Kerry: nem maradhatunk csendben a vegyi támadás után

Kerry: nem maradhatunk csendben a vegyi támadás után

Az amerikai szenátus külügyi bizottsága 10:7 arányban megszavazta a Szíria elleni katonai akciót. Arab országok fizetnék Asszad megdöntését is, de ez nem szerepel Amerika terveiben.

Az amerikai szenátus külügyi bizottsága szerdán 10:7 arányban megszavazta a Szíria elleni katonai akciót. A kompromisszumos határozat támogatta, hogy 60 napra korlátozva engedélyezzék az Egyesült Államoknak a katonai akciót. A katonai fellépés bizonyos feltételekkel és csak egyszer 30 nappal meghosszabbítható. A testület kizárta szárazföldi erők „hadműveletekben történő” bevetését Szíriában.

A dokumentumba ugyanakkor – John McCain republikánus és Chris Coons demokrata szenátor kezdeményezésére – belekerült az a kitétel is, amely szerint az amerikai politika célja a harctéri események menetének megváltoztatása, azzal a céllal, hogy Bassár el-Asszad szíriai elnököt rákényszerítse egy olyan megegyezéses megoldásra, amely lezárja a konfliktust és utat nyit a demokratikus kormányzás felé.

A bizottsági határozat emellett a szíriai ellenzék válogatott elemeinek nyújtott támogatás fokozását sürgette, beleértve a fegyverszállítást és a katonai kiképzést is.

A kérdés jövő héten kerül a teljes szenátus elé. A The Washington Post szerdai összesítése szerint a 100 tagú, demokrata többségű szövetségi szenátusban a katonai fellépés jelenleg 23 szenátor szilárd szavazatára számíthat. További 57 még nem döntötte el, hogyan kíván szavazni, 8 az elutasításra hajlik, 12 pedig határozottan nemmel fog szavazni.

A támadás szenátusi jóváhagyásához 60 voksra lesz majd szükség. A Szíria elleni fellépés azonban a lap szerint sokkal jobban áll a felsőházban, mint a republikánus többségű, 435 tagú képviselőházban, ahol helyi idő szerint szerda délutánig 259 törvényhozó szándékait sikerült feltérképezni. E számlálás szerint a képviselők közül 17-en eltökéltek, hogy megszavazzák a beavatkozást, 99-en bizonytalanok, 86-an az elutasításra hajlanak, 57-en pedig határozottan elvetik az Obama elnök által kért beavatkozás támogatását.

Kerry: nem maradhatunk csendben

John Kerry szerdán az amerikai képviselőház külügyi bizottságában tartott meghallgatásán közben arról beszélt, hogy csakis politikai megfontolásból lehet tagadni az Asszad-rezsim vitán felül álló felelősségét a Szíriában augusztus 21-én végrehajtott vegyifegyver-támadás miatt.

Szíria a vegyi fegyvereket betiltó 1925-ös genfi jegyzőkönyv megsértésével átlépte a világ és az emberiség tűréshatárát, és most nem Damaszkusz felelőssége a kérdés, hanem az, hogy az Egyesült Államok beleegyezik-e abba, hogy a rezsim büntetlenül megússza a támadást – tette hozzá Kerry. „Nem maradhatunk csendben”  – hangoztatta az amerikai külügyi tárca vezetője.

Chuck Hagel védelmi miniszter a meghallgatáson elismerte, hogy a katonai fellépés kockázatos, de, mint mondta, a tétlenség még kockázatosabb lehet, mert másokat is hasonló fellépésre bátoríthat. A Pentagon vezetője Észak-Koreát nevezte meg ilyen országként.

Hagel rámutatott: a vegyi fegyverek Szíria általi bevetése fenyegető az Egyesült Államok olyan térségbeli szövetségeseire nézve, mint Izrael, Törökország és Jordánia, valamint a régióban állomásozó amerikai erőkre is. Figyelmeztetett rá, hogy az ilyen eszközök a libanoni Hezbollah és más terrorszervezetek birtokába juthatnak.

Kerry a tétlenség negatív történelmi példái között sorolta fel Münchent (Hitlerrel a Csehszlovákia feldarabolásáról 1938-ban kötött brit-francia-olasz megállapodást) és a St. Louis hajó esetét (amelynek 937, Európából menekülő zsidó utasát 1939-ben sem az Egyesült Államok, sem Kanada, sem Kuba nem volt hajlandó befogadni).

