עדכון מלשכת ח”כ משה פייגלין – ר”ח אייר תשע”ד
בס”ד
עדכון פוליטי מלשכת ח”כ משה פייגלין
ר”ח אייר תשע”ד -01/05/14
דבר תורה לפרשת אמור
כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. (פרשת ‘אמר’ – ויקרא כ”ד)
יישום שונה של החוק כלפי אוכלוסיות שונות, מעקר את החוק והופך אותו ליסוד הרשעה.
פושע קטן פועל בניגוד לחוק
פושע בינוני עוקף את החוק
אבל פושע גדול פועל באמצעות החוק – וכך בדיוק הוא עושה זאת, באמצעות יישום סלקטיבי.
למעשה הכוח האמיתי אינו מצוי בידי השופטים כי אם בידי אלו המחליטים את מי להעמיד למשפט. איש אינו מעלה על דעתו להחריב בית משותף באמצע תל אביב או ירושלים – גם אם מדובר בפרויקט ‘הולילנד’. אולם שכונת מתנחלים תיהרס ללא היסוס כי בישראל אולי יש חוק, אבל אין משפט אחד.
ואין משפט אחד כששוכחים את סוף הפסוק – אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם.
שבת שלום,
משה פייגלין
___________________________________________________________
עדכונים מתוך דף הפייסבוק שלי
לטובת החברים שאין להם חשבון בפייסבוק, או שעדיין לא סימנו אצלי „Like”, אני מביא בפניכם את סיכום השבוע בדף שלי:
אני מזמין אתכם להיכנס לדף שלי בכתובת: www.facebook.com/MFeiglin
יום שישי, כ”ה ניסן (25/04/14): לקראת יום השואה, לקרוא לאט…
לקח השואה / משה פייגלין
כ’ ניסן תשס”ט
14 אפריל 09′
„מה הלקח שאתם מנסים להעביר בסיורים?” שאלתי מדריכה צעירה מ ‘יד-ושם’.
„הלקח הוא שזה יכול לקראת לכל אחד” – ענתה הצעירה ללא היסוס – „שבכולנו חבוי נאצי קטן”.
באותו רגע הבנתי ש’יד ושם’ הוא אולי המוסד החשוב בעולם לשימור האינפורמציה ההיסטורית מן המאפליה ההיא, אך זהו גם המוסד המשמעותי ביותר להכחשת לקחיה. לקחי השואה חשובים הרבה יותר מן הרזולוציה הטכנית. אפשר להשקיע את כל המאמצים כדי לספור את העצים ביער, אך אם המסקנה אליה מגיעים היא שמדובר בשדה תלתן, הנזק רב על התועלת.
יום שני, כ”ח ניסן (28/04/14): על ההחרדה הזו…
„יש לנו צבא, יש לנו פצצה, לאן תוביל ההחרדה הזו” – מתפייט אריה גולן בפתח יומן הבוקר של יום השואה ומבקר בחריפות את המשפט החוזר תמיד ביום הזה – „לעולם לא עוד”.
ואני חשבתי על משפט אחר שאותו משדרים גולן וחבריו כתקליט סדוק במשך כל השנה – „השידור הציבורי, שלך ובשבילך…” –
טוב נו, זה לא היום המתאים לתהות מדוע אנו צריכים לשלם מיליארד שקל בשנה בכדי לשמוע את הגיגיו המאוד פרטיים ומאוד לא ציבוריים של מר גולן החביב.
אבל זה כן היום בכדי להסביר מדוע המשפט הזה „לעולם לא עוד” – אכן משפט המבטא חרדה – הוא משפט רלוונטי היום יותר מתמיד.
כי מה שהאיש גולן לא מבין, הוא שלא המדינה ולא הצבא ולא הפצצה הם ערובה לשרידותנו.
הנה למשל קחו את הדוגמה הצ’כסלובקית.
בספטמבר 1938 נשענו הצ’כים על עצמה צבאית ויחסי כוחות מול הגרמנים – שישראל יכולה רק לחלום עליה. הצבא הגרמני מנה בין 45 ל48 דיוויזיות בשלבי גיבוש ראשוניים. מאחורי ביצורי הסודטים עמדו 40 דיוויזיות צ’כוסלובקיות בגיוס מלא (נדרש יחס של לפחות 3 ל1 בכדי להכריע אויב מבוצר). – אולם היה זה רק המעגל הראשון. אם אנו מוסיפים לכוחם של הצ’כים גם את כוחן של צרפת ובריטניה שאמורות היו לחוש לעזרת הצ’כים מול תוקפנות גרמנית, אנו מגיעים ליחסי כוחות בלתי אפשריים לחלוטין מבחינת הגרמנים.
