כל מתנגדי הנשיא. הכירו את השלטון המצרי החדש
הנשיא הזמני שרק השבוע החל לכהן כנשיא בית המשפט החוקתי העליון, הפעיל הצעיר שגייס 22 מיליון חתימות ורופא השיניים שמנהיג את האיסלאמיסטים. שנה שלמה הם מתחו ביקורת על הנהגתו של מוחמד מורסי – ועתה הם קוצרים את הפירות
רועי קייס
המבדיל ביניהם אולי רב מן המשותף, אך זה לא מנע מהם להתאחד אל מול אויב אחד – מוחמד מורסי. היום (ה’) יושבע בקהיר נשיא בית המשפט החוקתי העליון עדלי מנסור לתפקיד נשיא מצרים הזמני, אולם לצדו יציינו את ההישג שורה של גורמים שהתבלטו בשנה האחרונה כמבקרים חריפים של הנשיא הנבחר. ממייסד תנועת המחאה הצעירה, דרך מנהיג המפלגה האיסלאמיסטית וכלה במועמד לשעבר לנשיאות שעושה קאמבק – אלו הם המנהיגים החדשים של מצרים.
הפיכה במצרים – כתבות נוספות:
הפיכה שנייה: צבא מצרים הדיח את מוחמד מורסי
שליח ynet עם החוגגים בקהיר: „הסיוט נגמר!”
מורסי: אני הנשיא הנבחר – וזאת האפשרות היחידה
| שנה בשלטון: סיכום כהונתו של מורסי |
| שר ההגנה המצרי מודיע על הדחת מורסי |
עדלי מנסור
הרשות השופטת במצרים, שהתעמתה עם מורסי פעמים רבות במהלך כהונתו הקצרה, היא ללא ספק המרוויחה הגדולה מהדחתו – ומי שייהנה מכך באופן ישיר הוא עדלי מנסור, שרק ביום שני השבוע הוא נכנס לתפקידו באופן רשמי כנשיא בית המשפט החוקתי העליון. בכלי התקשורת במצרים הוא הוגדר כ”דמות מעורפלת” וברשת ניתן למצוא תמונות בודדות שלו. ניכר כי מדובר בטכנוקרט במלוא מובן המילה והוא ידוע בחוגים מקצועיים כ”איש משפט מהדרג הראשון”.
מנסור בן ה-68, בילה רוב חייו בעיסוק במשפט וכהונתו כשופט היא בין הארוכות בתולדות המדינה. הוא סיים לימודיו באוניברסיטת קהיר וקיבל רישיון לעסוק במשפטים ב-1967. הוא התקדם אט-אט בסולם הדרגות והפך ב-1992 לסגן יו”ר מועצה המדינה, שמהווה את אחד משלושת הגופים של הרשות השופטת במצרים. אותה שנה הוא גם מונה לסגן נשיא בית המשפט החוקתי. באופן כללי, נראה כי בתקופת מובארק דרך כוכבו של מנסור.
המונים חוגגים ברחובות מצרים את הדחת הנשיא מורסי (צילום: רויטרס)
(צילום: EPA)
ב-19 במאי החליטה העצרת הכללית של בית הדין החוקתי למנות את מנסור לנשיא בית המשפט העליון במקום השופט מאהר אל-בחירי, שפרש לגמלאות ב-30 ביוני. בחירתו היוותה תקדים, שכן ב-22 השנים שקדמו לה נבחר נשיא בית הדין שלא נמנה קודם לכן על שופטיו. מנסור החל רשמית לשמש בתפקיד זה רק ביום שני, והחל מהיום הוא כבר יישא תואר שונה – הנשיא הזמני של מצרים. יש לציין כי מנסור יהיה השני שיחזיק בתואר זה, לאחר סופי אבו טאלב, יו”ר מועצת העם שכיהן כנשיא זמני מ-4 בנובמבר 1978 עד 1 בפברואר 1983, בעקבות ההתנקשות בנשיא מצרים דאז, אנוואר סאדאת.
מוחמד בדר
אדם נוסף שניתן להכתירו כמנצח אחרי מאורעות אמש הוא מייסד תנועת „תמרוד” („מרד” בערבית), שניהלה את הקמפיין להדחתו של מורסי והחתימה לשם כך 22 מיליון אזרחים על עצומה להקדמת הבחירות – לרבות בדרכים יצירתיות. מוחמד בדר נחשב לפעיל אופוזיציה מוכר, ועוד בתקופת מובארק הוא שימש מתאם מטעם אחת תנועות האופוזיציה המוכרות „כפאיא” (בעברית „די”), שגם התנגדה לכל נורמליזציה של היחסים עם ישראל.
