Binjamin Netanjáhu sajnálattal vette tudomásul Stanley Fischer közlését „הנגיד שאין לו תחליף „

Visszavonul az izraeli gazdaság esze

הנגיד שאין לו תחליף 

הוא היה המאבחן והמרפא, המרגיע והמנתח. האיש שלא יהיה מוגזם לייחס לו שליש מהצמיחה במשק. ההתפטרות של סטנלי פישר היא מכה כואבת למדינת ישראל, אבל עבור קואליציית נתניהו הבאה – היא עלולה להיות מכת מחץ
סבר פלוצקר, „ידיעות אחרונות”

אין טעם להתכחש לאמת ולייפותה: פרישת סטנלי פישר מבנק ישראל היא מכה כואבת למשק הישראלי ומכת מחץ אדירה לקואליציית נתניהו הבאה. הבעת אי אמון בה, גם אם תוכחש מפיו של פישר עצמו.

 

המאמר המלא מפורסם הבוקר (ד’) ב”ידיעות אחרונות”

 

 

יש להניח שיימצא לפישר מחליף; בטוח שאין לו תחליף. פישר העלה את קרנה של הכלכלה שלנו לשיאים. בזכותו פרמיית הסיכון של ישראל בשווקי ההון נמוכה ודירוג האשראי שלה גבוה. טיפולו היצירתי, האמיץ והמדויק במשבר הפיננסי החל מ־2008 לא רק הניב לו תארים של הנגיד בטוב בעולם, אלא – וזה העיקר – הגן הגנה אקטיבית על המשק הישראלי בשעותיו הקשות.

 

 

היחסים התערערו. פישר ונתניהו אחרי הודעת ההתפטרות, אתמול  (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
היחסים התערערו. פישר ונתניהו אחרי הודעת ההתפטרות, אתמול (צילום: עמוס בן גרשום, לע”מ)

 

 

כנגיד בנק ישראל פישר היה המאבחן והמרפא, המרגיע והמנתח. אלמלא פעולותיו החשובות – שימוש בכלי הריבית לעידוד הצמיחה, עיבוי עתודות מטבע החוץ לכדי 75 מיליארד דולר, תביעה מהבנקים להגיע להון עצמי גבוה כסופג זעזועים חיוני והעברה בכנסת של חוק בנק ישראל חדש, הכי מתקדם במערב – כולנו היינו היום במקום כלכלי אחר. הרבה, הרבה יותר גרוע.

 

ראה בדחיית התקציב מנהיגות חלשה

סטנלי פישר החליט סופית לפרוש מנגידות בנק ישראל כשנתניהו החליט על הקדמת הבחירות: אם לביבי מותר להקדים, גם לסטנלי מותר. אף שבפומבי הוא נמנע מביקורת, פרופ’ פישר כעס על ויתורו מראש של נתניהו להעביר בממשלתו המכהנת את תקציב 2013 ועל דחיית ההכרעות הקשות לקואליציה חדשה. זה היה בעיניו מפגן של מנהיגות חלשה.

 

עם זאת היסס פרופ’ פישר להכריז על כוונות הפרישה שלו לפני הבחירות, כדי שלא יואשם בהתערבות במערכה. יחסיו עם נתניהו לא היו טובים במיוחד מזה זמן לא מועט; הוא ניער מעליו הצעה־שלא־באמת־הוצעה לכהן כשר אוצר בממשלה שנתניהו קיווה להקים אחרי הבחירות.

 

לא מקובל שנגיד בנק מרכזי מוערך כפישר יסכים לפיחות במעמדו העצמאי ויהפוך לשר אוצר פוליטי. יחסיו של פישר עם שר האוצר ד”ר יובל שטייניץ היו קרירים אך תקינים.

 

 

פישר ושר האוצר שטייניץ. יחסים קרירים אך תקינים (צילום: גיל יוחנן)
פישר ושר האוצר שטייניץ. יחסים קרירים אך תקינים (צילום: גיל יוחנן)

 

 

החילופים התכופים של שרים שבאו והלכו מהאוצר הטרידו את פישר. הוא חש אכזבה מראש הממשלה נתניהו מסיבות מדיניות: פישר הוא איש שלום. הוא צידד במשא ומתן אינטנסיבי עם הרשות הפלסטינית וראה בדאגה חמורה את ההידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל ואת החמצת ההזדמנות לקידום הסדר עם הממשל הפלסטיני הכה פרו אמריקאי.

 

סלידה הולכת וגוברת מסמני פופוליזם

אין לדעת כמובן למי הצביע פישר בבחירות, אך ניתן לנחש בוודאות למי לא הצביע: לליכוד-ביתנו. דעותיו המדיניות של פישר מצויות בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית הישראלית. סביר אף להניח שהנגיד לא נתן את קולו ל„יש עתיד” של יאיר לפיד: פישר שולל את הנחת היסוד שעליה בנוי מצעו של לפיד, ולפיה מעמד הביניים בישראל מקופח, מרוסק ודפוק.

