Megkezdődött Jeruzsálemben Avigdor Liberman volt külügyminiszter pere
 |
נפתח משפטו של שר החוץ לשעבר ליברמן
בתום שנים של חקירות התיישב חבר הכנסת על ספסל הנאשמים והקשיב להקראת כתב האישום נגדו שמייחס לו מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר. ליברמן כפר באישום ועורך דינו הבהיר: „פעל כדין במסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית”. הדיון הראשון נקבע לעוד חודשיים וחצי משפטו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, בפרשת השגריר, נפתח בצהריים (יום א’) בבית משפט השלום בירושלים. ליברמן התיישב על ספסל הנאשמים ואישר שקרא את כתב האישום נגדו. העד המרכזי במשפט, שסוגיית הקלון בו תקבע במידה רבה את עתידו הפוליטי של ליברמן, צפוי להיות סגנו לשעבר, דני אילון. עורך דינו של ליברמן, יעקב וינרוט, הודיע כי הוא כופר באישום וטען: „הוא פעל כדין במסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית”.
 ליברמן בכניסה לבית המשפט (צילום: אוהד צויגנברג)
ליברמן מואשם שקידם את מינויו של זאב בן אריה, שגריר ישראל בבלארוס לשעבר, לתפקיד שגריר נוסף, מבלי שדיווח על המידע שקיבל קודם להליך המינוי. בן אריה הורשע במסגרת הסדר טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות – כיוון שדיווח לליברמן בעת שכיהן כח”כ על מידע שנגע לחקירתו במסגרת „פרשת חברות הקש”, התיק המרכזי נגד ליברמן, שנסגר לאחר שנים של חקירה.
 (צילום: גיל יוחנן)
על פי כתב האישום, לאחר שליברמן מונה לשר החוץ במרץ 2009, הוא הציע לבן אריה לכהן כיועץ במטה שלו ומאוחר יותר, כשבן אריה רצה להגיש מועמדות לתפקיד שגריר ישראל בריגה, הוא התייעץ על כך עם ליברמן, שנתן את ברכתו. לאחר שבן אריה הגיש את מועמדותו והיה אמור להופיע בפני ועדת המינויים של משרד החוץ, שבראשה עמד אז אילון, זימן אותו ליברמן לחדרו ואמר לו שיש למנות את בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, כשהוא מנמק כי הוא האדם המתאים ביותר לתפקיד.
אילון, נטען, לא הכיר את בן אריה, הסתמך על דברי ליברמן ופעל לבחירתו לשגריר, תוך שליברמן נמנע מלהביא לידיעת חברי ועדת המינויים את פרשת המידע הסודי, ואת הפרת האמונים החמורה שביצע בן אריה במסגרתה. באישום נטען כי ליברמן לא דיווח על הפרשה גם בפני ועדת השרים והממשלה שאישרו את המינוי.
כתב אישום מחודש נגד ליברמן הוגש בסוף השנה שעברה, בגרסה מעט שונה מזו שתכננה הפרקליטות מלכתחילה, משום שהתברר כי חברי ועדת המינויים של משרד החוץ לא נחקרו בנושא. חקירתם, ובעיקר עדות אילון, הביאו לשינוי הצגת העובדות בנוגע למידת מעורבותו של ליברמן, ולהחמרת הנסיבות מבחינתו. עם זאת, סעיף העבירה נותר בעינו – מרמה והפרת אמונים – שמתבססים לכאורה על כך שפעל בניגוד עניינים לקדם את בן אריה ביודעו שהוא ביצע עבורו מעשים פסולים, וכי הוא ידע שבמעשיו יש משום גמול או מה שנראה כגמול.
כופר בכל האישומיםבמענה לכתב האישום טענו עורכי דינו של ליברמן, כי הוא „לא פעל לקידום בחירתו של בן אריה על ידי ועדת המינויים” כנטען בכתב האישום. „בן אריה נבחר פה אחד על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ לתפקיד שגריר ישראל בריגה. הנאשם לא מסר לידיעת ועדת המינויים של משרד החוץ מידע כלשהו בעניינו של בן אריה”. במענה לכתב האישום טען ליברמן כי לא ביקש דבר מבן אריה, וכי הוא מסר לו מיוזמתו פתק עם פרטי חיקור הדין. בניגוד לכתב האישום, שבו נטען כי בן אריה מסר לליברמן פתק ובו פרטים על החקירה שמנהלת משטרת ישראל בעניינו, טוען ליברמן כי זרק את הפתק לאחר שנתן בו מבט חטוף. באישום נטען כי עיין בו והכניסו לכיסו. כמו כן טוען ליברמן כי לא עשה דבר במידע שנמסר לו.
 ליברמן בבית המשפט השלום ירושלים (צילום: גיל יוחנן)
 (צילום: גיל יוחנן)
ליברמן כופר באישום שלפיו ידע שבמעשיו פעל בן אריה שלא כחוק והפר את האמון שניתן לו. כן כופר ליברמן באישום שלפיו הבין כי בן אריה מנסה להיטיב עמו על ידי פגיעה בחקירה. עוד טוען ליברמן כי מינויו של בן אריה ליועץ במטה המדיני שלו ב-2009 היה נוכח כישוריו ולא היה בתפקיד שום קידום. הוא הסביר כי בן אריה לא התייעץ עמו בנוגע למינויו לשגריר ישראל בריה אלא רק סיפר לו על כוונתו להתמודד.
