Óriási hiba lenne, ha Izrael a nukleáris programja okán megtámadná Iránt – jelentette ki pénteken az NBC televíziónak nyilatkozva John Kerry amerikai külügyminiszter.
Kerry az interjúban arra a kérdésre reagált, hogy a múlt heti bécsi megállapodás nyomán valószínűbbé vált-e, hogy Izrael katonai vagy kibernetikai támadást indítson Teherán ellen.
„Ez óriási hiba lenne, hatalmas hiba, amelynek súlyos következményei lennének Izraelre és a térségre nézve és nem gondolom, hogy erre szükség lenne” – mondta az amerikai diplomácia vezetője.
John Kerry előző nap a szenátus külügyi bizottságában úgy fogalmazott, hogy az iráni nukleáris program korlátozásáról szóló megállapodásnak az amerikai törvényhozás általi elutasítása „nagy zöld jelzést adna” az atomprogram felgyorsításának.
„A valóság az, hogy Irán már nagy tapasztalatra tett szert a nukleáris üzemanyag-ciklus technológiának területén. Ezt a tudást nem bombázhatjuk le. De szankciók által sem vehetjük el tőlük ezt a tudást” – hangoztatta az amerikai diplomácia vezetője, azokat a politikusokat bírálva, akik szerint teljes megadásra kellett volna kényszeríteni Teheránt.
A miniszter szerint ha a kongresszus leszavazza az alkut, akkor annak eredményeképpen az Egyesült Államok hátat fordít majd minden, a tárgyalásokon Iránnal szemben kivívott korlátozásnak. Kerry szerint a megállapodásba foglalt korlátozások legalább másfél évtizedig megakadályozzák Teherán atomfegyverhez jutását.
A meghallgatáson Ernest Moniz energiaügyi miniszter kijelentette, hogy a Nemzetközi Atomenergia-ügynökség (NAÜ) által alkalmazott ellenőrzési módszerek csaknem teljesen lehetetlenné teszik, hogy Irán észrevétlenül titkos atomkutatást végezzen. Jacob Lew pénzügyminiszter azt hangoztatta, hogy a megállapodás esetleges iráni megsértése esetén az iszlám köztársaság elleni amerikai és ENSZ-szankciók késedelem nélkül ismét életbe léptethetők.
Egy Barack Obama elnök által májusban aláírt törvény értelmében az amerikai kongresszusnak, amely Kerry, Moniz és Lew meghallgatásával megkezdte az iráni atomalku mérlegelését, a megállapodás napjától számítva 60 nap áll a rendelkezésére, hogy eldöntse, támogatja vagy eleveti-e azt. Az amerikai törvényhozásnak, amelynek mindkét házában a republikánusok vannak többségben, szeptember 17-ig kell döntenie.
A republikánusok több meghatározó politikusa szerint a megállapodás megerősíti Irán pozícióit, ugyanakkor fenyegetést jelent az Egyesült Államok legfontosabb közel-keleti szövetségese, Izrael számára. Ha a kongresszus mindkét háza elítélné az atomalkut és a törvényhozás kétharmados többséggel a várható elnöki vétót is felül tudná bírálni, akkor Obamának nem lenne felhatalmazása a legtöbb Teherán elleni – például az olajipart és a bankszektort sújtó – szankció feloldására, ami az egyezmény összeomlását jelentené.
מזכיר המדינה האמריקני משגר אזהרה לישראל: „אם היא תתקוף באיראן – זו תהיה טעות ענקית”. כך אמר היום (ו’) ג’ון קרי בראיון לתוכנית הבוקר של רשת NBC. בראיון נשאל קרי אם הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות בשבוע שעבר יגביר את האפשרות שישראל תפעל חד-צדדית נגד איראן בדמות תקיפה צבאית או מתקפת סייבר נגד מתקני הגרעין.
„זו תהיה טעות איומה עם השלכות חמורות לישראל ולאזור”, אמר קרי. „בניגוד לעמדת ראש הממשלה נתניהו, ישנם רבים בישראל שמבינים שזהו ההסכם הטוב ביותר להסיג את התוכנית ולהעניק לישראל יותר ביטחון”. קרי גם סובר שבמקרה של תקיפה ישראלית, „איראן תתחפר עמוק יותר ובטהרן יגידו משפט אחד: ‘עכשיו הוכחתם לנו למה אנחנו צריכים גרעין'”.
