Netanjahu kompromisszummal oldotta meg a katonai költségvetés megkurtítását

Netanjahu kompromisszummal oldotta meg a katonai költségvetés megkurtítását

Az izraeli miniszterelnök kompromisszumos megoldást talált a katonai költségvetés megkurtítására, enyhítette a Jair Lapid pénzügyminiszter javasolta megszorítást, de nem a többi tárca, hanem a kormányzati tartalékok terhére – közölte a Jediót Ahronót című napilap internetes portálja, a ynet.

רה”מ: הקיצוץ בתקציב הביטחון ימותן – 3 מיליארד

נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה: „בסוף היום יהיה במדינת ישראל תקציב”. לדבריו, הקטנת הקיצוץ בתקציב הביטחון לא תבוא על חשבון הציבור, אלא תוך שימוש ברזרבות תקציביות. הבטיח: נמשיך ברפורמות, ובראשן הרפורמה בנמלים. הממשלה צפויה לאשר את התקציב ברוב גדול
כתבי ynet

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע הבוקר (ב’) בפתח ישיבת הממשלה כי תקציב הביטחון יקוצץ בסכום של 3 מיליארד שקל בשנה, ולא 4 מיליארד שקל כפי שהציע משרד אוצר. לדברי נתניהו, ההחלטה לא תצריך קיצוצים נוספים בסעיפים אחרים בתקציב המדינה, בשל ההסתמכות על רזרבות תקציביות משנים קודמות.

תקציב המדינה – כתבות נוספות בנושא:

הסיפורים הכי חמים – לפני כולם – בפייסבוק של ynet

 

ראש הממשלה אמר בפתח הישיבה: „ישבנו אתמול עד שעה מאוחרת על תקציב הבטחון, החלטתי להביא בפני הקבינט החלטה שעיקרה מיתון של מיליארד שקל בקיצוץ התקציב המוצע, שלא יבוא על חשבון הציבור.

צילום: מור שאולי

דברי נתניהו בפתח ישיבת הממשלה

 

„אני מבקש להבהיר שצה”ל ומפקדיו, לוחמיו וכלי הנשק שלו חיוניים לבטחון ישראל. הן בהגנה, והן בהתקפה. אלו שתי חזיתות מרכזיות, חזית ההתקפה ברורה וחזית ההגנה הולכת ומתרחבת. לכלול את העורף כולו ומדינה ישראל כולה. לכן, אנו צריכים שצה”ל ימשיך בתהליך ההתייעלות שלו אבל אנחנו צריכים גם עוד כיפות ברזל”.

ראש הממשלה הוסיף: „אני מאמין גם שהתקציב שאני מציע נותן היום את האיזון הנכון בין צרכי המשק וצרכי הביטחון על מנת לאפשר לנו להשיג את שני היעדים הללו, אף על פי שתמיד יש פשרה במקרים כאלו ואני חושב שזו הפשרה הנכונה.

„הדבר החשוב ביותר, הוא שהממשלה היום תעביר את התקציב. מבחינת הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל במשבר הכלכלי העולמי, חשוב שמדינת ישראל תתכנס ותעביר תקציב. ההחלטה הזאת על תקציב הבטחון תאפשר לנו להעביר את התקציב. במדינת ישראל בסוף היום יהיה תקציב.

„במקביל אנחנו צריכים להמשיך לפתח את מנועי הצמיחה. אני מאמין שהביקור שלי בסין יסייע לאחד ממנועי הצמיחה ולפתיחת השוק הישראלי, יותר נכון פתיחת אסיה, ליזמים ולחברות ישראלים, והדבר הזה יכול לתת לנו תוספת תמיכה חשובה.

ישיבת הממשלה בעניין התקציב (צילום: בועז פיילר)
ישיבת הממשלה בעניין התקציב (צילום: בועז פיילר)

„במקביל, נצטרך להמשיך ברפורמות המדיניות בתוך ישראל, ובראשן הרפורמה בנמלים, ויהיו גם רפורמות אחרות התחלנו בזה ונמשיך בזה. הדברים הללו: העברת תקציב אחראי, והמשך רפורמות ליצירת מנועי צמיחה הם שלדעתי יבטיחו את עתידנו הכלכלי בשנים הקרובות”.

