Bejelentette távozási szándékát pénteken David Cameron brit miniszterelnök, miután az EU-tagságról tartott népszavazáson a kilépést pártoló tábor győzött.BPI/YNET/MK/és a hírügynökségek
Cameron, aki a bennmaradásért kampányolt, a Downing Street-i miniszterelnöki hivatal előtt, a végén már könnyeivel küszködve felolvasott nyilatkozatában közölte: a következő hetekben és hónapokban miniszterelnökként mindent megtesz „a hajó stabilizálása” érdekében, de nem hiszi, hogy helyénvaló lenne, ha „kapitányként” ő akarná irányítani országát annak további útján.
Kijelentette: nem látja szükségesnek, hogy távozásának pontos menetrendjét már most felvázolja, de azt szeretné, ha a kormányzó Konzervatív Párt októberi konferenciáján már más lenne Nagy-Britannia miniszterelnöke.
Hozzátette: az Európai Unióval tartandó tárgyalásokat már az új brit miniszterelnöknek kell megkezdenie.
Cameron közölte azt is, hogy távozási szándékáról péntek reggel tájékoztatta II. Erzsébet királynőt.
Úgy fogalmazott, hogy az EU-társállamokban élő britek, illetve a Nagy-Britanniában élő külföldi EU-állampolgárok életkörülményeiben nem lesznek „azonnali” változások, és „kezdetben” nem változnak azt utazási és az áruforgalmi feltételek sem.
Cameron azt már a tavalyi parlamenti választások előtt bejelentette, hogy a következő, 2020-as választásokon már nem kíván indulni a Konzervatív Párt miniszterelnök-jelöltjeként, de akkor kifejtett szándéka szerint a választásokig hivatalában maradt volna.
A brit sajtó egyöntetű véleménye szerint Cameron egyik legesélyesebb utódjelöltje Boris Johnson, London előző polgármestere, aki – jóllehet ő is a Konzervatív Párt és a kabinet tagja – a Brexit-kampány frontembere volt.
Cameron pénteki nyilatkozata előtt nem sokkal hivatalosan is bejelentették, hogy a kilépést pártoló tábor nyerte meg a brit EU-tagságról tartott népszavazást.
Jenny Watson, a brit választási bizottság elnöke a manchesteri városházán közölte, hogy a népszavazáson 33,6 millióan vettek részt, és a kilépésre több mint 17,4 millióan, a bennmaradásra 16,1 millióan voksoltak.
Philip Hammond brit külügyminiszter a végeredmény hivatalos bejelentése után a BBC televíziónak nyilatkozva közölte: a brit kormány első feladata most a piaci helyzet stabilizálása, később pedig az, hogy a kilépésről szóló tárgyalásokon a lehetséges legjobb feltételeket érje el Nagy-Britannia számára.
Hammond szerint elsősorban azt kell elérni, hogy az EU-val fennálló kereskedelmi-gazdasági kapcsolatrendszer minél több eleme érvényben maradjon, beleértve a londoni City szerepének megőrzését az európai pénzügyi szolgáltatási piacon.
A brit külügyminiszter kijelentette: az, hogy az Európai Unió eddig szilárdan kiállt az Oroszországgal szembeni szankciók fenntartása mellett, jórészt Nagy-Britannia befolyásának eredménye. Hammond közölte: aggasztja az a lehetőség, hogy e brit befolyás most „hatalmas mértékben” csökken, és ennek nyomán az európai partnerországok elkötelezettsége meginog az orosz szankciók ügyében.
Hozzátette: Nyugat-Európában „senki nem akart háborúba vonulni” Ukrajna miatt, de szükséges volt jelezni, hogy „mennyire visszataszítónak tartjuk, amit Vlagyimir Putyin orosz elnök művel”.
ההכרעה הדרמטית במשאל העם הבריטי מובילה לדרמה פוליטית לא פחות גדולה: ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שהוביל את תומכי מחנה ההישארות באיחוד האירופי, הודיע הבוקר (יום ו’) על כוונתו להתפטר מהתפקיד בנאום דרמטי בדאונינג 10. „אנחנו זקוקים להנהגה רעננה”, אמר כשהודיע על כוונתו לסיים את התפקיד. „יש לכבד את רצון העם הבריטי. אנחנו צריכים להתכונן למשא ומתן עם האיחוד, וזה ידרוש מנהיגות חזקה”. צפו בשידור חי.
קמרון הבטיח לפני הבחירות כי יקיים משאל עם על הישארות באיחוד – ובסופו של יום הדבר פעל כבומרנג נגדו, והוא היה למפסיד הגדול ביותר. המנצח הגדול, מנהיג Ukip נייג’ל פראג’, קרא להקמת ממשלה חדשה בעקבות התוצאות ולהתפטרות קמרון באופן מיידי, ושעה לאחר מכן קמרון אכן הודיע על כוונתו להתפטר.
