Izrael visszaadott Egyiptomnak két ellopott és Izraelben megtalált ókori műkincset az egyre javuló diplomáciai kapcsolatok jegyében – közölte a Ynet, a Jediót Ahronót című újság honlapja.
Dori Gold, az izraeli külügyminisztérium igazgatója vasárnap ünnepélyesen átadott a minisztérium jeruzsálemi épületében Hazam Hajrat egyiptomi nagykövetnek két különleges, több ezer éves szarkofágfedelet, amelyet tolvajok egy Öböl-állam érintésével Egyiptomból Izraelbe csempésztek, és mintegy négy éve Kelet-Jeruzsálemben régiségbolt ellenőrzésekor foglaltak le.
Az egyiptomi nagykövet megköszönte a műkincsek visszaszolgáltatását és reményét fejezte ki, hogy további régészeti értékek is visszajuthatnak ily módon hazájába.
Az egykor múmiákat rejtő szarkofágok fedelének visszaadása olyan baráti gesztus, amely a Ynet, a Jediót Ahronót című izraeli újság honlapja szerint a két ország között egyre javuló diplomáciai kapcsolatokat jelképezi.
Az egyik fából készült és festményekkel, valamint ősi hieroglifákkal díszített szarkofágfedél korát a Kr. e. 8-10., a másikét a Kr. e. 14-16. századra teszik a szakértők, akik Izraelben szénizotópos kormeghatározással vizsgálták a műkincsek eredetiségét és korát.
A lapnak nyilatkozó egyiptomi nagykövet nagyra értékelte, hogy a külügyminisztérium és a régészek visszajuttatják eredeti helyükre a műkincseket, de elmondta, hogy további, általa meg nem nevezett leletek találhatóak Izraelben, és Kairóban arra számítanak, hogy azokat is vissza fogják adni.
Izrael és Egyiptom 1979-ben amerikai közvetítéssel Camp Davidban békét kötött egymással, azóta általában „hideg békeként” jellemezték kapcsolatukat, amely 2012-ben, az Iszlám Testvériség hatalomra jutása után különösen megromlott.
Kairó a Gázai övezetet uraló iszlamista Hamász elleni izraeli hadjárat idején visszahívta nagykövetét Tel-Avivból, a posztot csak idén januárban töltötte be ismét egyiptomi diplomata, miután a nyugatbarát Abdel-Fattáh Esz-Szíszi lett az ország új vezetője.
כמחווה של ידידות המסמלת את ההתחממות ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, ישראל השיבה היום (א’) למצרים עתיקות שהוברחו לארץ על ידי גנבי עתיקות. העתיקות שהוצבו בתוך ארגזי עץ גדולים נמסרו על ידי מנכ”ל משרד החוץ, ד”ר דורי גולד ובכירי משרדו, לשגריר מצרים בישראל, חאזם חיירת וצוות שגרירות מצרים.
מדובר בשני מכסים מרהיבים ביופיים של ארונות קבורה מצריים עתיקים – „סרקופגים”, שהכילו בתוכם בעבר מומיות עתיקות. המכסים נתפסו לפני כארבע שנים על ידי מפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות במהלך פעילות פיקוח בחנויות בשוק בעיר העתיקה בירושלים. המכסים העתיקים עשויים עץ ומצופים בשכבת טיח, ועליהם עיטורים מרהיבים וציורים בכתב הירוגליפי מצרי עתיק.
הארונות נתפסו לבדיקה בחשד שמדובר ברכוש גנוב ולאחר בדיקות מומחים, שכללו בין השאר בדיקת תיארוך בשיטת פחמן 14 לקביעת גיל העץ, נקבע חד משמעית שמדובר בפריטים אותנטיים בני אלפי שנים. מכסה אחד מתוארך בין המאה ה-8 ל-10 לפני הספירה (תקופת הברזל), והשני מתוארך בין המאה ה-14 למאה ה-16 לפני הספירה (תקופת הברונזה המאוחרת).
„אני מעריך מאוד את המאמץ של משרד החוץ ורשות העתיקות להחזיר למצרים פריטים ארכיאולוגיים ששייכים לה. יש עדיין עוד מספר פריטים ארכיאולוגים שנמצאים בישראל ואנו מצפים שגם הם יוחזרו”, אמר השגריר המצרי חיירת ל-ynet.
בתשובה לשאלה אם ההחזרה משקפת שיפור ביחסים בין המדינות, אמר השגריר המצרי: „זה משהו נורמלי בין מדינות להחזיר פריטים ארכיאולוגיים שהוברחו. אני לא כאן כדי לדבר על פוליטיקה. את זה אני משאיר לשר החוץ שלי. אני כאן לדבר על העתיקות שהושבו למצרים ולהודות לממשלת ישראל על הצעד הזה”.
מנכ”ל משרד החוץ ד”ר דורי גולד אמר כי „ההחזרה של הסרקופגים היא משהו סימבולי, אבל גם משהו חשוב. יש מגמה של שיפור ביחסים בין ישראל למצרים. אם אתה מסתכל על המזרח התיכון, אתה רואה כיצד ארגוני טרור כמו דאעש משמידים עתיקות ומורשת היסטורית. שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים עומד בניגוד למה שקורה באזור שלנו ונותן בסיס לתקווה שיש מזרח תיכון אחר – לא של אלימות ושל כאוס, אלא של שיתוף פעולה”.
„זה מעשה אחד קטן שיכול להיות חלק מעוד פעולות. ההתקרבות בין המדינות קיימת בגלל כל מיני סיבות גיאו-אסטרטגיות ודיפלומטיה אישית של ראש הממשלה נתניהו והגנרל א-סיסי.
יש מעשים קטנים שנותנים תקווה לעתיד אחר”, סיכם גולד.
בתגובה לדבריו של הנשיא א-סיסישהצהיר בשבוע שעבר כי ישנה הזדמנות היסטורית לשלום באזור, אמר גולד: „ראש הממשלה הזכיר שהאפיק הרצוי לקדם את התהליך המדיני הוא דרך שיתוף פעולה עם המדינות הסוניות המתונות, ולדעתי מה שאמר הנשיא סיסי מאוד קרוב לתפיסה הישראלית היום”.
גולד ייצא מחר לאיסטנבול כדי להשתתף בוועידה בינלאומית של האו”ם בנושאים הומניטריים. על אף שמתוכננות לו פגישות צד עם בכירים טורקיים, הביקור שלו אינו קשור במישרין למגעי הפיוס בין המדינות.