אנשי צה”ל הציגו את האיומים על ישראל

הממשלה התכנסה הבוקר לישיבה על תקציב המדינה. בשעה 12:00 תופסק הישיבה למשך כמה שעות, ובמהלכן יתכנס הקבינט הביטחוני כדי לאשר את החלטת ראש הממשלה בנוגע לקיצוץ בתקציב הביטחון. לאחר מכן ישובו השרים לדיון על התקציב בפורום ממשלתי מלא.

הדיון סביב תקציב הביטחון והקיצוצים בו, בהובלת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, נמשכו מאז אתמול בבוקר בישיבת הקבינט הביטחוני, בניסיון להגיע להבנות שיאפשרו קיצוץ בתקציב מערכת הביטחון, אבל תוך שמירה על מציאות שבה צה”ל אינו נפגע בנקודות אסטרטגיות.

הקבינט המדיני-בטחוני קיבל אתמול סקירה נרחבת וארוכה, הן מצד אנשי מערכת הביטחון והן מפי אנשי האוצר, כששני הצדדים הציגו את הצרכים שלהם. באוצר ביקשו לנגוס בנתח נכבד מתקציב הביטחון, ואילו במערכת הביטחון ביקשו לשמור על מסגרת כמה שיותר גבוהה, שתנוע סביב 60 מיליארד שקל.

בסקירתם הציגו אנשי צה”ל לשרים את האיומים הקרובים והרחוקים על ישראל, ואת הצרכים התקציביים של צה”ל כדי להתמודד איתם. הצדדים הגיעו להסכמות הבוקר, לפני תחילת ישיבת הממשלה, כדי לאפשר להביא את התקציב לדיון לחבריה, שם צפוי כאמור שר האוצר יאיר לפיד, לזכות ברוב הקולות לתקציב החדש.

התקציב גדל ב-20 מיליארד

הבוקר (יום ב’) צפויה הממשלה לאשר את תקציב המדינה לשנים 2013 ו-2014. בסיקור התקשורתי, מתויג התקציב הנידון כבר זמן רב תחת הכותרת „תקציב קיצוצים„. זאת, בשל ההתאמות הרבות שנדרשות על מנת לעמוד במגבלת ההוצאה, הכוללות את צמצומם או ביטולם של סעיפים רבים.

אך מסתבר שבפועל, תקציב המדינה לשנה זו יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה בכ-20 מיליארד שקל. בשנה הבאה, יגדל שוב התקציב בהיקף של עוד כ-5 מיליארד שקל. רוח הקיצוצים הנושבת מהתקציב נובעת מכך שעוד לפני שהתחילה

הפרשנות של סבר פלוצקר
„העניים קיבלו מכה” / אטילה שומפלבי
הפרשן הכלכלי של „ידיעות אחרונות”, סבר פלוצקר סבור כי בעלי ההכנסות הגבוהות לא ישלמו מספיק אחרי שיעבור התקציב החדש, ומאידך העניים קיבלו מכה שלא מגיעה להם. מה תהיה המשמעות של הגזירות על הכיס שלנו והאם היה ניתן לעשות את הדברים אחרת? צפו
לכתבה המלאה

הכנתו, כבר התחייבה הממשלה להוצאות החורגות במיליארדי שקלים ממה שאפשרה לה הרחבת התקציב.

לכן, כוללת תכנית התקציב שתוגש היום לאישור השרים הרחבה ניכרת, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמת, ומנגד, קיצוץ ניכר, כדי לעמוד במסגרת ההוצאות. כלומר, זהו תקציב של תנודות רבות, שטומן בחובו שיפור והרחבה של שירותים מסוימים, ומנגד, צמצום עד כדי סגירה של שירותים אחרים.

כיצד נראית המפה החדשה של סדר העדיפויות הממשלתי? מה יורחב, מה יצומצם ומה ייסגר? אילו משרדים זכו להגדלה של תקציבם ואילו להפחתה?  