לאחר מכן הוא נהיה שותף בקואליציה הפוליטית של צעירי המהפכה, שהשתתפה באופן פעיל במהפכת ה-25 בינואר להדחת מובארק, ופורקה אחרי הבחירות לנשיאות מצרים. בדר מייצג למעשה את אותה שכבה לא קטנה של צעירים שחשו כי תנועת „האחים המוסלמים” לקחה מידיהם את המהפכה, ועתה הם שבו לזירה.
הצבא נכנס לרחובות קהיר (צילום: AP)
יונס מחיון
מנצח נוסף מגיע דווקא מהמחנה האיסלאמיסטי, והוא ראש מפלגת א-נור הסלפית שזכתה במקום השני אחרי „האחים המוסלמים” בבחירות אשתקד לבית התחתון ולבית העליון של הפרלמנט. יונס מחיון, רופא שיניים במקצועו מהעיר אבו חומס שבמערב הדלתה, גם כן לקח חלק פעיל במהפכת ה-25 בינואר והיה מעורב בעיקר במחאה נגד מובארק באזור מגוריו. ב-2012 הוא כיהן גם כחבר הפרלמנט, וכשהיו”ר הקודם של מפלגת א-נור, עימאד א-דין עבד א-רפור, פרש משורותיה בינואר השנה – נבחר מחיון להיכנס לנעליו.
בחודשים האחרונים הסתכסכה מפלגת א-נור עם „האחים המוסלמים”, בעיקר על רקע הדרך שבה מורסי ניהל את המדינה, וכבר שלשום הצטרף מחיון לקריאות האופוזיציה לערוך בחירות מוקדמות לנשיאות מצרים, לאחר שהצבא הצביע למורסי אולטימטום בן 48 שעות. אתמול הוא ומפלגתו מצאו עצמם בחברת הצד המנצח, ונראה כי זו תהיה הזדמנות פז עבורם להציג עצמם בפני הציבור כאלטרנטיבה ל”אחים המוסלמים”.
מוחמד אל-בראדעי
הדחתו של מורסי משרתת גם את מנהיג האופוזיציה ומי שהתמודד מולו בבחירות לנשיאות עד שפרש. מוחמד אל-בראדעי, חתן פרס נובל לשלום ולשעבר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שב למצרים בפברואר 2010, לאחר שהתגורר שנים באוסטריה ובארה”ב, ונטל חלק פעיל במהומות הנרחבות שהובילו להדחתו של מובארק. הוא גם מתח ביקורת חריפה על „האחים המוסלמים”, ובאפריל אשתקד הוא הקים מפלגה חדשה, שלדבריו נועדה לאחד את העם המצרי ולשמור על הישגי אותה הפיכה.
מוחמד אל-בראדעי (צילום: AP)
| כבר לא נשיא: מורסי מגיב בסרטון יוטיוב |
עד כה הוא עמד בראש האופוזיציה למורסי, והביע התנגדות חריפה לרבים ממהלכיו השנויים במחלוקת. אחרי הדחתו הוא הצהיר כי המתווה שגובש עם הצבא להעברת השלטון הוא תיקון של הכשלים שנפלו אחרי הדחתו של מובארק, והוסיף: „מפת הדרכים מספקת את הדרישה האמיתית והבסיסית של העם המצרי והיא בחירות לנשיאות”. לדבריו, „במהלך תקופת המעבר תתוקן החוקה וייערך תהליך פיוס לאומי”.
עבד אל-פתאח א-סיסי
אולם האיש שמזוהה יותר מכולם עם ההפיכה אתמול הוא זה שהציב את האולטימטום בפני מורסי וזה שבסופו של דבר הכריז על הדחתו. עבד אל-פתאח א-סיסי בן ה-58 מונה באוגוסט הקודם לשמש מפקד הצבא החדש ושר ההגנה המצרי, ומבקריו טענו כי יש לו קשרים עם „האחים המוסלמים”.
בעת מינויו היה סיסי הצעיר בחברי המועצה הצבאית העליונה ובהשוואה לאחרים, הוא לא הרבה להופיע בתקשורת והיה יחסית אלמוני לציבור הרחב. עם זאת, שמו של סיסי עלה לאחר המהפכה שהביאה להדחתו של מובארק, בעקבות התנגדותו הנחרצת לטיפול האלים במפגינים ובעצורים.
אתמול בערב הוא הפך ליקיר ההמונים, לאחר שהודיע בטלוויזיה הממלכתית המצרית כי „מורסי אינו עוד הנשיא”.
