Washington szerint más országok is készek lesújtani a terroristákra Szíriában
פורסם: 21.09.14 , 19:57
במעוז „המדינה האיסלאמית” (דאעש) בסוריה הכול שחור: החל מהטורבנים שחובשים הגברים ועד רעלות הנשים. אפילו הדרכונים שחורים. „דגלי דאעש השחורים מונפים בכל מקום. נשים מכוסות מהראש ועד הרגל בבורקות שחורות, ומורשות לעזוב את הבית רק בלוויית אביהן, אחיהן או בעליהן”, אומר אבו יוסף, פעיל חברתי במחוז ראקה, שדאעש מחשיב למפקדתו המרכזית.
עוד חדשות בעולם :
מתאבקים ובוכים: סומו תינוקות ביפן. צפו
חופש הביטוי בטקסס: לצלם מתחת לשמלה
דיל אפגני: המועמדים לנשיאות יחלקו השלטון
המראות שמתקבלים מראקה הם של לוחמי „המדינה האיסלאמית” צועדים ברחובות המחוז ומנופפים בכלי הנשק שלהם – בדרך כלל רובי קלצ’ניקוב או אקדחים – בעוד אלה שאינם חברים בארגון לא מורשים להחזיק בנשק. אולם לא כאן קץ שלטונם המפלה. לדברי הפעילים, לוחמי דאעש השתלטו על כל תחומי החיים במעוזי שליטתם.
לפי אבו יוסף, הגברים והנשים במחוז נשלטים על ידי כוחות ביטחון נפרדים. „גדוד חנסעא הוקם עבור לוחמות דאעש. הן חמושות ויש להן את הסמכות לעצור כל אישה ברחוב ולערוך עליה חיפוש”, מספר אבו יוסף. „הגרסה של דאעש לחוק האיסלאמי נאכפת על ידי גדוד חסבה”.
דאעש מחזיק במשרדים כמו במדינה של ממש: חינוך, בריאות, מים, חשמל, ענייני דת וביטחון. „כל המשרדים יושבים בתוך בנייני ממשלה לשעבר שנכבשו על ידי הארגון”. החינוך מבוסס על פרשנות נוקשה של החוק האיסלאמי. לדברי אבו יוסף, בראקה נבנו גם מחנות אימונים עבור נערים. „יש אפילו רשות להגנת הצרכן”, הוא מעיד.
בתי קפה לג’יהאדיסטים בלבד
פעילים בראקה מתלוננים לעתים קרובות שהג’יהאדיסטים יוצאים ומבלים בעוד הם אוסרים על אחרים לעשות זאת, ופרסמו ברשת תמונות של בתי קפה מלאים בלוחמי דאעש. בדיר א-זור, שם ניסו לשווא התושבים המקומיים למנוע מדאעש להיכנס לתחומי העיר, בתי הקפה סגורים.
„כל הכיף והטוב אסור”, מספר הפעיל החברתי ראיאן אל-פוראתי. „בלתי אפשרי לדמיין מישהו מעשן, או מוכר מוצרי טבק. בלתי אפשרי לראות אישה ללא כיסוי מלא. וכל יום, כשהמואזין קורא לתפילה, כולם סוגרים את חנויותיהם והולכים למסגד. אם לא יעשו זאת יקבלו עונש”.
אולם עבור לוחמי „המדינה האיסלאמית”, החיים באזורים שבשליטת הארגון טובים יחסית, בין היתר בשל ההטבות שהם מקבלים. אנשי הצוות הזוטרים ביותר מקבלים משכורת של 300 דולרים בחודש, טוען פורת וואפא מראקה. „בנסיבות הקיימות, מדובר בהמון כסף”.
וואפא אומר כי נדיבות הארגון לא מורגשת כמובן בקרב מי שנשלט על ידו. „דאעש לא באמת מדינה. הארגון מעניק לחבריו את כל השירותים שהם חפצים בהם, אך האזרחים לא מקבלים דבר. זאת מאפיה ששולטת באמצעות טרור. בשל הרעב, נאלצים אזרחים להצטרף לשורותיהם – משום שזו הדרך היחידה לקבל משכורת”.
תגווע ברעב או תתגייס לדאעש
במקביל, גובה דאעש מסים מהאוכלוסייה המקומית. „גם העניים ביותר חייבים לשלם. ולכן אנשים מצטרפים ל’מדינה האיסלאמית’. הם מעדיפים להתגייס מאשר לגווע ברעב”, סיפר וואפא. בעלי חנויות, שהתרוששו בכמעט ארבע שנות הלחימה בסוריה, משלמים 60 דולרים מסים בחודש לדאעש.
פוראתי מדיר א-זור אף מרחיק ומשווה בין דאעש למפעל ההתנחלות בשטחים בגדה המערבית. „כמו שישראל כבשה את פלסטין עם המתנחלים, אותו הדבר קרה כאן”, אמר הפעיל, שברח מדיר א-זור יחד אלפי תושבים נוספים. „יש כאן ג’יהאדיסטים זרים, אפילו אמריקנים, שחיים עם משפחותיהם במקומות שבהם חיינו פעם”, אמר פוראתי.