„לא יהיה זה נכון עבורי לנסות להוביל את המדינה ליעדה הבא”, הבהיר קמרון בנאום ההתפטרות. „זהו האינטרס הלאומי – תקופה של יציבות שלאחריה נדרשת מנהיגות חדשה. הדבר הנכון הוא שראש ממשלה חדש יקבל החלטות בנוגע להפעלת סעיף 50 ובנוגע לדרך העזיבה של האיחוד האירופי”.
פראג’, שהוביל את הקמפיין לצד ראש העיר לונדון בעבר בוריס ג’ונסון, הוא עתה אחד המועמדים להחלפת קמרון. בנאומו אמר כי מדובר ב”שחר של יום חדש לבריטניה עצמאית. זהו ניצחון לאנשים האמיתיים, לאנשים הממוצעים, לאנשים הרגילים”. לדבריו, „נלחמנו נגד הלאומנות, נלחמנו נגד הבנקים הגדולים, נלחמנו נגד השקרים והשחיתות”. הוא אמר כי ה-23 ביוני צריך מעתה להיות חג לאומי, יום העצמאות. לאחר היוודע התוצאות הסופיות הוסיף פראג’: „האיחוד גוסס, אני מקווה שהפלנו את הלבנה הראשונה בחומה. אני מקווה שזה הצעד הראשון לעבר אירופה של מדינות ריבוניות”.
שש מדינות היו חברות עם הקמת השוק האירופי המשותף ב-1951. מאז הצטרפו עוד ועוד, השם השתנה לאיחוד האירופי, וכיום כבר חברות בו 28 מדינות. היום (ו’), בפעם הראשונה, מדינה עוזבת את האיחוד. 51.9% מהבריטים בחרו במשאל העם לעזוב את הגוש האירופי, בהכרעה דרמטית שמהווה את המכה הקשה ביותר לאירופה כיבשת מאוחדת מאז מלחמת העולם השנייה. המכה הזו נראתה היטב עם פתיחת המסחר בבורסות באירופה. הבורסה בפרנקפורט צנחה עם פתיחתה ביותר מ-9%, הבורסה בלונדון ירדה ביותר מ-7% והבורסה בפריז נפלה ב-8% בתחילת המסחר.
„זה יום עצוב לאירופה ובריטניה”, אמר שר החוץ הגרמני פרנק וולטר שטיינמייר בעקבות התוצאות הדרמטיות בבריטניה, שאותן האנליסטים לא צפו. „החדשות מהבוקר מאוד מאכזבות”, הוסיף בציוץ בטוויטר נציג המדינה שמובילה למעשה את אירופה וקראה לבריטניה כל העת להישאר באיחוד.
גם שר החוץ הצרפתי ז’אן מארק איירו כינה זאת „יום עצוב לבריטניה”. בתגובה הראשונה מפריז לאחר ההכרעה הבריטית אמר איירו כי „צרפת מצטערת על התמיכה הבריטית בעזיבת האיחוד האירופי. אירופה תמשיך, אבל היא חייבת להגיב כדי לקבל מחדש את אמון האנשים. זה דבר דחוף”. נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ אמר כי „זה לא יום גדול לבריטניה, ראו מה קורה בשוקי העולם”. ואכן, הליש”ט צנח בעקבות ההכרעה, וכך גם הבורסות באסיה ולאחר מכן גם באירופה.
במדינות שונות החברות באיחוד אמרו כי ההצבעה הבהירה את הצורך בשינויים. ראש ממשלת צ’כיה בוחוסלב סובוטקה אמר כי „משמעותה של ההצבעה הבריטית אינה סוף האיחוד, אבל יש צורך לבצע במהירות שינויים”. גם שר החוץ הפולני ויטולד ושצ’יקובסקי אמר כי ההחלטה הבריטית היא חדשות רעות לאירופה ולפולין: „כולנו רוצים לשמור על האיחוד האירופי, השאלה היא באיזה אופן. ננסה להשתמש במצב הזה כדי לגרום לכך שהפוליטיקאים האירופים יבינו מה קרה. וזה קרה בגלל שהקונספט הזה, שנוצר לפני שנים רבות, כבר לא פופולרי באירופה”.
ובינתיים, שווייץ פתחה קו חם עבור האזרחים ואנשי העסקים, שרוצים תשובות בנוגע להשלכות המהלך הדרמטי. „למרות ההחלטה הבריטית, החוקים הנוכחיים ממשיכים. במילים אחרות – אין שום שינוי כרגע”, נכתב באתר משרד החוץ השוויצרי. שגרירות שווייץ בלונדון פרסמה רשימה של שאלות נפוצות באתרה, עבור האזרחים המודאגים.
