Puccskísérlet: brutális ítéletek Törökországban, tízezrek tüntettek
A török rendőrség könnygázt és vízágyút vetett be hétfő este Isztambulban, hogy feloszlassa azt a több tízezres tüntetést, amelynek résztvevői az Ergenekon-perben hozott ítéletek elleni tiltakozásul vonultak az utcára.
גנרלים לכלא: „ארדואן רצח את החוק”
בית המשפט בטורקיה גזר עונשי מאסר כבדים על כ-300 אנשי צבא, פוליטיקאים ועיתונאים בקשירת קשר להפלת ראש הממשלה. באופוזיציה אמרו שהפסיקה בלתי חוקית בעוד הממשלה טענה שהביקורת נגדה אמוציונלית
ynet
בטורקיה מסרבים להירגע מהפסיקה השנויה במחלוקת ששלחה לכלא מאות בני אדם: מנהיג האופוזיציה בטורקיה כמאל קיליצ’דרוגלו מתח אתמול (יום ב’) ביקורת חריפה על עונשי המאסר הכבדים שנגזרו על כמעט 300 אנשי צבא, פוליטיקאים ועיתונאים שהורשעו בקשירת קשר להפלת ראש הממשלה רג’פ טאיפ ארדואן.
עוד חדשות בעולם :
סין שוקלת לבטל מדיניות „ילד אחד במשפחה”
מרילין מונרו לאשתו של קנדי: שוכבת עם בעלך
צבא מצרים ל’אחים’: שחרור אסירים עבור שקט
מבצע חילוץ: שמה רעלה וחילצה הבת ממצרים
בכיר הנאשמים, הרמטכ”ל לשעבר, גנרל אילקר בשבוג, נידון למאסר עולם. הגנרל ולי קוצ’וק, מוותיקי ומבכירי הנאשמים, נשלח גם הוא למאסר עולם. על מנהיג מפלגת הפועלים, דוג’ו פרינצ’ק, נגזרו 117 שנות מאסר.
| הרמטכ”ל הטורקי בימים טובים יותר |

אחד המורשעים במתחם הכליאה סילברי (צילום: AFP)
מחוץ למשפט, שנערך במתחם הכלא סילברי ממערב לאיסטנבול, הפגינו עשרות מתומכי הנאשמים והמשטרה השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים כדי לפזרם. „פסיקת בית המשפט אינה חוקית”, צוטט מנהיג האופוזיציה קילצ’דרוגלו בעיתון הטורקי „הורייט”. לביקורת נגד בית המשפט והממשלה באנקרה הצטרף מנהיג מפלגת התנועה הלאומית (MPH) דוולט בהצ’לי וכינה את הפסיקה „רצח של החוק”.
מאבק כוחות בין ממשלה איסלאמית לצבא חילוני
„הפסיקות אינן חוקיות מנקודת מבט חוקית, פוליטית ומוסרית. אין להן לגיטימיות”, אמר קיליצ’דרוגלו מ”מפלגת העם הרפובליקנית” (CHP).
פרשת „ארגנקון” מסמלת את מאבק הכוח בין ראש הממשלה ארדואן, העומד בראש „מפלגת הצדק והפיתוח” האיסלאמיסטית, לבין הממסד הצבאי-חילוני במדינה. במסגרתה עמדו לדין מאות חיילים, קצינים, עיתונאים ופוליטיקאים באשמה שקשרו קשר וטוו רשת שביקשה להפיל את שלטונו של ארדואן. מבקרי הפרשה טוענים שמדובר בניסיון להשתיק ולשתק את ההתנגדות החילונית לשלטון האיסלאמיסטי.

הפגנות מחאה גדולות פרצו באזור הכלא שבו שוהים הנאשמים (צילום: רויטרס)
הכרעת הדין שמה קץ לדרמה שנמשכה כבר חמש שנים. הנאשמים הואשמו בתכנון מתקפות טרור שהיו אמורות להתסיס את טורקיה וליצור כאוס וכך לסלול את הדרך להפיכה צבאית. ההעמדות לדין סייעו בידה של ממשלת ארדואן כשזו עיצבה מחדש את הצבא וחיזקה את השלטון האזרחי במדינה שידעה שלוש הפיכות צבאיות מאז 1960.
תכננו לרצוח את חתן פרס נובל לספרות?
על פי האישום, הנאשמים היו חברים ברשת לאומנית וחילונית קיצונית שנקראה „ארגנקון”, על שם עמק אגדי באסיה הקטנה שעל פי האמונה הרווחת היה מקור העם הטורקי. באלפי עמודי האישום טענו התובעים כי הרשת עמדה מאחורי שורה של מתקפות אלימות, כולל אחת שבה נרצח שופט ב-2006, ועשתה זאת באופן שייראה שהאחראים הם קיצונים איסלאמים. לדברי התביעה, הם גם זממו לחסל את ארדואן ואת חתן פרס נובל לספרות אורהאן פאמוק.
„בדמוקרטיות, אנשים לא נשפטים בבתי משפט מיוחדים שיש להם קשר לרשות הפוליטית אלא בבתי משפט רגילים ועצמאיים שמאמינים בשלטון החוק”, אמר מנהיג האופוזיציה הטורקי קיליצ’דרוגלו. „בתי המשפט האלה לא עושים צדק משום שהם בתי משפט תחת הוראה של הרשות הפוליטית ונועדו למלא את פקודותיה. המושג שלטון החוק איננו תקף בבתי משפט אלה”.