„Nem csak egy tűszúrás lesz”

Chuck Hagel hangsúlyozta, hogy a vegyi fegyverek bevetésére adandó válasz bizonyítékát jelenti majd annak, hogy Washington kész eleget tenni biztonsági kötelezettségeinek. Egyben emlékeztetett rá, hogy Barack Obama elkötelezte magát Irán atomfegyverhez jutásának megakadályozása mellett.

Hagel szerint a Szíriára mérendő, mind a méretét, mind az időtartamát tekintve korlátozott csapás nem csak egy „tűszúrás” lesz, és az komolyan meg fogja gyengíteni Bassár el-Asszad katonai képességeit, ugyanakkor az Egyesült Államoknak nem célja a rendszerváltoztatás Szíriában.

Hagel kifejezte meggyőződését, hogy a katonai megtorlás elmaradása esetén a szíriai kormányerők „nagyon nagy valószínűséggel” ismét bevetik a vegyi fegyvert. Kerry szerint ennek valószínűsége 100 százalék.

A Pentagon vezetője az ilyen eszközök eredetére vonatkozó kérdésre válaszolva azt mondta, hogy azokat részben az oroszok szállították, részben pedig a szíriaiak maguk állították elő.

Fizetnék Asszad megdöntését is

Martin Dempsey tábornok, a vezérkari főnökök egyesített bizottságának elnöke a meghallgatáson kijelentette, hogy a Szíriára mérendő csapásnak a térségre gyakorolt hatása az Asszad-rezsim reagálásától függ, de az amerikai erők felkészültek arra, hogy „eltántorítsák Asszadot a megtorlástól”.

Hagel becslése szerint a Szíria elleni katonai akció több tízmillió dollárt emészt majd fel. Kerry közölte: arab országok felajánlották, hogy teljes egészében kifizetnék Asszad megdöntésének költségeit. A külügyminiszter szerint azonban ez a részlet nem szerepel a tervekben. Elismerte ugyanakkor, hogy Washingtonban kidolgoztak olyan politikai terveket, amelyek a szíriai elnöknek a hatalomból történő eltávolítását célozzák, ám ezek nem tévesztendők össze a vegyi támadás megtorlását célzó, tervezett csapással.

Kerry szerint „legkevesebb 10 ország” tett arra ígéretet, hogy részt vesz a katonai akcióban.

A képviselőházi meghallgatás előtt Kerry és Hagel a szenátus katonai bizottságát igyekezett zárt ajtók mögött meggyőzni a beavatkozás szükségességéről.

Olasz romboló indult a partok felé

Közben az Andrea Doria nevű romboló már hétfőn elindult Libanon partjai felé – közölte szerdán az olasz védelmi tárca, miután az amerikai szenátus külügyi bizottsága támogatta a Szíria elleni katonai akció tervét. A már számos nemzetközi katonai misszióban, többek között a kelet-afrikai partoknál végzett kalózellenes akciókban részt vevő hadihajó a dél-olasz Taranto kikötőjéből kelt útra. Az ötezer tonnás, 153 méter hosszú Andrea Doria feladata a libanoni békefenntartó ENSZ-misszióban (UNIFIL) szolgáló több mint ezer olasz katona védelme lesz az esetleges szíriai katonai ellencsapás esetén.

Az UNIFIL a világszervezet legrégebbi és ma is legnagyobb létszámú missziója, amelyben magyar katonák is szolgálnak. Az alakulatot 2012 óta olasz parancsnokság irányítja. A római védelmi minisztérium által nyilvánosságra hozott információk szerint a csütörtök hajnali órákban elindul a libanoni partok felé a Maestrale nevű fregatt is.

Olaszország egyelőre nem csatlakozott a Szíriával szembeni fegyveres beavatkozáshoz. A római kormány ennek feltételéül az ENSZ Biztonsági Tanácsának erről szóló határozatát szabta meg. Olaszország katonai támaszpontjait sem bocsátotta a szövetségesek rendelkezésére.

Menekültáradat jöhet

Cecile Kyenge olasz integrációs miniszter arra figyelmeztetett szerdán, hogy Itáliának készen kell állnia egy esetleges szíriai menekültáradat befogadására. Ugyanezt hangoztatta Enrico Letta olasz miniszterelnök is a szentpétervári G20-csúcson, ahol egy menekültügyi program kidolgozását sürgette a nemzetközi közösségtől.

A belügyminisztérium adatai szerint az idei év első nyolc hónapjában közel háromezer szíriai menekült érkezett Itáliába.