כמו כן כופר ליברמן בטענה כי פעל לקידום בחירתו של בן אריה על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ ומציין כי בן אריה נבחר פה אחד. לטענתו, ובניגוד לטענת דני אילון, הוא לא מסר לאיש מוועדת המינויים מידע על בן אריה וכך למעשה ליברמן מכחיש כי זימן את איילון לחדרו וביקש ממנו לקדם את בן אריה. הוא כופר גם בטענות שהיה צריך להביא לידיעת ועדת השרים והממשלה בעניין המידע שהועבר לו. לטענתו, מינויו של בן אריה סוכל לא בשל בדיקה בטחונית שבמהלכה נחשפה הפרשה, אלא לאחר שוועדת השרים והממשלה לא קיבלו את המינוי.
שאלת המודעות של ליברמןשאלה מרכזית בתיק תהיה מידת המודעות של ליברמן – אם אכן ראה בבן אריה כמי שפעל למענו, ואם אכן פעל במודע לטובת השגריר לאחר שקיבל מידע ממנו. בפרקליטות משוכנעים כי אכן כך, וכי מדובר בתיק מוצק. בסביבתו של ליברמן מאמינים שהוא פעל מול בן אריה כפי שהתנהל עם מועמדים אחרים וכי לא ייחס חשיבות להעברת המידע אליו. מבחינתו, יטען שר החוץ לשעבר, הוא היה פשוט המועמד הבולט ביותר.
סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת חגית מאק קלמנוביץ’, שהרשיעה את השגריר על חלקו בפרשה, תכהן בראש הרכב מורחב של שלושה שופטים. לצדה יושבים בדין השופטים יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר. את ליברמן מייצגים עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה מייצגת עו”ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית.
הצדדים ייפגשו כדי לדון באפשרות לזרז את מהלך המשפט. על פי הערכות, בשמונה דיונים יוכלו לסיים את טענות התביעה וההגנה. הדיון הראשון נקבע ל-25 באפריל, הבא אחריו יתקיים ב-30 בחודש זה, וגם ב-2 במאי וב-7 במאי ידון בית המשפט בתיק.
אם ליברמן יורשע, סוגיית המשך חייו הציבוריים תעמוד במוקד הדיונים. הטלת קלון ועונש מאסר ישימו סוף, על פי חוק, ליכולתו לכהן כשר בשבע השנים הקרובות, אך קרוב לוודאי שגם אחד מהרכיבים יוביל לתוצאה דומה. |
|||||
לקריאת כתב האישום המלא
Esetleges elítélése véget vethet a Jiszráél Béténu (Izrael a Hazánk) nevű pártot megalapító és vezető politikus karrierjének.
A röviden lebonyolított első tárgyalási napon Libermannak felelnie kellett, hogy elolvasta-e a vádiratot, ismeri-e tartalmát, majd írásban benyújtotta válaszát öt, általa felkért ügyvédje segítségével. A védelem teljes mértékben tagadta a vádakat. A közszolgálati rádió közölte, hogy a bíróság Liberman válaszának tanulmányozása után április 25-én folytatja munkáját. A következő tárgyalási napon várhatóan a tanúk meghallgatása következik.
A pert vezető háromtagú bírói tanács feje ítélkezett Ben Arije volt fehéroroszországi nagykövet vádalkuval végződött ügyében is, és az ügyészségtől kért hat hónap közmunka helyett négy hónap közmunkát rótt ki rá büntetésül.
Libermant azzal vádolják a december végén súlyosbított vádiratban, hogy miniszterként kifejezetten utasította helyettesét, Dani Ajalont, hogy mozdítsa elő az erről döntő bizottságban Ben Arije rigai nagyköveti kinevezését, miután lejár annak minszki szolgálata.
Ben Arije a külügyminiszter minszki látogatásán átadta neki a Fehéroroszországban ellene folyó rendőrségi nyomozás titkos iratait. Az ügyészség később bizonyítékok hiányában ejtette Liberman fehéroroszországi korrupciós ügyét.
Liberman tagadta, hogy Arije rigai nagyköveti kinevezését bármiféle jutalom gyanánt támogatta volna. Kijelentette, hogy a nagykövet kimagaslott a többi jelölt közül, és ezért hiba lett volna megbüntetni a törvénytelenül átadott iratok miatt rigai kinevezésének megakadályozásával. Liberman szerint a vádalkuban már elítélt Ben Arije hibát követett el, de állítása szerint ő maga azonnal kidobta a neki átadott, ellene összegyűjtött nyomozati anyagot.
A per koronatanúja Dani Ajalon volt külügyminiszter-helyettes, akit Liberman a január 22-i parlamenti választások előtt váratlanul kihagyott a Jiszráél Béténu párt képviselőjelöltjeinek listájáról. A bírósági eljárás sokak szerint csak akkor érhet gyorsan véget, ha vádalkut kötnek a politikussal. Ha az ítélet mellékbüntetéseként az 54 esztendős politikust a helyi törvények szerint legalább hét évre eltiltják a közügyek gyakorlásától, ezzel derékba törhetik politikai pályafutását.
Liberman korábban kijelentette, hogy elítélése esetén felhagy a politizálással akkor is, ha a végzésben nem lesz börtönbüntetés és közügyektől való eltiltás.
Médiaértesülések szerint elképzelhető, hogy Benjámin Netanjahu miniszterelnök a per végéig megőrzi magának a külügyi tárcát. A Háárec című izraeli napilap szerint a per elhúzódása esetén előfordulhat, hogy Izraelnek nem lesz „főállású” külügyminisztere egy igen bonyolult időszakban. Kormányfői teendői mellett ugyanis Netanjahu csak korlátozott időt szentelhet erre a feladatra.
Ez még akkor is gondokat okozhat, ha a sajtóba kiszivárgott módon Cipi Livni centrista pártja, a Tnua (Mozgalom) végül belép az új kormánykoalícióba, és Netanjahu kinevezi Livnit a palesztin tárgyalások ügyében eljáró miniszternek.
