Megszakította Mahmúd Abbász palesztin elnök John Kerry amerikai külügyminiszterrel folytatott párizsi tárgyalásait, mert Izrael javára elfogultnak ítélte tárgyalópartnerének az izraeli-palesztin viszály rendezésére tett áthidaló javaslatait – írta a Maariv című izraeli lap csütörtökön.
הפלסטינים שוברים את הכלים? העיתון „אל-קודס” היוצא לאור במזרח ירושלים פרסם אמש (ד’) כי יו”ר הרשות אבו מאזן פוצץ את הישיבה המשותפת עם שר החוץ ג’ון קרי שהתקיימה בשבוע שעבר בפריז, לאחר שקיבל לידיו את ההצעה החדשה של קרי. לפי הדיווח בעיתון, אבו מאזן נדהם לגלות כי האמריקאים אימצו את העמדה הישראלית לתנאי הסדר הקבע.
עוד חדשות ב-nrg מעריב
–רה”מ ירדן: „נבחן את הסכם השלום עם ישראל”
–חוששים מתגובת חיזבאללה? כוננות הוכרזה בצפון
–פוטין ורוסיה מחזקים את אחיזתם הצבאית בעולם
מקורות פלסטינים שמצוטטים בעיתון אמרו כי בנייר העמדה שהציג קרי, נדרש אבו מאזן להסכים להכרה בישראל כמדינה יהודית, לוותר על נוכחות של כוחות בינלאומיים בשטח המדינה
הפלסטינית, שלא תכלול את בקעת הירדן. כמו כן, דווח, נאלץ אבו מאזן להסכים לסיפוחן של 10 התנחלויות במסגרת חילופי שטחים.
הדיווח בעיתון אל-קודס לא קיבל אישור ממקומות אחרים. על פי הידיעה, בשלב שבו גילה אבו מאזן כי האמריקאים רוצים להציב את בירתה של המדינה הפלסטינית בבית חנינא ולא במזרח ירושלים, הוא התפוצץ מזעם וכינה את ההצעות האמריקאיות „טירוף”.
עוד דווח כי יו”ר הרשות זעם ואף איים „להפוך שולחנות”, ולחזור בו מהגמישות שנקט, לטענתו, כדי לגרום להצלחת המאמצים האמריקאים. דבר נוסף שעורר את זעמו של אבו מאזן היה גילוי הסעיף לפיו קרי לא מתכוון להכניס צד שלישי שיהיה אמון על הביטחון, ועל פי המתווה בכוונתו לאפשר להשאיר כוחות ישראלים בשטחה של המדינה הפלסטינית.
„אני רוצה מדינה פלסטינית שלא תהיה מפורזת מנשק”, דרש אבו מאזן מקרי וזה ענה לו בסירוב. על פי העיתון, הזמנתו של אבו מאזן לבית הלבן נועדה למנוע פיצוץ סופי של המשא ומתן.
ביום שישי פורסם כי הצוות של מזכיר המדינה האמריקאי, ג’ון קרי מפעיל לחצים כבדים על הפלסטינים, ובראשם על ראש הרשות אבו מאזן, להסכים לאופי סידורי הביטחון על נהר הירדן, בהטיה ברורה לעמדת ישראל. „בשבילך זה עניין של כבוד לאומי או לחצים פוליטיים”, הם אומרים לאבו מאזן. „בשביל נתניהו זה עניין של חיים או מוות”.
האמריקאים מכירים בחשש שאל-קאעידה וכוחות ג’יהאד יתמקמו על הגבול המזרחי של המדינה הפלסטינית ויתחרו תחת ריבונותה של המדינה הפלסטינית כחשש אמיתי. אלא שאבו מאזן מסרב. הפערים בין הצדדים אינם מתמקדים בשנות הנוכחות על הבקעה, אלא בשנים הבאות, אחרי הנסיגה הישראלית.
נתניהו מדבר על סידור ביטחוני קבוע של שנים רבות על נהר הירדן שיורכב מכוחות צה”ל לצורך פיקוח, שיעסקו בעיקר במניעה של הברחת נשק. אך אבו מאזן לא מוכן לשמוע על כוחות צה”ל. הוא מוכן לקבל חיילים יהודים, אך שיהיו חלק מכוח נאט”ו. נתניהו, לעומתו, לא מוכן לשמוע על כוח שאינו ישראלי.
בעיה אחרת שנותרה עדיין על השולחן היא ההכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. האמריקאים אמנם מוכנים להכניס את
Abbász megdöbbent azon, hogy a Fehér Ház új javaslata az izraeli álláspontot osztja, és azzal fenyegetőzött, hogy „felborítja a tárgyalóasztalt” – állította a lap az al-Kudsz című kelet-jeruzsálemi újság értesülésére hivatkozva.
A Mahmúd Abbász számára elfogadhatatlan legújabb javaslat egyebek közt Izrael zsidó államként való elismerését kérte, lemondást a nemzetközi erőkről a Jordán völgyében, amely nem lenne a jövendő palesztin állam része, és azt is, hogy tíz izraeli telepesblokk – területcserékkel – megmaradhasson a helyén.
Abbász leginkább akkor háborodott fel – és állítólag őrültnek nevezte az amerikai rendezési tervet -, amikor észrevette, hogy aszerint Kelet-Jeruzsálem helyett Bét-Haninában lenne Palesztina fővárosa.
Haragját fokozta, hogy Kerry izraeli erőket hagyna az országban ahelyett, hogy egy harmadik felet bízna meg a védelmi feladatokkal.
„Palesztinát sem demilitarizáltat akarok” – tette hozzá Abbász, de Kerry ellenállt követelésének.
A lap szerint a palesztin elnök Fehér Házba való meghívása a tárgyalások megszakadásnak elkerülését szolgálta.
Kerry nyomást gyakorolt a palesztinokra a jövendő ország keleti határának, a Jordán folyó környékének biztonsági megoldásában is. „Önnek ez nemzeti büszkeség vagy politikai nyomás ügye, de Netanjahunak élet és halál kérdése” – mondták Abbásznak a Maariv szerint. Az új javaslatok tanúsága szerint az amerikaiak elismerik Izrael aggodalmát, hogy az al-Kaida nemzetközi terrorszervezet és dzsihádista szervezetek erői gyülekezhetnek majd a Jordánnál és versengeni kezdhetnek a palesztin kormányzattal. Netanjahu ezért hosszú távú és állandó biztonságpolitikai rendezésről beszél a Jordán folyó völgyében, amelyben izraeli erők is ellenőrzést gyakorolnának elsősorban a fegyvercsempészés fölött. Abbász hallani sem akar izraeli katonákról, bár a NATO-csapatokat elfogadná. Netanjahu ugyanakkor hallani sem akar nem izraeli erőkről.
A másik sarkalatos kérdés Izrael zsidó nemzetállamként való elismerése. Amerika kész bevenni a viszály végső rendezését szolgáló, úgynevezett keretmegállapodásba, hogy a két ország kölcsönösen elismeri a másikat a zsidók, illetve a palesztinok nemzetállamaként, de Abbász ezt nem fogadja el.
Abbász úgy véli, hogy az új javaslatokkal Izrael irányában elfogult egyezményt kellene jóváhagyni mind a biztonsági ügyekben, mind Jeruzsálem és a hazatérési törvény ügyében, és cserében semmit sem kap azon kívül, hogy az 1967-es vonalak alapján folyik a rendezés.
Mindezek alapján a palesztin vezető azt mondta Kerrynek Párizsban, hogy az amerikai javaslatot nem tudja elfogadni, és „jobbat” kért – állította a Maariv.