Emma Bonino olasz külügy- és Mario Mauro védelmi miniszter is jelezte, hogy részt vesz a Ferenc pápa által a szíriai békéért szombatra meghirdetett böjt- és imanapon.

שלחו להדפסה אישור ראשון הייגל וקרי בשימוע אתמול צילום: AFP לחצו כאן להגדיל הטקסט				ועדת החוץ בסנאט אישרה לתקוף בסוריה חברי ועדת החוץ של הסנאט אישרו טיוטת החלטה לפיה התקיפה תוגבל לחודשיים ולא תכלול כניסה קרקעית. ההצעה תעלה לאישור הסנאט בשבוע הבא. במקביל, מזכיר המדינה, שר ההגנה והרמטכ”ל האמריקני העידו בשימוע נוסף בבית הנבחרים. במהלך דבריו של ג’ון קרי, הניפו פעילים נגד התקיפה „ידיים מגואלות בדם” יצחק בן חורין, וושינגטון הנשיא האמריקני ברק אובמה הביע ביטחונו בכך שהקונגרס יאשר את תוכנית המתקפה בסוריה, ואמש (יום ד’) הוא קיבל זריקת עידוד ראשונה. חברי ועדת החוץ של הסנאט אישרו את טיוטת ההחלטה לאפשר לצבא ארה”ב לצאת לפעולה נגד הנשק הכימי בשטח סוריה. ההצעה התקבלה ברוב של 10 תומכים מול שבעה מתנגדים, ותעלה בשבוע הבא להצבעה במליאת הסנאט. לפי הטיוטה, שגובשה שלשום, הפעולה תוגבל לחודשיים אך ניתן יהיה להאריכה בחודש נוסף, והיא לא תכלול כניסה קרקעית של חיילים לשטח סוריה. „אנחנו משבחים את הסנאט על ההתקדמות הזריזה ועל העבודה דרך העקרונות המפלגתיים, בשם הביטחון הלאומי שלנו”, מסר דובר הבית הלבן ג’יי קרני.   במקביל, מזכיר המדינה האמריקני ג’ון קרי, שר ההגנה צ’אק הייגל ויו”ר המטות המשולבים של צבא ארה”ב, הגנרלמרטין דמפסי, העידו בשימוע נוסף בנושא התקיפה בסוריה – הפעם בפני הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים. במהלך דבריו של קרי, פעילות ארגון „נשים בוורוד” שמתנגד לתקיפה הניפו מאחוריו ידיים צבועות באדום, כמחאה שקטה. ynet העביר את הדיון בשידור החי.     קרי, הייגל ודמפסי אמש (צילום: MCT)     (צילום: MCT) „ידיים מגואלות בדם” נגד התקיפה (צילום: MCT)     שר ההגנה הייגל התייחס בדברי הפתיחה שלו בפני הוועדה לסכנות שבחוסר תגובה לתקיפה הכימית שביצע משטר אסד, וציין כי נשק כימי עלול לזלוג לגורמים עוינים אחרים ממשטרו. „אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלארגון כמו חיזבאללה יהיה נשק כימי”, אמר. הוא הוסיף כי אם ארה”ב לא תפעל, יש „סבירות גבוהה מאוד” שאסד ימשיך לעשות שימוש בנשק כימי. הוא הדגיש גם כי כל פעולה נגד סוריה לא תהיה „דקירת סיכה”, אלא תפגע באופן משמעותי ביכולות הצבאיות של אסד.   קרי הוסיף: „אם איראן וחיזבאללה יראו את אסד נשאר בשלטון וממשיך להפעיל נשק כימי, זה מאוד מסוכן לישראל, לירדן, ללבנון ולאינטרסים שלנו”. מזכיר המדינה גם דחה את הטענות כי האופוזיציה בסוריה מסוכנת לא פחות מהמשטר עצמו. „אני לא מסכים שהרוב זה אל-קאעידה והרעים”, הוא הדגיש. „יש 70-100 אלף אנשי אופוזיציה, ויש 15-20 שהם מהרעים. לפעמים הם נלחמים האחד בשני, אפילו עכשיו”. קרי הבהיר כי „קיימת אופוזיציה מתונה. בני בריתנו הסעודים, הקטארים ומהנסיכויות מתעלים את הסיוע דרך גנרל אידריס (מפקד צבא סוריה החופשי) והם מתחזקים בזכות זה”.     