Az Izraeli Nemzeti Könyvtárba kerül Franz Kafka hagyatéka
העליון קבע: כתבי קפקא יועברו לספריה הלאומית בירושלים לאחר מאבקים משפטיים סבוכים שנמשכו עשרות שנים, הכריע בית המשפט העליון באופן סופי כי כתביו של הסופר היהודי פרנץ קפקא יועברו לחזקתה של הספרייה הלאומית בירושלים וייחשפו לציבור הרחב עמרי חורש ותלם יהבפורסם: 08.08.16 , 12:21
סוף לפרשת כתבי פרנץ קפקא: אחרי שנים ארוכות של מאבק משפטי, הכריע אתמול (א’) בית המשפט העליון כי כל כתביו הנותרים של קפקא ייחשפו לציבור הרחב ויהיו זמינים בספרייה הלאומית בירושלים.
בית המשפט דחה את הערעור שהגישו בנותיה של אסתר הופה, מי שהייתה מזכירתו של ידידו הקרוב של קפקא, מקס ברוד, שבידיו הופקדו כתביו. הערעור הוגש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב משנת 2012, וקבע כי אין לבנותיה של הופה חזקה חוקית על העיזבון. כעת אם כן, הוחלט סופית כי כל עזבונו של הסופר היהודי, מהחשובים במאה ה-20, יעבור מכספות סגורות ויהיה נגיש לחוקריו בספרייה הלאומית, עבורם כל בדל מידע נוסף על הסופר הוא בבחינת אוצר בלום.
פרנץ קפקא. ייחשף לציבור הרחב
גלגולה של פרשת כתבי קפקא החלה עוד בשנות ה-20 של המאה שעברה, עם מותו של הסופר ב-1924. ידידו הקרוב, הסופר מקס ברוד מצא במגירתו של קפקא שני פתקים, בהם לטענתו ביקש ממנו קפקא לשרוף את כל כתביו לאחר מותו. ברוד סרב להוראה וכאשר נמלט מגרמניה עם תחילתה של מלחמת העולם השניה ב-1939, לקח איתו מזוודה ובה כתביו של קפקא. הם היו שמורים עמו עד מותו. בשנת 1957 כתב ברוד להופה כי ברצונו שלאחר מותו יעבור עזבונו לשמירה בארכיון הציבורי. הדברים השתנו עם מותו של ברוד ב-1968, אז טענה הופה כי ברוד אכן דרך בצוואה נוספת להוריש לה את העיזבון. כך התגלגל כתביו של קפקא לכספות בנק סגורות ולערכאות משפטיות סבוכות שהיום מגיעות ככל הנראה אל סופן.
במשך השנים נוספו ההשערות על טיבו של העיזבון שהשאיר אחריו אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים. יש המשערים כי הוא מכיל כתבים לא גמורים של
יצירות של קפקא או מכתבי אישיים שכתב במשך השנים. בניותיו של הופה שקיבלו מאימן את העיזבון הן למעשה היד השלישית שעברו כתביו של הסופר היהודי-צ’כי. הערכאות המשפטיות בעניין ההחזקה החוקית של המסמכים החלו כבר ב-1973, לאחר מותו של ברוד וכאשר נודע כי הופה, מזכירתו, העמידה את הכתבים למכירה בחו”ל. הופה טענה לחזקה חוקית על עזבונו של ברוד ובתוכו גם כתבי קפקא. לאחר שהלכה הופה לעולמה ב-2007 טענו בנותיה להחזקה חוקית בעיזבון שנשמר הרחק מעיני הציבור במשך למעלה מ-60 שנה.
Sokéves jogi hercehurca után az izraeli legfelsőbb bíróság kimondta a végső szót: Max Brod és Franz Kafka irodalmi hagyatéka a jeruzsálemi Izraeli Nemzeti Könyvtárba kerül, és megtekinthető lesz – értesült a Jediót Ahronót című újság honlapja, a ynet hétfőn.
A bíróság elutasította Max Brod egykori titkárnője, Esther Hoffe lányainak jogorvoslati kérelmét, akik megfellebbezték a korábbi bírósági döntéseket, amelyek a mostanáig magángyűjteményben őrzött majdnem százéves irodalmi kincsek Izraeli Nemzeti Könyvtárnak történő átadásáról döntöttek.
Az értékes iratok Max Brodnak, Kafka barátjának és kiadójának hagyatékát képezték, amely fölött Brod titkárnője, Esther Hoffe rendelkezett 2007-ben bekövetkezett haláláig. Brodot az 1924-ben elhunyt Kafka arra kérte, hogy halála után olvasatlanul égesse el kéziratait, de ezt nem volt képes megtenni, sőt ki is adta a műveket, világhírűvé téve barátját.
Max Brod a Kafka-kéziratokat tartalmazó bőröndökkel együtt még a második világháború előtt, 1939-ben az akkori Palesztinába költözött és Tel-Avivban telepedett le. Halála előtt titkárnőjére, Esther Hofféra bízta saját maga és Kafka irodalmi hagyatékát, azzal a kéréssel, hogy majd adja át őket egy izraeli tudományos intézetnek.
Brod 1968-ban bekövetkezett halála után azonban Hoffe négy évtizeden át részben saját lakásában, részben tel-avivi és zürichi bankokban helyezte el a kéziratokat, sőt még el is adott néhányat közülük: egy 1988-as londoni árverésen majdnem kétmillió dollárért cserélt gazdát A per egyik eredeti példánya.
A megmaradt dokumentumokat Hoffe két lányára, Eva Hofféra és Anita Ruth Vizlerre hagyta, akik szintén nem akarták kiengedni a gyűjteményt a kezükből, noha a helyi sajtó szerint méltatlan körülmények között, egy macskákkal zsúfolt lakásban őrizték legalábbis az iratok egy részét.
Az Izraeli Nemzeti Könyvtár sok évig tartó küzdelemmel végül bírósági úton elérte, hogy – szerintük Brod végakaratával összhangban – a gyűjtemény az intézményhez kerüljön.
Az izraeli közszolgálati rádió szakértője szerint kicsi a valószínűsége annak, hogy a széfekből esetleg Kafka egy mindeddig kéziratban lappangó újabb műve kerüljön napvilágra, de a korszak kutatói várhatóan értékes új információkhoz juthatnak Max Broddal, a huszadik század egyik jelentős gondolkodójával és művészével kapcsolatban