(צילום: AP)

(צילום: MCT)

(צילום: MCT)

(צילום: AFP)
ומה יש לשלטונות הטורקיים לומר על הביקורת נגדם? סגן ראש הממשלה בולנט ארינץ’ אמר כי התגובות לפסיקת בית המשפט „אמוציונליות”. במהלך מסיבת עיתונאים שקיים לאחר ישיבת הקבינט באנקרה, אמר סגן ראש הממשלה כי „לאיש אין זכות לבצע פשעים. איננו אנשים שהולכים להיות שמחים על מעצרים של אנשים. אבל יש פסיקה של בית משפט וכולם חייבים לכבד אותה.
אני מגדיר את הביקורת מהחשודים וממשפחותיהם כרגשית”, אמר ארינץ’ וציין כי פרקליטי ההגנה ודאי יגישו ערעור על עונשי המאסר הכבדים. „אין ספק שיוגשו ערעורים על פסיקות בית המשפט והן ייבחנו בבית המשפט העליון”.
„יש שיאמרו שכמה פסיקות נגד חשודים היו כבדות מדי. איננו נמצאים בנקודה של לאהוב או לא לאהוב את הפסיקה. בין שאנחנו אוהבים אותה או בין שלא, אנו מחויבים לציית לה. מעבר לכך אין יותר מדי מה לומר”, אמר סגנו של ארדואן. הוא גם התייחס לביקורת שהטיח קיליצ’דרוגלו במערכת המשפט ובממשלה ואמר כי „המילים האלה חוצות את הגבול. שום פוליטיקאי לא יכול להאשים את בתי המשפט עם מילים כאלה קשות”.
A Török Ifjúsági Szövetség felhívására Isztambul Kadikoy negyedében tartott tüntetés résztvevői elutasították a rendkívül súlyos ítéleteket, amelyeket neves személyiségekre, köztük katonai vezetőkre, újságírókra és egyetemi oktatókra szabtak ki.
A terrorcselekmények ügyében illetékes különleges bíróság bűnösnek mondta ki a vádlottakat abban, hogy 2003-ban összeesküvést szőttek a Recep Tayyip Erdogan jelenlegi miniszterelnök vezette akkori iszlamista gyökerű kormány fegyveres megdöntésére, egy évvel annak hatalomra kerülése után. Az Ergenekon a vád szerint az állítólagos összeesküvők hálózatának elnevezése volt.
Az öt éve húzódó perben 275 ember ellen emeltek vádat, köztük Ilker Basbug volt vezérkari főnök ellen, aki 2008 és 2010 között töltötte be ezt a tisztséget. Az ügyészség 64 vádlottra kért életfogytiglani börtönbüntetést.
Basbugot hétfőn életfogytig tartó szabadságvesztésre ítélték, ahogy további 12 embert is – köztük Sener Eruygur és Hürsit Tolon nyugalmazott tábornokokat, Tuncay Özkan újságírót és Dogu Perinceket, a parlamenten kívüli nacionalista Munkáspárt vezetőjét. Többtucatnyi további vádlott is hosszú szabadságvesztést kapott. A legnagyobb ellenzéki erő, a Köztársasági Néppárt (CHP) három parlamenti képviselőjére például 12-től 35 évig terjedő börtönbüntetést szabtak ki. 21 embert – köztük katonákat, újságírókat és egyetemi oktatókat – ugyanakkor felmentettek a vádak alól.
A CHP vezetője, Kemal Kilicdaroglu első reagálásában „jogi, politikai és erkölcsi szempontból is” elfogadhatatlannak nyilvánította az ítéletet.
„Ez fenyegetés a Török Köztársaság hadseregének, ez elfogadhatatlan” – mondta egy ellenzéki parlamenti képviselő. Hozzátette: ha úgy kezelik a fegyveres erők volt vezetőjét, mint egy terrorista szervezet tagját, az azt jelenti, hogy célba veszik a hadsereget.
A török társadalmat nagyon megosztja az ügy. „Aki megérdemel egy büntetést, annak ezzel szembe kell néznie, akár egy tábornokról akár egy átlagemberről van szó” – mondta egy isztambuli az euronews tudósítójának.
„Ha egyesek katonai erővel akarták elmozdítani a kormányt, és arre vannak bizonyítékok, akkor meg kell büntetni őket. Azt viszont ellenzem, hogy börtönbe csukjanak valakiket, mielőtt bebizonyosodott volna, hogy bűnt követtek el”– magyarázta egy másik férfi.
Az ügy az iszlamista-konzervatív Erdogan kormányfő és a világi értelmiség harcának jelképévé vált Törökországban.
Törökországban a hadsereg három puccsot hajtott végre 1960 és 1980 között, és 1997-ben is a hadsereg segítségével távolították el a hatalomból az első iszlamista vezetésű kormányt. A katonai vezetők 2003-as kísérlete az Erdogan vezette Igazság és Fejlődés Pártjának (AKP) hatalomból való eltávolítására azonban elbukott, Erdogan kormánya megerősödött, és azóta számos módon korlátozta a hadsereg befolyását.
atv.hu / MTI / Euronews /ynet/ bpi.hu/ BreuerPress
















