RÓMAI FŐRABBI: „EZ EGY ÚJ KORSZAK KEZDETE” – FERENC PÁPA A RÓMAI ZSINAGÓGÁBAN
האפיפיור פרנסיסקוס ערך היום (יום א’) ביקור בבית הכנסת הגדול של רומא, מקום התפילה של אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם, וגינה כל אלימות שמבוצעת בשם האל. ביקורו של האפיפיור במקום נועד להפגין את הידידות הבין-דתית בתקופה שבה יש ברחבי העולם גילויי אלימות קשים בשם הדת. מסביב לבית הכנסת הוצבה אבטחה כבדה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ביקור של האפיפיור בבית הכנסת הגדול של רומא היה הראשון שלו מאז נכנס לתפקידו במרס 2013, והוא התקבל בתשואות על ידי חברי הקהילה היהודית עם כניסתו למקום. במהלך דבריו יצא האפיפיור נגד כל צורה של אנטישמיות, קרא לשמור על „ערנות מקסימלית” ולהתערב מוקדם במקומות שבהם יש אנטישמיות כדי למנוע שואה נוספת. „השואה מלמדת אותנו שאנו זקוקים למקסימות ערנות כדי להתערב במהירות להגנת הכבוד והשלום האנושי”, אמר פרנסיסקוס תוך שימוש במילה העברית „שואה” ולא בתרגום שלה.
הוא חזר כמה פעמים על כך שהיהודים הם „האחים והאחיות הבוגרים של הנוצרים”. אותם דברים אמר לראשונה האפיפיור יוחנן פאולוס השני במהלך ביקורו הראשון של אפיפיור בבית הכנסת ברומא לפני 30 שנה.
נפגש עם ניצולי פיגוע של אש”ף בבית הכנסת
בעת הדברים שנשא האפיפיור ישבו בשורה הראשונה ניצולי שואה שעטו לגופם צעיפים עם פסים, זכר למדי האסיר שלבשו במחנות הנאציים במהלך מלחמת העולם השנייה.
את ביקורו פתח האפיפיור בהנחת זר פרחים על לוח מחוץ לבית הכנסת לזכר היהודים מרומא רוכזו על ידי הנאצים ב-1943. זר נוסף הוא הניח בלוח לזכרו של הפעוט בן השנתיים סטפנו טאשה שנרצח בפיגוע של אש”ף בבית הכנסת ב-1982.
האפיפיור פגש בפתח בית הכנסת כמה מבני משפחתו של הילד המנוח וכמה ניצולים מפיגוע הטרור שבו נפצעו 40 בני אדם.
ביקורו של פרנסיסקוס בבית הכנסת נערך כאמור על רקע שורה של פיגועי טרור של אנשי איסלאם קיצוני באירופה, אפריקה ובמקומות נוספים בעולם, וכפי שעשה בהזדמנויות אחרות הוא גינה כל אלימות שמבוצעת בשם האל. „השנאה שמגיעה מגזענות ומדעות קדומות או חמור מכך, שמשתמשת בשמו של האל או במילותיו כדי להרוג ראויה לבוז ולגינוי שלנו”, אמרה מוקדם יותר רות דרגלו, נשיאת הקהילה היהודית ברומא בהקדמה לדברי האפיפיור.
ביקורו של פרנסיסקוס ממשיך את המסורת של ביקורי אפיפיורים בבית הכנסת ברומא – הראשון היה כאמור יוחנן פאולוס השני ב-1986 והשני בנדיקטוס ה-16 ב-2010. הוא גם מדגיש את יום השנה ה-50 לשינוי ההיסטורי ביחסי נוצרים-יהודים שהובל על ידי מועצת הוותיקן השנייה ושבו הוכרז שהיהודים אינם אחראים למותו של ישו.
האפיפיור נודע במשך שנים כידיד קרוב של הקהילה היהודית בארגנטינה, ארץ הולדתו, עוד מהתקופה שבה כיהן כארכיבישוף של בואנוס איירס.
