטה הלא מוסרית הזאת”.
השרה איילת שקד אמרה לפני ישיבת הממשלה כי „צריך לראות את ההחלטה כהזדמנות, ישראל צריכה להכריע לאן היא הולכת, להקמת מדינה פלסטינית או לא. ממשל אובמה הפקיר את ישראל פעמיים: פעם אחת בחתימת ההסכם עם איראן ועכשיו עם אי הטלת הווטו”. גם השרה גילה גמליאל הצטרפה לביקורת: „החלטה אומללה, היינו מצפים מארצות הברית, ידידתנו הטובה ביותר, למנוע אותה”.
פעולות נגד המדינות שתמכו בהחלטה
מאז קבלת ההחלטה נגד ישראל באו”ם, ביצעה הממשלה כמה פעולות נגד המדינות שתמכו בהצעה. אמש החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את ביקורו הרשמי של ראש ממשלת אוקראינה וולודימיר גרויסמן בישראל, כמחאה על כך שאוקראינה – הנחשבת למדינה ידידותית לישראל – הצביעה בעד ההחלטה במועצת הביטחון. גרויסמן היה אמור להגיע בשבוע הבא לארץ.
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, התייחס הבוקר לנושא ואמר בראיון לאולפן ynet כי „הידיים הן ידיים אמריקניות. התפרסם פה באוקראינה שהאוקראינים מאוד רצו להימנע וביידן אישית התקשר לנשיא אוקראינה ולחץ שהאוקראינים יצביעו בעד. יש פה לא מעט צביעות כי האמריקנים בעצם לא העזו להצביע בעד, רק נמנעו, אבל לחצו על מדינות אחרות בכוח לתמוך. יש פה פעולת ייאוש של הממשל היוצא כי הוא מבין שהממשל החדש ינקוט מדיניות אחרת”.
(צילום: AP)
(צילום: AP)
על האמירות הקשות מאז קבלת ההחלטה מצד ההנהגה בישראל נגד הממשל האמריקני היוצא ציין אלקין כי „הנשיא בעצמו קובע איזו מסורת הוא רוצה. כשהיו לנו חילוקי דעות כמו בנוגע להסכם המביש עם איראן, הסכם מאוד גרוע שעוד ידובר בו רבות ונראה את המחיר שכל העולם ישלם על ההסכם הזה, נאבקנו עליו ואותו דבר כאן – כשהממשל החליט במחטף לנקום בישראל ולקיים דיאלוג של כוחנות. לא צריך להגיד שהיריקה בפרצוף זה גשם”.
ראש הממשלה נתניהו גם הורה אמש לשגרירי ישראל בניו זילנד ובסנגל, שתיים מהמדינות שקידמו את הצעת ההחלטה ביחד עם ונצואלה ומלזיה, לשוב ארצה באופן מיידי להתייעצויות. במקביל הנחה ראש הממשלה את משרד החוץ לבטל את ביקורו הצפוי של שר החוץ הסנגלי בארץ בעוד שלושה שבועות ולבטל את כל תוכניות הסיוע לסנגל. עוד הורה נתניהו לבטל ביקורים בארץ של השגרירים הלא תושבים של סנגל.