 

לדעת פרופ’ פישר מעמד הביניים בישראל חי חיים טובים, נהנה מביטחון תעסוקתי ורמת חיים גבוהה. לפישר סלידה הולכת וגוברת מסמני פופוליזם בחברה הישראלית, אבל עוד יותר מכך מהופעות הגזענות ושנאת הזרים.

 

בסוגיות כלכליות פרופ’ פישר היה ונותר איש של כלכלת שוק מרוסנת ומפוקחת. הוא חלק על אחד מהעקרונות המקודשים של נתניהו, ולפיו הפחתת המסים תעשה רק טוב למשק ולצמיחה. כבר לפני שנתיים הראה והזהיר נגיד בנק ישראל בדין וחשבון השנתי שלו כי החל מ־2012 צפוי גירעון עמוק בתקציב הממשלה – כתוצאה מהורדות המסים. טון הביקורת שלו החריף ככל שהתבררו ממדי מחדל ההכנסות לקופת האוצר.

 

בשוק ההון „זועמים” על הנגיד?

בסביבתו של הנגיד רומזים כי פישר הופתע להיווכח שאחרי הבחירות לא נשמר לו מקום מרכזי בצוותים השונים המכינים את המדיניות הכלכלית לשנה הקרובה. הכיצד הודר מכך המדינאי הכלכלי מספר 1 של ישראל, שהוא גם היועץ הכלכלי של המדינה, לא רק הממשלה? טירוף היה לוותר מראש על תרומתו המקצועית לגיבוש מדיניות התקציב.

 

אומרים ששוק ההון „זועם” על פישר משום שעיכב את הודעת הפרישה עד אחרי ההנפקה המוצלחת של איגרות החוב הדולריות של מדינת ישראל. שטויות; מי שהשקיע באגרת חוב לשלושים שנה, או אפילו לעשר שנים, צריך היה להניח שפישר יסיים עד אז את כהונתו השנייה.

 

איני מתיימר לנחש מי יבוא במקומו של פרופ’ פישר – יהיו מועמדים רבים מטעם עצמם לתפקיד והבחירה לא תהא בהכרח דווקא מקרבם – ולא מה פישר עצמו יעשה בעוד חמישה חודשים. אפשר שיוצע לו (אולי כבר הוצע לו‭(?‬ תפקיד מפתח באחד המוסדות הכלכליים הבינלאומיים. למקורביו הוא הודיע חד משמעית שאינו עוסק ב”חיפוש ג’וב” כל עוד הוא עומד בראש בנק ישראל.

 

מאז עלה פרופ’ פישר מארה”ב לישראל וקיבל על עצמו את נגידות בנק ישראל צמח המשק הישראלי בממוצע ב־‭4%‬ לשנה. קצב מהיר. לא יהיה זה מוגזם לייחס לפחות שליש מצמיחה זו לאישיותו ומנהיגותו של פישר. מכאן שאלמלא שמונה שנות פישר בראשות בנק ישראל, היה כיום התוצר של ישראל נמוך לפחות ב־100 מיליארד שקל ‭(!)‬ ממה שהוא. פרופ’ סטנלי פישר אכן היה נגיד ששוויו לישראל לא יסולא בפז.

“A Földkerekség egyik legsikeresebb bank-kormányzója” – ezzel a kitüntető címmel illeti a világ közgazdász-társadalma Stanley Fischer professzort, aki az utóbbi közel nyolc évben a Bank Jiszráél, az állam jegybankja kormányzói székében ül.
Fischer (70) nagy meglepetést okozva kedden bejelentette: nem kívánja tovább betölteni a tisztséget, és június végén, második, 2015-ig szóló mandátuma közepén visszavonul.
Lépését nem indokolta. Az ok lehet a professzor kora, de a szerda reggel megjelent sajtóismertetések kapcsolatot vélnek felfedezni a kormány közeljövőben várható súlyos megszorításai és Fischer professzor visszavonulása között. (A felálló új kormány egyik első feladata lesz a 2013-as költségvetés megszavaztatása a Kneszetben és a hatalmas, 39 milliárd sékelre rúgó állami deficit legalább részbeni mérséklése.)
A tőzsde a részvények enyhe esésével reagált a bejelentésre.
Binjamin Netanjáhu sajnálattal vette tudomásul Stanley Fischer közlését és az állam nevében háláját és elismerését fejezte ki a bank-kormányzó sikeres ténykedéséért. Seli Jechimovics, az ellenzéki Ávodá párt főtitkára Fischer professzor leköszönéséből a Likud-Béjténu kormány várható pénzügyi politikája iránti bizalmatlanságra következtetett.
Az egykori Rodéziában született Stanley Fischer brit és amerikai egyetemeken szerezte közgazdasági képesítéseit, és a bankszakmában ért el nemzetközileg értékelt sikereket. Az Egyesült Államokban élő professzort 2005-ben hívta meg Ariel Saron akkori kormányfő az izraeli jegybank élére, ahol kiemelkedő sikereket ért el. Szakértők nagyrészt neki tulajdonítják, hogy Izrael gazdaságát viszonylag kevésbé viselte meg a 2008 óta tartó gazdasági világválság. ◙
Bejegyezte: Izraeli Hirlevél Halmos