לאחר שנמסרו הסודטים ללא יריית כדור אחד לידיו, הודה היטלר, כי לא היה ביכולתו לכבוש את הביצורים הללו.
אבל האריה גולנים בצרפת ובבריטניה הסבירו לעמם ש „די להחרדה.” הם פתחו במסע של דה-לגיטימציה לצ’כים מול טענותיו הצודקת של היטלר – אחרי ככלות הכל בסודטים חיה אוכלוסיה דוברת גרמנית…
וכשאבד לצ’כים הנשק היקר מכל – הצדק – נמסר גב ההר הסודטי להיטלר, בהסכם שלום שהביא לחיסול את המדינה הצ’כוסלובקית החזקה והחמושה היטב.
50 מיליון קורבנות שלום עוד עתיד היה העולם להקריב – כי לא חרד, מספיק, ובזמן.
לא אריה – לא המדינה ולא הצבא ולא הפצצה הם הערובה לשרידותנו – חשובים ככל שיהיו אלו רק כלים. הערובה לשרידותנו היא הצדק:
„…אז אמר השטן: הנצור הזה
איך אוכל לו.
איתו האומץ וכשרון המעשה
וכלי מלחמה ותושייה עצה לו.
ואמר: לא אטול את כוחו
ולא רסן אשים ומתג
ולא מורך אביא בתוכו
ולא ידיו ארפה כמקדם,
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק.
כה דיבר השטן וכמו
חוורו שמים מאימה
בראותם את השטן בקומו
לבצע המזימה”. נתן אלתרמן.
יום שלישי, כ”ט ניסן (29/04/14): על מדינת אפרטהייד…
ג’ון קרי מהדהד בשיחה „סגורה” את הנרטיב הידוע לפיו אם לא ניסוג, ניהפך למדינת אפרטהייד וגורלנו יהיה כגורל דרום אפריקה.
קרי אף מגלה דאגה עמוקה לדמותה של ישראל כמדינה יהודית…
ברור שהדברים נועדו לאוזניו של הציבור בישראל מתוך רצון לייצר לחץ פנימי לנסיגות נוספות.
ומה האמת?
„מדינת אפרטהייד”.
המקרה היחיד בהיסטוריה, בו שלחה מדינה „לבנה” את כוחותיה לאפריקה והוציאה משם תושבים „שחורים” כדי שיהיו לאזרחים שווי זכויות ולא לעבדים – הוא המקרה הישראלי. עבדות במובנה הקדום שרירה וקיימת כיום אך ורק בחלק מן המדינות המוסלמיות. מגוחך ומקומם לשמוע האשמות ב’אפרטהייד’ מנציגי תרבות השעבוד המוסלמית ותומכיהם בממשל אובמה, כלפי המדינה המייצגת את בשורת החירות היהודית.
ובאשר לטענה עצמה.
ה’אפרטהייד’ הדרום אפריקני היה סל של חוקי הפרדה ואפליה על בסיס גזעי. אם החלת ריבונות ללא מתן זכויות בחירה מלאות משמעותה אפרטהייד – אז ארה”ב היא מדינת אפרטהייד מאז הקמתה ועד ימינו.
• האי פוארטו ריקו (3.6 מליון תושבים, נכבש מידי ספרד במלחמה לפני 116 שנים)
• האי גואם (150,000 תושבים, נכבש מידי ספרד במלחמה לפני 116 שנים)
• איי הבתולה האמריקניים (106,000 תושבים, נרכש מדנמרק לפני 97 שנים)
• איי מריאנה הצפוניים (77,000 תושבים, נכבש מידי יפן במלחמה לפני 70 שנה, הפך למנדט או”ם אמריקני [כמו הבריטים בארץ], ומזה 36 שנה בריבונות אמריקנית).
• סמואה האמריקנית (55,000 תושבים, נכבש מידי ספרד במלחמה לפני 116 שנים), שנמצאת במעמד שונה משאר הטריטוריות (תושביה אינם אזרחי ארה”ב אלא נתינים של ארה”ב).
איש אינו טוען שבארה”ב נהוגה מדיניות של אפרטהייד משום שבמקומות אלו (כולם בריבונות אמריקנית) התושבים אינם זכאים להצביע לבית הנבחרים. הסיבה לכך היא שאיש בארה”ב לא יעז להוריד מן האוטובוס אזרח פורטוריקני בגלל צבע עורו. יש הבדל בין זכויות אדם לזכויות אזרח.