מאוחר יותר, בערב, אמר קרי ב”מכון ליחסי חוץ” בוושינגטון כי אם הקונגרס ידחה את ההסכם, ישראל עלולה להיתפש כאשמה: „אני גאה ברקורד שלי של 100% הצבעה בעד ישראל בסנאט. אני חושש שאם הקונגרס ידחה את ההסכם עם איראן, ידידינו בישראל עלולים למצוא את עצמם מבודדים יותר ומואשמים יותר”.
בראיון לNBC אמר מזכיר המדינה: „התקפה רגילה תסיג את תוכנית הגרעין ב-3-2 שנים ואז מה נעשה?”. הוא הוסיף: „יש מגבלות שיימשכו 15 שנה נגד איראן וימנעו ממנה לחלוטין לפתח נשק גרעיני. פקחים יפקחו יום יום על המתקנים”.
קרי הדגיש כי בניגוד לתקיפה שתסיג את תוכנית הגרעין לתקופה קצרה,הסכם הגרעין מרחיק את איראן 10 שנים לפחות. „לאיראן יש כבר היום חומר בקיע ל-12-10 פצצות. הם לא החליטו לעשות זאת. אנחנו מסיגים את התוכנית וזה מה שהופך את זה ליותר בטוח. יהיה לנו יותר זמן להגיב. האלטרנטיבה היא שאין פיקוח ולא יודעים מה איראן עושה”.
קרי מנסה להתאושש מדיון קשה שעבר אתמול בוועדת החוץ של הסנאט, שם הותקף על-ידי סנאטורים רפובליקנים וגם מצד דמוקרטים, אנשי מפלגתו. מה שאני חושב שקרה בשיחות הגרעין זה שהסדרת בעבור איראן מסלול נטול הפרעות בדרך אל הנשק הגרעיני, וזאת רק באמצעות התחייבות להסכם הזה. אני חושב שרימו אותך”, אמר יו”ר ועדת החוץ בסנאט בוב קורקר.
מתקפה נוספת על קרי הגיעה דווקא מחבר מפלגתו, הדמוקרט רוברט מננדז. „האם זה נכון שהאיראנים יהיו רשאים ליטול בעצמם את הדגימות, כמו שאמר הסנאטור ריץ’? כי אמינות הדגימות תהיה חסרת משמעות לחלוטין אם כבר בהתחלה, הדגימות שנמסרות, נבחרות ונלקחות בידי ה’עבריין'”, שאל מננדז על אודות הדגימות מהבסיס הצבאי פרצ’ין. קרי לא הכחיש: „כפי שאתה יודע, סנאטור, זה מרכיב חסוי בהסכם, והדיונים עליו צריכים להתקיים בישיבה מסווגת”.
בתוך כך, אמש התראיין הנשיא ברק אובמה לרשת BBC הבריטית והודה כי בעקבות הסרת הסנקציות, לא ניתן יהיה למנוע מהרפובליקה האיסלאמית לממן טרור כפי שעשתה גם תחת משטר הסנקציות. „הסרת הסנקציות נועדה כדי להבריא את כלכלת איראן. על כך נבחר הנשיא חסן רוחאני”, אמר אובמה בראיון. „עם זאת, משמרות המהפכה וכוח קודס יכולים לקבל עוד משאבים ולהעביר עוד אמצעי לחימה לחיזבאללה”.
אובמה ציין כי איראן הוכיחה לאורך הדרך שהיא מעוניינת לממן פעולות שמשרתות את האסטרטגיה שלה וזה כולל פעולות טרור נגד יריביה כמו ישראל. „אנחנו בונים הגנה חזקה נגד האיומים הללו. חתמנו על עסקה עם איראן, אבל יש עוד דרך ארוכה. כרגע פועלים באופן דיפלומטי, אבל איראן יודעת שגם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן”, אמר הנשיא האמריקני.
