Az izraeli biztonságpolitikai kabinet utólagosan jóváhagyta a Törökországgal előző nap aláírt megbékélési megállapodást .
שרי הממשלה הגיעו בזה אחר זה הבוקר (ד’) למשרד ראש הממשלה בירושלים כדי לדון בהסכם הפיוס שנחתם אתמול עם טורקיה. מחוץ למשרד הפגינו משפחתו של אורון שאול וגם משפחתו של אברהם מנגיסטו במחאה על ההסכם. אחרי כארבע שעות נפל הפור והקבינט אישר את ההסכם. השרים אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ואיילת שקד הצביעו נגדו.
אתמול שיגרה משפחתו של הדר גולדין מכתב לכל שרי הקבינט בבקשה לא לחתום על ההסכם. „האינטרס הלאומי הראשון במעלה הוא שלוחמים היוצאים לקרב ידעו כי מי ששלח אותם יעשה הכול וידאג להשבתם. בהליך לא דמוקרטי חתם ראש הממשלה על ההסכם ורק לאחר מכן הוא מובא לאישורך. אתה חותמת גומי?”, נכתב לכל אחד מהשרים. „האחריות להשבת בנינו מוטלת עליך באופן אישי ותלויה בהצבעתך”. המשפחות נועדו גם עם מזכ”ל האו”ם באן קי מון, אולם יצאו מאוכזבים לאחר שלא חידש להם דבר.
זהבה שאול, אמו של אורון, אמרה הבוקר: „אנחנו פה כדי שהשרים יסתכלו לנו בלבן של העיניים לפני ההצבעה על אישור ההסכם. אנחנו מבקשים שייקחו סעיף אחד בהסכם ולהתנות אותו בהשבת ילדינו. גורל ילדינו תלוי בהצבעה של חברי הקבינט. לא ייתכן שהם יפקירו אותם עכשיו.
זו ההזדמנות אחרונה”.
אחיו של מנגיסטו אמר הבוקר כי הנושא ההומניטרי חייב להיכלל בהסכם: „אנחנו רוצים להגיד לשרי הקבינט שהכול תלוי בהם, במיוחד בנושא ההומניטרי. לא ייתכן שחמאס מחזיק באח שלי, ומצד שני הם מקבלים את מה שביקשו. לא ייתכן לתת להם את הפרס הזה. זכותנו לתת להם את הדברים האלה לאחר שיחזירו את הבנים הביתה”.
ההסכם בין ישראל לטורקיה נחתם עוד לפני שהובא לאישור בקבינט, שם מלבד שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיעו גם שרי הבית היהודי בנט ושקד שיתנגדו. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, טען כי מדובר בהסכם טוב לישראל אף שאינו כולל את עניין השבויים בעזה: „אני מסתכל על ההסכם כמכלול. זה הסכם טוב מאוד כי בשש השנים האחרונות של נתק וקרע עם מעצמה אזורית חשובה מאוד, האינטרסים של ישראל נפגעו. חידוש היחסים עם טורקיה הוא בעל חשיבות עליונה גם לבלימת ההתפשטות של איראן לסוריה והפיכתה לבסיס צבאי שלה. יש לנו כאן גם אינטרס משותף עם טורקיה מבחינה כלכלית. לא רק האפשרות לפתח שדות גז עתידיים, אלא גם הייצוא בכלל לטורקיה שנפגע ואנחנו מקווים שיחזור לקדמותו”.
במקביל, ארגון „שורת הדין” המייצג קרבנות טרור בבתי משפט בארץ ובעולם, עתר הבוקר לבג”ץ בשם משפחות שכולות ונגד לראש הממשלה ושרי הקבינט בגין ההסכם עם טורקיה. העתירה מתייחסת לסעיף העוסק בהרחקתם של מנהיגי החמאס מטורקיה ומיצוי הדין עמם.
בעתירה נטען: „ההסכם, באופן בלתי סביר לחלוטין, מאפשר לחמאס לשמר מטה רשמי שלו בשטח טורקיה, ומונע את גירוש מנהיגי החמאס מאדמתה ו/או מיצוי הדין עמם. בכך נמנע ההסכם מלתת התייחסות אפקטיבית לקשר ההדוק שמקיימת טורקיה עם ארגון הטרור חמאס, אשר שם לו למטרה לרצוח את אזרחי מדינת ישראל על בסיס קבוע בעשרות השנים האחרונות, ולתמיכת טורקיה בארגון זה.
„ההסכם מחמיץ לחלוטין את ההזדמנות שנתגלגלה לישראל עתה להגביל במעט את פעילות הטרור הרצחנית אשר מתוכננת ומונהגת מאדמת טורקיה, ולעשות צדק עם קורבנות הטרור. ההסכם מתעלם בדבר ההשלכות הביטחוניות, ההרתעתיות, והאנושיות של כל אלו, באופן בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת”.
A török-izraeli kétoldalú kapcsolatok rendezéséről szóló egyezmény ellen szavazott a kormány három , Avigdor Liberman védelmi, Ajelet Saked igazságügyi és Naftali Bennet oktatási miniszter, de a szűkebb kabinet hat másik miniszter tagja, valamint Benjámin Netanjahu kormányfő mellette voksolt, és így többséget kapott az egyezség elfogadása.
A négy órán át tartó megbeszélésen több miniszter nehezményezte, hogy a paktum elfogadása és aláírása után kellett dönteniük, amikor már nem volt lehetőségük az érdemi vitára, az egyezség tartalmának befolyásolására.
Naftali Bennet hangsúlyozta: veszélyes precedenst teremtenek azzal, hogy több millió dolláros kárpótlást hagynak jóvá azon törökök hozzátartozóinak, akiket izraeli katonák öltek meg a Mavi Marmara hajón, vagyis annak a segélyflottillának a vezérhajóján, amely hat évvel ezelőtt megpróbálta megtörni a palesztinok lakta Gázai övezet blokádját. Ez a precedens szerinte a jövőben súlyos károkat okozhat Izraelnek.
Arije Deri belügyminiszter és Móse Kahlon pénzügyminiszter korábban azért volt bizonytalan a megállapodás támogatásával kapcsolatban, mert az nem tartalmazta a Gázai övezetet uraló radikális iszlamista Hamász birtokában lévő katonaholttestek átadását, illetve a szervezet fogságába került két, mentális fogyatékkal élő izraeli állampolgár kiadatását.
A kabinet ülésén Netanjahu megígérte két miniszterének, hogy bizottságot hív életre ennek a kérdésnek a rendezésére, és ezzel az egyezmény elfogadása mellé állította őket. A találkozó után a mellette szavazó Gilád Erdán belbiztonsági miniszter kijelentette, hogy „nincsen tökéletes egyezmény”.
A normalizálás első lépéseként mindkét ország ismét nagyköveteket jelöl ki. Az egyezmény keretében fennmarad a palesztin övezet blokádja, de Törökország segélyszállítmányokat indíthat Gázába, és részt vesz az ottani helyreállítási munkálatokban. A Mavi Marmara hajó elleni kommandós akció áldozatainak hozzátartozói jelentős kártérítést kapnak Izraeltől, de cserébe beszüntetik az izraeli katonatisztek elleni jogi eljárásokat.
Izrael és Törökország viszonya 2010-ben romlott meg, miután az izraeli haditengerészet megölt több, a Mavi Marmarán tartózkodó török aktivistát, akik a blokád alá vont Gázai övezetbe akartak hajózni. Az incidenst követően Ankara és Jeruzsálem alacsonyabb szintre helyezte diplomáciai és biztonsági kapcsolatait.