תושב דרום אפריקני לא יכול היה לשנות את צבע עורו בכדי לעלות לאוטובוס. לעומתו, לכל אזרח ישראלי המעוניין להתגייר – פתוחה באופן עקרוני הדרך לעשות זאת. ישראל אינה גזענית.
הבדלי סטאטוס אזרחי קיימים במספר מדינות במערב והם אינם מתפרשים כלל כ’אפרטהייד’. כך – מלבד ארה”ב – בצ’כיה, בהונג-קונג בלטביה ועוד – כולן מדינות מתקדמות (לטבייה חברה באיחוד האירופי ול כ 15% מאזרחיה אין זכות בחירה).
האבחנה בין מעמד על בסיס לאומי למעמד על בסיס טריטוריאלי, מצרפת את ישראל למדינות נאורות אחרות ודבר אין לה עם ‘אפרטהייד’.
יש הבדל בין זכויות אדם – זכויות המוקנות לו מידי בורא עולם ובשר ודם אינו יכול לשלול אותן, לזכויות אזרח, הניתנות על ידי מדינות מעשה ידי אדם על פי האינטרסים והערכים שלהם.
עם ישראל שב למולדתו העתיקה בכדי להקים בה מדינה יהודית. העקרונות לפיהם אנו מעוניינים שמדינה זו תתפקד, הם האמצעי ולא המטרה. במקום בו נראה כי מתן אזרחות ללאומים אחרים עלול לאיים על זהותה היהודית של ישראל – זו זכותה המלאה של ישראל שלא לעשות זאת.
ומה באשר לחשש של קרי לדמותה של ישראל כמדינה יהודית?
מן הסתם התכוון קרי ל „בעיה הדמוגרפית”.
ובכן קרי יכול להירגע.
האישה התל אביבית כבר לא יולדת פחות משכנתה ברמאללה – אלא להיפך. ע”פ המכון האמריקני/ישראלי לדמוגרפיה AIDRG: „המשך המגמה הנוכחית, בתוספת סבירה של כחצי מליון עולים בשני העשורים הבאים, ישדרגו את הרוב היהודי מ-66% ל-80% ב-2035. „כלומר בלי שום תהליך מדיני, צפוי הרוב היהודי בין הירדן לים – כולל ערביי יו”ש – להגיע ל 80% בתוך פחות מ-20 שנה. תהפוכות נוסח אוקראינה ומשברים כלכליים עשויים בהחלט להאיץ אל ארצנו גלי עליה גדולים ולקצר מאוד את התהליך.
לסיכום: קרי בא וקרי הולך ומומלץ לעם הנצח לא להתרגש יתר על המידה מן המניפולציות הללו.
יום שלישי, כ”ט ניסן (29/04/14): בעקבות דבריו של קרי – מי כאן מחובר למציאות ומי עובד עלינו 20 שנה…
יום רביעי, ל’ ניסן (30/04/14): על משאון ההמראות והנחיתות של נתב”ג…
בדרום תל אביב מתעוררים ילדים בכל לילה משאון ההמראות והנחיתות של נתב”ג. הבעיה קיימת למעשה בכל המסדרון האווירי מעל המטרופולין של גוש דן.
ביום קיימה וועדת הפנים דיון מיוחד בנושא. כולם רוצים לגור במרכז, כולם רוצים לטוס לחו”ל – וכולם רוצים שקט…
הפתרון הפשוט – הסברתי בוועדה – נמצא מתחת לאף, אבל איש אינו מעז להציגו.
קיים שדה נוסף בישראל – שמסוגל לקלוט טיסות בינלאומיות בשעות הלילה. זהו שדה נבטים הסמוך לבאר שבע.
אתוס הביטחון הישראלי אינו מאפשר דיון רציני בפתרון הפשוט הזה.
אבל בארה”ב, במדבר נוודה, ממריאים ונוחתים מטוסי f-16 לצד מטוסי נוסעים ואין בכך שום בעיה.
לאמריקנים יש קצת יותר שטח מאיתנו וקצת יותר יכולת להקים שדה בינלאומי חדש – אך ארה”ב היא מדינה שיש לה צבא ולא להיפך.
יום רביעי, ל’ ניסן (30/04/14): גם אני עם דוד הנחלאי…
____________________________________________________________