בכיכר תחריר בקהיר צהלו המוני בני אדם לשמע הודעתו, נהגים רבים צפרו במכוניותיהם לאות תמיכה במפקד הצבא ודגלי מצרים התנופפו בגאון בכל מקום. „רד אלינו סיסי, מורסי הוא לא הנשיא שלנו”, צעקו מתנגדיו של מוחמד מורסי. מפקד הצבא השיב להם אהבה בדמות מסוקים צבאיים שחגו מעל שמי קהיר כשעליהם תלויים דגלי הרפובליקה – כיאה לפנים החדשות של ההפיכה השנייה
Al-Sisi, a tábornok, aki ultimátumot adott az elnöknek
Al-Sisi egyiptomi zászlókat szórt helikopterekről a tüntetők közé és hangsúlyozza: kitart az államfőnek meg kell állapodnia az egyiptomi nép követeléseiről.
A Mohamed Murszi államfőnek ultimátumot adó egyiptomi hadsereg vezérkari főnöke, Abdul Fattah al-Sisi lett a kormányellenes tüntetők fő reménysége. Szerda délután jár le a 48 órás határideje az egyiptomi elnöknek.
Mohamed Murszi egyiptomi államfő még 2012 augusztusában nevezte ki Abdul Fattah al-Sisit vezérkari főnöknek. A Muzulmán Testvériség által indított államfőnek a célja ezzel az volt, hogy gyengítse a hagyományosan erős egyiptomi hadsereg pozícióit, amely Hoszni Mubarak bukását követő válságban átvette a végrehajtó hatalmat.
A katonai vezetés pozíciója azonban nem gyengült, sőt július elsején al-Sisi tábornok ultimátumot adott Murszinak, arra szólítva őt, hogy 48 órán belül állapodjon meg az egyiptomi nép követeléseiről, különben a hadsereg végrehajtja saját menetrendjét.
Ugyan az államfő egy televíziós beszédben visszautasította a lemondását célzó követeléseket, és elutasította a hadsereg rendezési tervét, az ultimátum szerda délutáni lejártával valószínű, hogy lépni fog al-Sisi. Ezt erősíti az a közlemény, amely kora hajnalban – Murszi beszédét követően – jelent meg a hadsereg főparancsnokságának Facebook-oldalán. A főparancsnokság végső órákról beszélt, és azt hangoztatta, hogy a hadsereg „kész vérét áldozni” Egyiptom és az ország népe érdekében. Egy katonai forrás szerint a nyilatkozat egyértelművé tette, hogy a hadsereg kitart követelései mellett.
Al-Sisi eddigi közéleti szereplései alapján nyugodt személyiségnek tűnik, és inkább karizmatikus vezető, mint szigorú katonai vezető. Orátori képességei is kiemelik a tábornoki karból: egy áprilisi koncerten például olyan megható beszédet tartott, hogy több művészt megríkatott a színpadon – írja a BBC.
Al-Sisi ultimátumát követően az ellenzéki tüntetőkben feléledt a remény, hogy a hadsereg kiáll a nép mellett és nem hagyja őket elnémítani. Erre utal az a gesztus is, amikor kedden katonai helikopterek repültek be a Tahrír tér fölé és egyiptomi zászlókat szórtak le a tüntetők közé. A tömeg válaszul azt skandálta, hogy a „nép és a hadsereg összetart”.
Al-Sisi korábban nem volt ennyire népszerű, főleg azt követően nem, hogy 2012 tavaszán kiállt a hadsereg 2011-es módszerei mellett. Akkor a katonák több tüntetőt erőszakos módon állítottak elő, és nőkön szüzességi tesztet hajtottak végre. Al-Sisi 2012 áprilisában közleményben állt ki a katonák mellett, azt állítva, hogy azért volt szükség a szüzességi tesztekre, hogy megóvják a nőket az erőszaktól, a katonákat pedig a nemi erőszak vádjától. Nem sokkal később azonban Al-Sisi közölte: a hadsereg a jövőben eláll az ehhez hasonló vizsgálatoktól.
Névjegy:
-1954-ben született
-1977-ben végzett az Egyiptomi Katonai Akadémián
-Ugyan nem vett részt fegyveres harcokban, gyorsan emelkedett a katonai ranglétrán
-Szaúd-Arábiában is szolgált, katonai attaséként
-Jelenleg a hadsereg vezérkari főnöke, korábban ő vezette a katonai titkosszolgálatot
-Egyiptomi sajtóorgánumok szerint Al-Sisi „erős kapcsolatokkal” rendelkezik az Egyesült Államok felé, mind diplomáciai, mind katonai szinten
atv.hu / BBC /ynet/ bpi.hu