תקציבי המשרדים 2012-2014: מה יקוצץ ומה יורחב?
משרד ממשלתי 

 

תקציב 2012 (במיליוני שקלים) 

 

תקציב 2013 (במיליוני שקלים) 

 

תקציב 2014 (במיליוני שקלים) 

 

תשלום חובות 

 

90,356 

 

89,734 

 

95,733 

 

משרד הביטחון 

 

50,636 

 

51,466 (טרם הוחלט על הקיצוץ) 

 

54,630 (טרם הוחלט על הקיצוץ) 

 

משרד ראש הממשלה 

 

2072 

 

2,295 

 

2,113 

 

משרד האוצר 

 

1,790 

 

1,878 

 

1,897 

 

משרד החינוך 

 

36,278 

 

41,805 

 

44,122 

 

המשרד לביטחון פנים 

 

10,558 

 

12,023 

 

12,547 

 

משרד הפנים 

 

344 

 

320.4 

 

321.5 

 

משרד החוץ 

 

1,613 

 

1,592 

 

1,582 

 

משרד המשפטים 

 

2,553 

 

2,664 

 

2,663 

 

משרד המדע והטכנולוגיה 

 

1,020 

 

1,041 

 

1,051 

 

משרד התרבות והספורט 

 

כלול בתקציב משרד המדע והטכנולוגיה 

 

כלול בתקציב משרד המדע והטכנולוגיה 

 

כלול בתקציב משרד המדע והטכנולוגיה 

 

המשרד להגנת הסביבה 

 

300.5 

 

293.9 

 

293.9 

 

משרד הבינוי והשיכון 

 

206 

 

205.4 

 

200.94 

 

המשרד לקליטת עלייה 

 

1,296 

 

1,254 

 

1,259 

 

משרד החקלאות 

 

702.3 

 

880.4 

 

853.6 

 

משרד האנרגיה והמים 

 

138.5 

 

159.3 

 

160.1 

 

משרד הכלכלה (לשעבר התמ”ת) 

 

2,419 

 

2,727 

 

3,021 

 

משרד התיירות 

 

355 

 

225.3 

 

225.3 

 

משרד התקשורת 

 

49.4 

 

50.4 

 

50.4 

 

משרד התחבורה 

 

414.3 

 

442.2 

 

442.2 

 

משרד הרווחה 

 

4,764 

 

4,964 

 

5,138 

 

משרד הבריאות 

 

20,627 

 

21,986 

 

22,745 

 

נשיא המדינה 

 

43.4 

 

39.9 

 

39.9 

 

הכנסת 

 

496.5 

 

545.9 

 

545.9 

 

חברי הממשלה 

 

111.3 

 

124.3 

 

124.3 

 

גמלאות ופיצויים 

 

13,529 

 

12,507 

 

14,000 

 

ביטוח לאומי 

 

31,089 

 

31,805 

 

32,441 

 

הרשות לזכויות ניצולי השואה 

 

2,791 

 

3,086 

 

3,311 

 

תמיכות בענפי המשק 

 

1,813 

 

1,872 

 

2,072 

 

מענקי דיור 

 

2,029 

 

2,077 

 

2,050 

 

רשויות מקומיות 

 

3,886 

 

3,465 

 

3,465 

 

השכלה גבוהה 

 

7,464 

 

8,653 

 

8,995 

 

פיתוח תחבורה 

 

8,283 

 

12,845 

 

14,764 

 

השקעות בחינוך, דיור ובריאות 

 

2,451 

 

2,867 

 

3,339 

 

מימון מפלגות 

 

137.7 

 

384.4 

 

137.7 

 

הנתונים מתייחסים לתקצוב נטו, ההוצאה בפועל עשויה להיות גבוהה או נמוכה יותר

המשרדים הממשלתיים והשירותים הציבוריים שתקציבם יקטן בשנה וחצי הקרובות הם: הפנים, החוץ, הגנת הסביבה, הבינוי והשיכון, קליטת עלייה, התיירות, לשכת נשיא המדינה ותקציב תמיכת הממשלה ברשויות המקומיות.

בנוסף, ישנם מספר שירותים ומשרדים שתקציבם לא יגדל או יגדל במעט והם: הביטחון, המדע והתרבות, התקשורת, תקציב הגמלאות והפיצויים ותקציב מימון מפלגות. יש לציין כי תקציב שאינו גדל, הוא למעשה תקציב מקוצץ. זאת, מכיוון שמדי שנה זקוק משרד ממשלתי לגידול מסוים בתקציבו כדי לשמור על אותה רמה של שירותים, בשל הגידול באוכלוסיה וההתייקרויות במשק.

