A most feltárt zsinagógában prédikálhatott Jézus
עוד ממצאים היסטוריים
שבר צמיד שעליו מנורת שבעת הקנים התגלה בכרמל
הפרוזדור נחשף: זו הכניסה לארמון הורדוס
שרידי שמן זית בן 8,000 שנה התגלו בגליל
בית בן 2,800 שנה נחשף בראש העין
„חשיבות המבנה היא ביחס ישיר לפאר שבו”, המשיך מיכאל אזבנד מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן שניהל את החפירות, „ובגלל שמצאנו עמודים עם עיטורים וכותרות, אנחנו מעריכים שמדובר בבית כנסת קדום. מדובר בממצא נדיר והיסטורי”.
- מודעת Google
- $8 ללא הגבלה לניידים
מבצע חנוכה: $8 לחודש שיחות לישראל ללא הגבלה, כולל מכשירים ניידים.
local03.com/Hanukkah_$8
החפירות ברמת הגולן החלו לפני כחודשיים, לאחר סקר מעמיק שבוצע בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. החוקרים רצו לשים דגש על אזור הגולן בתקופה הרומית ובחרו אתר שידעו באופן כמעט ודאי כי נחרב לפני התקופה הביזנטית. ממצאים שנאספו באזור, דוגמת כדים ומטבעות, הובילו את אנשי החוג להתחיל בחפירות, שהביאו כאמור לחשיפת המבנה העתיק לפני כמה שבועות.
את החפירות ניהל אזבנד במסגרת לימודי הדוקטורט שלו. המנחה שלו,
פרופ’ דוד אדן ביוביץ, שמשמש ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה, הגדיר את התגלית כהיסטורית. „עד עתה לא מצאנו שימוש אחר שיכול היה להיעשות במבנה שמצאנו מלבד בית כנסת”, אמר אזבנד. „המבנה מצטרף לרשימה מצומצמת מאוד של בתי כנסת כפריים המתוארכים לתקופה הרומית שנחשפו עד כה”.
תארוך הסקרים באתר וממצאי החפירה מראים כי היישוב מג’דוליה שבו שוכן מבנה בית הכנסת, פעל בתקופה הרומית עד לאמצע המאה הרביעית לכל המאוחר, ולא המשיך לתקופה הביזנטית. „שאלת אופיים של בתי כנסת מהתקופה הרומית מעסיקה חוקרים וארכיאולוגים כבר הרבה מאוד שנים”, ציין אזבנד. המשך החפירות במג’דוליה צפוי לשפוך אור, בן היתר, על השנים המדוייקות שבהן פעל בית הכנסת במקום.
Akár Jézus is prédikálhatott az Észak-Izraelben, a Galileai-tenger közelében nemrég feltárt első századi zsinagógában.
A véletlenül megtalált zsinagóga története úgy indult, hogy a katolikus Krisztus Légiója Kongregáció megvásárolt négy egymás melletti telket a Galileai-tenger, izraeli nevén a Kinneret nyugati partján az egykori Magdala városnál. Azért errefelé, mert a keresztény hagyomány szerint Jézus ezen a vidéken töltötte élete legnagyobb részét.
Mégsem indulhatott meg az építkezés, mert az izraeli törvények szerint a földmunkák megkezdése előtt régészeti feltárásokat kell végezni. A régészek ezért kivonultak erre a területre, és munkájuk nem volt felesleges, mert egy időszámításunk szerint első századi zsinagóga maradványaira bukkantak.
Ebből a korszakból Izraelben és az egész világon eddig összesen hét zsinagógát találtak, de az ír származású Eamon Kelly, a jeruzsálemi Miasszonyunk Pápai Intézet helyettes vezetője szerint ez az egyetlen, amelyben Jézus minden bizonnyal járhatott és prédikálhatott, és ezért különösen fontos mind a zsidóknak, mind a keresztényeknek.
Az építmény első, kezdetlegesebb szerkezetét a régészek szerint Kr. u. 1-ben építették, majd 40-ben díszesebbé, jelentősebbé építették át. Abban a korban az időszámításunk szerint 20-ban alapított Tiberias nevű város előtt a szomszédos Magdala, Mária Magdaléna szülőhelye volt az egyetlen nagyobb település a Galileai-tó nyugati partján, és ezért az Újtestamentum szerint ezen a környéken tanító és prédikáló Jézus – véli Kelly – minden bizonnyal meglátogatta zsinagógáját