„A múlt szolgáljon tanítással a jelenre és a jövőre. A soá tanítása az, hogy mindig a legnagyobb figyelemre van szükség, hogy a lehető leggyorsabban lehessen közbelépni az emberi méltóság és a béke védelmében” – mondta Ferenc pápa, aki arról beszélt, hogy a holokauszt áldozatainak szenvedését, gyötrelmeit, könnyeit soha nem szabad elfelejteni. A szavait a zsinagóga első soraiban ülő holokauszt-túlélőkhöz intézte.
A II. vatikáni zsinat záródokumentumaként ismert Nostra Aetate (Korunkban) kezdetű nyilatkozatot idézve Ferenc pápa azt mondta, az 1965-ös dokumentum nemet mondott az antiszemitizmus minden formájára, és elítélte az ebből eredő becsmérlést, diszkriminációt és üldözést.
A mai konfliktusokra és terrorista támadásokra is utalt: az ember által egy másik ember ellen elkövetett erőszak ellentmond minden vallásnak, amely méltó erre a névre.
„Az élet szent! (…) Testvéreinket tisztelni kell származástól és vallási hovatartozásától függetlenül” – mondta, megjegyezve, hogy a háborúkat, erőszakot és igazságtalanságot a „béke, megbékélés, megbocsátás logikájának” kell helyettesítenie Európában éppúgy mint a Szentföldön, a Közel-Keleten, Afrikában és a világ egészében.
Ferenc pápa a kereszténység zsidó gyökereire emlékeztetett, és hogy zsidóknak és keresztényeknek testvéreknek kell érezniük egymást.
Közös elkötelezettséget szorgalmazott a mai világ kihívásaival szemben, elsőként a környezetvédelmet említve meg.
A zsinagóga felé tartva Ferenc pápa gyalog haladt át az épület előtti téren, ahol koszorút helyezett el az 1943-ban deportált római zsidók, valamint a zsinagógánál 1982-ben történt merénylet áldozatának és sebesültjeinek emléktáblájánál. A merényletet egy palesztin kommandó hajtotta végre.
Ferenc pápát Ruth Durughello, a római zsidó közösség elnöke és Renzo Gattegna, az olasz zsidó közösségek uniójának elnöke, valamint Riccardo Di Segni római főrabbi fogadta és vezette be a zsinagógába. A zsinagógában jelen voltak az izraeli rabbinátus, a Zsidó Világkongresszus (WJC) és számos európai ország zsidó közösségének képviselői, az olasz kormány tagjai és a római muzulmán közösség imámja is.
Az elsőként beszédet mondó Ruth Durughello kijelentette: Ferenc pápa megválasztása fordulatot hozott a katolikusok és a zsidók közötti kapcsolatban. Az egyházfőnek arra a korábbi kijelentésére emlékeztetett, hogy egy „keresztény nem lehet antiszemita”.
Renzo Gattegna kiemelte, hogy a zsidókkal való vallási kapcsolatokért felelős vatikáni bizottság decemberben kibocsátott dokumentumában közös fellépést sürgetett a zsidókkal szembeni faji megkülönböztetés és az antiszemitizmus minden megnyilvánulása ellen. A dokumentumban azt is hangsúlyozták, hogy a katolikusoknak nem szabadna a zsidók áttérítésére törekedniük. Riccardo Di Segni római főrabbi Ferenc pápa látogatását „egy új korszak konkrét jelének” nevezte.
Ferenc pápa a harmadik pápa volt, aki ellátogatott a római zsinagógába. Az első, aki zsinagógába látogatott és éppen a rómaiba, II. János Pál volt, hat évvel pápává választása után, 1986. április 13-án. Az akkori főrabbi Elio Toaff, a holokauszt túlélője fogadta a lengyel pápát. A német XVI. Benedek 2010. január 17-én látogatott el a római zsinagógába. Január 17. a zsidó-keresztény párbeszéd napja 1989 óta.