חוף ירושלים בת"א. תקציב התיירות יקטן
חוף ירושלים בת”א. תקציב התיירות יקטן

המשרדים והשירותים שתקציבם יגדל בשיעור משמעותי, הם: החינוך, שיזכה לתוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל ב-2013 ועוד תוספת של כ-2.3 מיליארד שקל ב-2014. תקציב ההשכלה הגבוהה יגדל בכ-1.2 מיליארד שקל ב-2013 ובעוד כ-300 מיליון שקל ב-2014 ותקציב פיתוח תשתיות התחבורה יגדל ביותר מ-4 מיליארד שקל ב-2013 ובכ-2 מיליארד שקל נוספים ב-2014.

המתבונן בטבלת התקציב יבחין במהרה כי קשה לאתר בה את הקיצוץ הגדול שמדברים עליו יום יום בתקשורת. למעט מספר סעיפים הגדלים במיליארדים, רוב התוספות או ההפחתות הן בשיעור של עשרות מיליוני שקלים. הסיבה לכך היא שהקיצוצים הגדולים באמת בוצעו במשרדים שזכו גם לגידול המשמעותי ביותר בתקציבם, כמו החינוך והתחבורה.

תיכון הראשונים בראשל"צ. תקציב החינוך קוצץ, אך גם גדל (צילום: אבי מועלם)
תיכון הראשונים בראשל”צ. תקציב החינוך קוצץ, אך גם גדל (צילום: אבי מועלם)

שני קיצוצים גדולים נוספים, הם בהוצאות השכר הפזורות על תקציביהם של כל המשרדים ובביטוח הלאומי (בעיקר דרך קצבאות הילדים), שאינו שייך לתקציבו של משרד כלשהו.

עיקרי הקיצוצים בתקציב
משרד ממשלתי/סעיף השינוי 

 

אופי הקיצוץ 

 

היקף הקיצוץ ב-2013 

 

היקף הקיצוץ ב-2014 

 

רשות המים 

 

הפחתת תקציב הפיתוח 

 

54 מיליון שקל 

 

60 מיליון שקל 

 

משרד החקלאות 

 

ביטול תכנית שיקום תשתיות בכפרים 

 

50 מיליון שקל 

 

100 מיליון שקל 

 

משרד התחבורה 

 

דחייה של סלילת כבישים, הנחת מסילות הרכבת בעמק יזרעאל ובכרמיאל, צמצום בתכניות לפיתוח תחבורה ציבורית 

 

390 מיליון שקל 

 

990 מיליון שקל 

 

משרד התיירות 

 

הפחתה של תקציב שיווק תיירות 

 

15 מיליון שקל 

 

15 מיליון שקל 

 

ביטוח לאומי 

 

קיצוץ בקצבאות ילדים, עדכון דמי הקבורה ותיקון חוק הגזזת, עדכון הסדר השיבוב 

 

975 מיליון שקל 

 

2.2 מיליארד שקל 

 

משרד הבריאות 

 

קיצוץ בתוספת למימון טיפולי שינים לילדים, העלאת שיעור ההשתתפות העצמית בביטוח בריאות 

 

140 מיליון שקל 

 

280 מיליון שקל 

 

משרד החינוך 

 

צמצום סבסוד צהרונים, צמצמום חינוך חינם מגיל 3, קיצוץ בסיוע למוסדות תורניים, צמצום התמיכות באברכים, צמצום בשעות לימוד לכיתות א’ ו-ב’, דחייה בחלה של יום לימודים ארוך 

 

כמיליארד שקל 

 

כ-1.5 מיליארד שקל 

 

שכר ופנסיה 

 

דחייה של תוספת השכר לעובדי המדינה, הקפאה של העסקת עובדים חדשים עד סוף 2014 

 

1.5 מיליארד שקל 

 

2 מיליארד שקל 

 

בינוי ושיכון 

 

קיצוץ בהלוואות לדיור 

 

30 מיליון שקל 

 

30 מיליון שקל 

 

בתי המשפט 

 

סגירת בתי המשפט בנהריה, בית שאן ועפולה 

 

5 מיליון שקל 

 

10 מיליון שקל 

 