הג’יהאדיסטים שומרים על שדות הגז והנפט, תחנות הכוח והסכרים באזורים שעליהם הם השתלטו. הם משלמים משכורת נוספת לעובדים במפעלים אלה כדי שימשיכו לעבוד, בנוסף למשכורות שהם מקבלים מהממשלה הסורית.
פוראתי מספר כי העובדים השייכים למיעוט העלווי של הנשיא בשאר אסד ברחו כשדאעש
הגיע לדיר א-זור בעוד עובדים אחרים נשארו לעבוד. „לעובדים שעדיין עובדים בשדות הגז והנפט ניתנו ערבויות כי לא יפגעו בהם, ומהנדסים לובים הובאו במיוחד כדי לתמוך בהם”.
עם זאת, הפסקות חשמל ומים באזורים שנשלטים על ידי „המדינה האיסלאמית” שכיחות למדי. לטענת הפעילים, מדובר בניסיונות מכוונים לאמלל את חיי התושבים.
נאל מוסטפא, פעיל אחר שעדיין מתגורר בראקה, אומר כי אין הפרדה בין הציבורי לפרטי באזורים הכבושים. לכוחות דאעש אין שום נקיפות מצפון כשהם פושטים על בתים ומחפשים בטלפונים ובמחשבים אחר הוכחות למה שהם תופשים כ”התנהגות לא מוסרית”. „הם מאמינים שהכול שייך לאללה – ולכן הכול חייב להיות תחת שליטתם”.
Nem az Egyesült Államok az egyedüli ország, amely kész Szíria területén is légicsapást mérni az Iszlám Állam (IÁ) elnevezésű terrorszervezetre – jelentette ki vasárnap Samantha Power, az amerikai elnök nemzetbiztonsági tanácsadója.
Power, aki a CBS és az ABC televíziónak nyilatkozott, közölte, hogy Washington kapott olyan jelzéseket, amelyek szerint más országok is hajlandóak lennének az IÁ elleni szíriai légi háborúra, de kitért az elől, hogy megnevezze őket. A tanácsadó rámutatott: az Egyesült Államok az érintettekre bízza annak bejelentését, hogy milyen módon járulnak hozzá a koalícióhoz. Szavai szerint erre nem kell már sokáig várni.
Barack Obama elnök augusztus 8-án rendelte el az iraki IÁ-célpontok elleni légicsapásokat, majd szeptember 20-én televíziós beszédében közölte, hogy egy nemzetközi koalíció élére állva Szíriára is kiterjeszti az IÁ elleni katonai fellépést, amit Moszkva és Damaszkusz egyaránt a nemzetközi jog megsértéseként értékelt.
Az amerikai kongresszus a héten jóváhagyta, hogy félmilliárd dollárt fordítsanak a mérsékeltnek tekintett szíriai felkelők felfegyverzésére és kiképzésére, akik Power szavai szerint december óta harcolnak egyszerre az IÁ és az Aszad-rezsim erőivel. Irakban jelenleg mintegy 1600 amerikai katona állomásozik.
Obama elnök szerdán az ENSZ-közgyűlésen mond majd beszédet, amelyben várakozások szerint az IÁ elleni világméretű összefogást fogja szorgalmazni. A világszervezet tagállamainak vezetői szintű tanácskozásán az előrejelzések szerint intenzív amerikai lobbizásra lehet majd számítani. Amerikai sajtóértesülések szerint egyébként a szíriai terrorista célpontok elleni légicsapások már a jövő héten elkezdődhetnek és washingtoni remények szerint azokhoz legalább egy-két szövetséges állam csatlakozik majd.
Franciaország a múlt héten megkezdte az IÁ iraki állásainak bombázását, de Francois Hollande francia elnök kizárta, hogy Szíria légterébe is harci gépeket vezényeljen. Szaúd-Arábia abba egyezett bele, hogy a szíriai felkelőket az ő területén képezzék ki. Power mind Páris, mind Rijád támogatását méltányolta.
Az amerikai külügymisztérium a hétvégén közzétett egy listát amely szerint az IÁ elleni 58 tagú koalícióban az Egyesült Államok mellett a következő partnerországok és szervezetek vesznek részt valamilyen formában: Albánia, Andorra, Arab Liga, Ausztrália, Ausztria, Bahrein, Belgium, Bosznia, Bulgária, Kanada, Horvátország, Ciprus, Csehország, Dánia, Egyesült Arab Emírségek, Egyiptom, Észtország, az Európai Unió, Finnország, Franciaország, Hollandia, Németország, Görögország, Magyarország, Írország, Olaszország, Irak, Japán, Jordánia, Koszovó, Kuvait, Libanon, Litvánia, Luxemburg, Macedónia, Málta, Montenegró, Moldova, Marokkó, Nagy-Britannia, a NATO, Új-Zéland, Norvégia, Omán, Lengyelország, Portugália, Katar, Dél-Korea, Románia, Spanyolország, Szaúd-Arábia, Szerbia, Szlovákia, Szlovénia, Svédország, Törökország és Ukrajna.
MTI/AFP/YNET/BPI.