הייגל הודה בהקשר הזה כי „אין אופציות טובות. זהו מצב מסוכן, ויש קושי לדעת במי לתמוך, אבל אנחנו רואים תנועה בכיוון הנכון”. קרי אף הזכיר את השואה בעדותו. לדבריו, „ספינה מול החוף של פלורידה נשלחה בחזרה מלאה יהודים שאחר כך איבדו את חייהם בגז, כי לא קיבלנו אותם. יש רגעים שבהם אתה צריך לקבל החלטה. אני חושב שזהו אחד מהרגעים האלה”.       ועדת החוץ של בית הנבחרים מונה 25 חברי קונגרס רפובליקנים ו-21 דמוקרטים. בראשה עומד חבר הקונגרס הרפובליקני אד רויס, והנציג הבכיר הדמוקרטי בה הוא חבר הקונגרס אליוט אנגל. הרוב הרפובליקני בוועדה, השולט גם בבית הנבחרים, נחשב עוין למדיניות ממשל אובמה. בפתח הדיון מתח רויס ביקורת קשה על הנשיא האמריקני, בעוד הבכיר הדמוקרטי אליוט אנגל, אמר ש”אני מסכים עם הנשיא אובמה שארה”ב צריכה לפעול. מדובר באמינות של אמריקה כמעצמת על. איראן עוקבת לראות אם ארה”ב עומדת על האינטרסים שלה ושל בנות בריתה”.   אובמה: האמינות של הקונגרס בסכנה מוקדם יותר אתמול אמר סנאטור ג’ון מקיין כי הוא מתנגד לטיוטה שגובשה בוועדת החוץ של הסנאט. לדבריו, „ישנם כמה אנשים שאינם מרוצים מהטיוטה”. לטענת מקיין, תומך אדוק בהתערבות צבאית בסוריה, טיוטת ההצעה של ועדת החוץ הייתה מצומצמת יותר מהבקשה שהגיש אובמה לקונגרס.   הנשיא ברק אובמה, מצדו, הצהיר במהלך מסיבת עיתונאים בשבדיה כי הוא „מאמין שהקונגרס יאשר את ההצעה לתקוף, כי אמריקה מבינה שהעולם חייב להגיב משום שהעולם נעשה פחות בטוח. הקונגרס צריך להגיד: אנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים”.     „החלטת ועדת החוץ של הסנאט מצומצמת”. סנאטור מקיין (צילום: MCT)     הוא הדגיש בדבריו כי „האמינות שלי לא בסכנה. האמינות של העולם ושל הקונגרס נעמדת בסכנה, כשיש תמונות של יותר מ-1,400 מבוגרים וילדים שנהרגו מגז. כולם אמרו ‘איך זה קרה?’, זה קרה כי הממשלה הסורית בחרה להשתמש בזה נגד אזרחיה. אז השאלה היא עד כמה אמינה הקהילה הבינלאומית אם היא מתעלמת מזה, וכמה אמין הקונגרס. אם לא ננקוט צעדים, מדינות ומשטרים אחרים יוכלו לומר: אנחנו יכולים לעשות את זה וכולם יתעלמו”.   ההצעה שאושרה גובשה על דעתם של יו”ר ועדת החוץ של הסנאט האמריקני, הסנאטור הדמוקרטי רוברט מננדז, יחד עם הבכיר הרפובליקני בוועדה, הסנאטור בוב קורקר. „הגענו להצעה שמייצגת את הרצונות והדאגות של הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד”, אמר מננדז. „ביחד סיכמו על הצעה שתיתן לנשיא אובמה את הסמכות לפעול נגד הצעדים הבלתי חוקיים של נשיא סוריה, בשאר אסד, נגד עמו”, הוסיף הסנאטור הדמוקרטי. עוד אמר מננדז כי לארה”ב יש מחויבות להגיב ולא להמשיך לחזות מהצד בטרגדיה ההומניטרית שמתחוללת בסוריה.   שלשום נערך הדיון הראשון במסגרת סדרת השימועים שמקיימת ועדת החוץ בנושא התקיפה האפשרית בסוריה. בפתח הדיון אמר קרי: „ישראל, טורקיה וירדן מביטות בנו ורואות שהן במרחק קטן מהסכנה. אזרחיהן מסתכלים עלינו ורוצים לקבל אישור שהמילה שלנו שווה משהו. העולם צריך להבין שכשאנחנו אומרים ‘לעולם לא עוד’ אנחנו לא מתכוונים ל’לא יקרה מתישהו’. ‘לעולם לא עוד’ פירושו ‘לעולם לא עוד'”.

atv.hu / MTI/ bpi.hu/breuerpress.com/