ביום רביעי האחרון הוגש לשר הביטחון ולי דו”ח לועדת וינוגרד. הדו”ח הזה כולל חלק גלוי וחלק חסוי. זה דו”ח קשה ומורכב שמעיד על גזרות מאוד בעיתיות בתפקוד החברה הישראלית, בדרגים המדיניים ומערכות הביטחון שלנו לצד גילויים בלתי רגילים שמעידים על גבורה, על תעוזה, על לחימה מפוארת ועל אומץ לב בלתי רגיל של יחידים וקבוצות שאפיינו תמיד את צה”ל ואת לוחמי ישראל ואפיינו אותם גם במלחמת לבנון האחרונה. הדו”ח הזה הוא לא מקור לשמחה. לא הייתה כזאת בשום מקום, וודאי לא אצלי. הוא מקור ואפשרות להזדמנות – הזדמנות לתקן דברים שנחשפו, שנתגלו, לשפר אותם, לבנות מחדש במידת הצורך ולהוביל את מדינת ישראל קדימה כדי שתהיה ערוכה כראוי בכל הגזרות הביטחוניות, החברתיות והמדיניות להתמודד עם האתגרים שהיא צריכה להתמודד איתם. כשקיבלנו את הדו”ח הקודם הוריתי על תהליך מסודר של הפקת לקחים, במערכות הציבוריות והמדיניות. מהיום הראשון שלאחר הפסקת הלחימה התחיל צה”ל אז בפיקודו של רב אלוף חלוץ ושר הביטחון עמיר פרץ, וביתר שאת מאז מינויו של הרמטכ”ל גבי אשכנזי וכניסתו לתפקיד של שר הביטחון ברק להפיק לקחים, לשפר דברים, ללמוד מטעויות, להיערך כראוי כדי להכין את מערכת הביטחון על מנת שהיא תוכל להתמודד כהלכה עם המשימות שמוטלות עליה. יש לנו אמון מלא ביכולת של מערכת הביטחון בראשותו של השר אהוד ברק ובפיקודו של גבי אשכנזי כדי לטפל כהלכה בבעיות שהתעוררו ולערוך את צה”ל לכל אתגר ולכל תרחיש איום שיהיה בעתיד. מטבע הדברים הממשלה תעסוק בדו”ח, תדון בו והגופים שכפופים לממשלה והגופים שכפופים לשר הביטחון יונחו לטפל בכל מה שנדרש כדי שאנחנו נוכל להציג את הפקת הלקחים הראויה שמדינת ישראל מתחייבת לה. כפי שהדו”ח אומר באופן ברור ביותר: לצד כשלים היו הישגים, לצד טעויות היו הצלחות חשובות למדינת ישראל. אנחנו חייבים לא להפריז בהישגים ולא להמעיט מהכשלים אלא להתייחס אליהם בדרך הרצינית, בכובד הראש הראוי ובעיקר לזכור שתמיד תמיד יש כאלה שמשלמים מחירים אישיים כבדים מנשוא שאיתם הם צריכים לחיות לתמיד.
גם כאן גם עכשיו גם מהמקום הזה, אנחנו שולחים למשפחות השכולות את אהבתנו, את החיבוק החם של מדינת ישראל ושל ממשלת ישראל, יאמר מה שיאמר, ייטען מה שייטען, המשפחות הללו הן תמיד וכך יהיה גם בעתיד במרכז התודעה, במרכז האהבה של עם ישראל.
בנושא אחר לגמרי. הממשלה תדון היום ותידרש להכריע בנושא התכנית הלאומית הבין-משרדית לטיפול בילדים ונוער בסיכון. זה נושא כבד ורציני. יש במדינת ישראל מאות אלפי ילדים שחיים מתחת לקו העוני, למעלה מ-700 אלף ילדים. יש למעלה מ- 330 אלף ילדים שחיים בסיכון. ההשלכות של המצב הזה על החברה הישראלית ועל עתידה, על מערכת החינוך והרווחה שלה הן מרחיקות לכת. אנחנו מינינו בשעתו את ועדת הפרופ’ הלל שמיד לדון בעניין, הועדה המליצה את המלצותיה, הממשלה החליטה לאמץ את ההמלצות, ליישם אותן ולתקצב את מה שמשתמע מהן כבר בתקציבי 2008 ו-2009 בשיעור של מאות מיליוני שקלים. במקביל בעקבות הצעת חוק פרטית של ח”כ רן כהן נעשתה בחינה כוללת נוספת של משרד הרווחה, של משרד האוצר, של משרד ראש הממשלה תוך התחשבות ביוזמות הפרלמנטריות שהועלו במיוחד ע”י ח”כ כהן ובסך הכל הוחלט על תוספת שכוללת את המלצות ועדת שמיד ואת הדיונים עם ח”כ כהן לחמש השנים הקרובות בשיעור של למעלה ממיליארד ומאתיים מיליון ₪ לטיפול בילדים ונוער בסיכון.
זוהי פריצת דרך חסרת תקדים שמעידה על המחויבות של הממשלה לעשות דברים ששום ממשלה קודמת לא עשתה כדי לשנות את המצב החברתי, לפתור בעיות של מצוקה חברתית ובעיקר לתת סיכוי והזדמנות לילדים שבמשך שנים התעלמנו מהם. אני מקווה שנוכל לעמוד במשימה הזאת. תודה רבה לכם.