משרד האוצר 

 

קיצוץ בתקציב החלפת הרכבים 

 

5 מיליון שקל 

 

10 מיליון שקל 

 

משרד החוץ 

 

סגירת 5 נציגויות בחו”ל 

 

14 מיליון שקל 

 

אבטחת שרים 

 

קיצוץ של 20% 

 

53 מיליון שקל 

 

53 מיליון שקל 

 

התייעלות כללית 

 

צמצום של 127 תקני כוח אדם 

 

90 מיליון שקל 

 

100 מיליון שקל 

 

נסיעות לחו”ל 

 

קיצוץ של 50% 

 

25 מילון שקל 

 

25 מיליון שקל 

 

שכר ראשי רשויות וסגניהם, רבנים וראשי מועצות דתיות 

 

הפחתה של 10% 

 

45 מיליון שקל 

 

70 מיליון שקל 

 

תקציב הפרסום הממשלתי 

 

קיצוץ של 10% 

 

15 מיליון שקל 

 

15 מיליון שקל 

 

בסיכומו של עניין, התקציב שמתבקשת הממשלה לאשר מהווה המשך של המגמה שסימנה הממשלה הקודמת: הגדלה של ההשקעה הציבורית בחינוך ובתשתיות תחבורה, על חשבון קיצוץ בשכר עובדי המדינה, בתמיכות ובסובסידיות.

עמיר פרץ – היחיד שיתנגד רשמית

לפי שעה, השר היחיד שהודיע רשמית כי יתנגד לתקציב הוא השר עמיר פרץ, וזאת לטענתו בשל הפגיעה במעמד הנמוך המוחלש.

שרי הליכוד, הבית היהודי ויש עתיד, וגם שרת המשפטים ציפי לבני, אמורים לתמוך, וסביב התקציבים הגדולים והמשמעותיים האחרונים כמו הפנים והתחבורה כבר הושג סיכום. ובכל זאת, בשל חוסר הוודאות לגבי המתווה הסופי של תקציב הביטחון והקיצוצים שעשויים להידרש בגללו, לא מן הנמנע כי במהלך ישיבת הממשלה יתקיימו דיונים סוערים. ההערכה היא כי בסופו של דבר לא תהיה בעיה ממשית לאשר את התקציב בממשלה – שלב שהוא רק של הביניים לקראת אישורו הסופי בכנסת.

בסביבתו של שר הביטחון משה יעלון אמרו אמש כי הוא לא יצביע נגד התקציב, עוד לפני פרסום החלטתו של ראש הממשלה, הבוקר.

בהכנת הכתבה השתתפו אביטל להב, אטילה שומפלבי ובועז פיילר

    Benjámin Netanjahu hétfőn kompromisszumként a megszorítások mérséklését ígérte a katonáknak, és hogy mégse nőjenek tovább emiatt a lakosság terhei, megígérte, hogy a kieső pénzt könyvelési módszerekkel nem a költségvetésből, hanem a korábbi években felhalmozott állami tartalékokból fedezik. 

    A megszorítások ügyében vasárnap egész nap ülésezett a miniszterelnök, a pénzügyminiszter és a védelmi miniszter vezetésével a biztonsági kabinet. Ennek dacára nem sikerült érdemben úgy csökkenteniük a védelemre szánt pénzeket, hogy közben ne romoljanak a hadsereg képességei a stratégiai szempontból fontos pontokon – írta a hírportál. 
    A katonai vezetők vázolták a biztonsági kabinet ülésén az országgal szembeni közvetlen és távlati fenyegetéseket, és az ezek kivédéséhez szükséges összegeket. Ám csak hétfőn, a Netanjahu javasolta kompromisszum után sikerült megegyezniük a pénzügyi tárca képviselőivel. 
    Az izraeli közszolgálati rádió kommentárja szerint Netanjahu javaslata csak látszatmegoldás, mert bár megpróbálta elkerülni azt, de végső soron a polgári lakosság fizeti meg a katonai kiadások szinten tartását az új költségvetésben is. 
    A védelmi tárca költségvetésének rendezése után az izraeli kormány hétfőn a teljes 2013-as és 2014-es büdzsét vitatja meg, médiaértesülések szerint Lapidnak meglesz a többsége ennek megszavazásához.