עדכון מלשכת ח”כ משה פייגלין – כח’ אדר תשע”ה
|
| בס”ד
דבר תורה לפרשת ויקרא בשבת הקרובה נוציא באופן נדיר למדי, שלושה ספרי תורה מארון הקודש. הראשון לקריאת
 פרשת השבוע, פרשת ויקרא, השני לקריאה המיוחדת לראש חודש (ניסן) שחל השנה בשבת והשלישי לקריאת פרשת ‘החודש’.
הקריאה המיוחדת בפרשת החודש, נקראת בסמיכות לראש חודש ניסן, ראש וראשון לחודשי השנה. „כזה ראה וקדש” – אמר הקב”ה למשה. עוד קודם ליציאתם ממצרים, לימד אותו את סוד העיבור ונתן לישראל את מצוות קידוש החודש. מאותו רגע הפך עם ישראל לעם הפועל מחוץ למימד הזמן. איננו משועבדים לזמן אלא להיפך– אנו קובעים אותו. ואכן – מי שמחפש הוכחה למציאות הבורא מוצא אותה קודם כל בקיומו המטה-היסטורי של עם ישראל, קיום המנוגד לכל כללי הטבע וההיסטוריה. „מדוע לא פתחה התורה במצווה הראשונה הזו?” שואל רש”י מיד בפסוק הראשון בבראשית, הרי כל עניינה של התורה הן המצוות? ומשיב שהפסוק ‘בראשית ברא א-לוהים’ – מבסס את זכותנו על ארץ ישראל. לכאורה השאלה מוצלחת יותר מן התשובה, כי מה הקשר בין זכותנו לארץ לכך שהתורה אמורה היתה לפתוח במצוות? שתתחיל במצוות קידוש החודש, ועל זכותנו על ארץ ישראל נלמד בהמשך? ובכן, העל זמניות של עם ישראל הוא עניין מהותי ועמוק, אך אין לו אחיזה בלי ארץ ישראל. כדי לקדש את החודש היו צריכים העדים לבוא אל בית הדין שבהר הבית, למסור את עדותם על כי ראו את הלבנה בחידושה, ומשם – מבית הדין שבהר הבית שבירושלים שבארץ ישראל – הוכרז על קידוש החודש. כל בתי דינים שבחוץ לארץ לא יכולים לקדש את החודש – אומרת הגמרא. כל הישיבות בסורה ובפומפדיתא, בווארשה ובווילנה, בניו-יורק ובלונדון לא מועילות. אולם – ממשיכה הגמרא – שלושה רועי בקר, יהודים פשוטים שבפשוטים הנמצאים בארץ ישראל, יכולים להתקבץ כבית דין בהר הבית בירושלים ולקדש את החודש. רש”י לא הסביר למה ארץ ישראל במקום מצוות קידוש החודש, אלא למה ארץ ישראל – כדי שניתן יהיה לקיים את מצוות קידוש החודש – ולמעשה גם את כל שאר המצוות, שבחוץ לארץ אינן אלא תזכורת לקיומן האמיתי שמתאפשר רק כאן. בעידן הפוסט מודרני חל פיחות במעמדה של הקרקע. מדינות הרואות עצמן מפותחות כבר אינן נוטות להילחם עליה. יש לנו טכנולוגיה – מי צריך קרקע… או יש לנו תורה – מי צריך את ארץ ישראל. כשם שכיפת ברזל אינה יכולה לבוא במקום ארץ ישראל, כך גם כיפה (שחורה, סרוגה – לא משנה) אינה יכולה לבוא במקומה. שבת שלום, ______________________________
דוד ונטלי התחתנו ב”ה… ציפי ואני כבר ידענו מי יהיו המנצחים הגדולים ביום הבחירות.
ביום שלישי בחר ב”ה בננו דוד יוסף, בבחירת ליבו – נטלי, וביחד נהיו לרוב. זהו הניצחון הגדול של החיים – הניצחון של דוד ונטלי. לפני חמש שנים בדיוק נפגע דוד פגיעת ראש אנושה ונותר מחוסר הכרה – שלושה חודשים. אבל אבינו שבשמים רצה אחרת. בזכות אמו המדהימה שלא עזבה את מיטתו לרגע, בזכות תפילות כל עם ישראל על כל גווניו, ובזכות הטיפול המסור של צוות הרופאים והאחיות, הקים הבורא את דוד על רגליו והשיבו אלינו. כל שהעזתי לחלום עליו היה שישוב וידבר. כדי להבין היכן היינו, הנה דברים שכתבתי אז: למה התחתנו ביום הבחירות? אין לכך שום סיבה מיוחדת. פשוט רצו המנצחים הצעירים להתחתן לפני פסח והתאריך היחיד שהיה פנוי באולם שבחרו היה – יום הבחירות…
לו יכולתי הייתי מזמין את כולכם. את כל חברי לדרך החל מ’זו ארצנו’, המשך ב’מנהיגות יהודית’ ועד להקמת ‘זהות’. הייתי מזמין את כל חברי לדף הפייסבוק, את כל מי שהתפלל לשלומו של דוד – את כולם הייתי מזמין.
אבל הגענו אל המקסימום שהאולם יכול היה להכיל, ולכן חברי הטובים, מארגנים מסיבת ‘שבע ברכות’ פתוחה לקהל הרחב, שתתקיים בע”ה בפתח תקווה, ביום ראשון, ב’ בניסן – 22.3 בשבע בערב. בואו בשמחה – הנה דף האירוע: ______________________________
על תוצאות הבחירות… עובדה ראשונה. כשמפחיתים את קולות הערבים, מתברר שוב שהציבור מתחלק לרוב גדול שזהותו היהודית היא היסוד הדומיננטי באישיותו („היהודים”) ולמיעוט, שאצלו היסוד הישראלי הוא החלק הדומיננטי („הישראלים”). נתניהו שייך באישיותו ל”ישראלים”, אך מנהיג את „היהודים”. לכן האיש מצליח להמשיך ולהנהיג את המדינה, למרות שאיננו אהוד במיוחד על שני המחנות כאחד.
עובדה שנייה. —-
ערב בחירות 2013 כתבתי מאמר ארוך שניתח את כל המפלגות שהתמודדו אז. המאמר טען שמפלגות הן כמו מניות – יש את שוויין האמיתי ויש את השווי הרגעי שבו הן „נסחרות” בשוק הפוליטי. מעניין לקרוא שוב את הערכתי לגבי המפלגות כולן. הנה כמה ציטוטים ממה שכתבתי אז על הבית היהודי.
„כעשרים שנה „נסחרת” מניית המפד”ל הרחק מתחת לשוויה האמיתי העומד להערכתי על כשמונה עד עשרה מנדטים.” „מניית הבית היהודי נסחרת כיום בשווי של כ 13 מנדטים והיא עשויה בהחלט עוד לעלות עד לבחירות הקרובות. אולם היא עתידה לשוב בעתיד לשוויה האמיתי”. „אם ימשיך הליכוד לרדת לרמה שתסכן את שלטונו – יאוצו בוחרי ה’בית היהודי’ להצביע ליכוד משום ש”הבית היהודי” לא מספק באמת – לא אלטרנטיבה שלטונית ולא יתרונות מגזריים אלא צורך פסיכולוגי בלבד.” לקריאת המאמר כולו, לחץ כאן |
