Egyiptomi népszavazás – Több mint 98 százalék szavazott igennel az új alkotmányra
A résztvevők 98,1 százaléka voksolt igennel Egyiptomban az új alkotmányra a héten tartott kétnapos népszavazáson a szombat délután Kairóban közzétett hivatalos eredmények szerint.
A referendumon a választásra jogosult 53 millió állampolgár 38,6 százaléka vett részt.
ניצחון צפוי וסוחף לא-סיסי. ועדת הבחירות העליונה במצרים הודיעה הערב (שבת) בקהיר כי החוקה החדשה עברה ברוב מוחץ של 98.1%. 20 מיליון וחצי אזרחים הצביעו מתוך 52 מיליון בעלי זכות בחירה (38.6%). לשם השוואה, במשאל העם על החוקה לפני כשנה בעידן האחים המוסלמים יצאו להצביע רק 32.9%. החוקה הקודמת אושרה ברוב של 63.8 אחוזים.
למרות שיעור ההשתתפות הנמוך מהמצופה, הרוב המוחץ מההצבעה הערב צפוי להפוך כעת לחותמת שתקבע בשטח את „הסדר המצרי החדש-ישן” – גנרל כנשיא חזק שנהנה מתמיכת צבאו.
עוד בחדשות:
השבוע לפני: החיסול שהדהים את ערפאת
רפורמת ההאזנות: מי ישלוט במאגר הנתונים?
במהלך סוף השבוע פקדו אזרחי מצרים את הקלפיות ב-27 מחוזות ארץ הנילוס והכריעו את גורל החוקה שמעניקה לצבא ולרשות השופטת סמכויות נרחבות. במקביל, מחקה טיוטת החוקה – שמייצגת את ניסיונות השלטון החדש לפרק את תנועת האחים המוסלמים – את ההשפעה האיסלאמית על סעיפי החוק המצרי הבסיסי שהוחל בימי מורסי וחיזקה את מוסדות המדינה שהדיחו אותו, ובהם הצבא, המשטרה ומערכת המשפט.
משאל העם מהווה נקודת מפתח בהתפתחותה הדמוקרטית של הממשלה הזמנית המצרית, ועשוי לסלול את דרכו של שר ההגנה, הגנרל עבד אל-פתח א-סיסי, לנשיאות המדינה.
א-סיסי (59), הדמות החזקה במצרים מאז הדחת הנשיא הקודם מוחמד מורסי, זוכה לפופולריות רבה בקרב האזרחים ונתפס כאדם חזק שיכול להשיב את היציבות למדינה הסובלת זה שלוש שנים ממשבר פוליטי וכלכלי מתמשך. בסביבתו ובצבא מצרים הציגו את המשאל כהצבעת אמון בגנרל, ובתחנות ההצבעה הושמעו שירי תמיכה בו. אחד מרגעי השיא הטלוויזיוניים היה שידור תמונות שלו במהלך סיור באחת הקלפיות, כשההמון ניסה להתקרב אליו.
האחים המוסלמים: „משאל הדמים”
למעט אירועים נקודתיים, יכול השלטון הזמני במצרים לסכם בהצלחה יחסית את תהליך ההצבעה. כלי התקשורת הממסדיים במדינה הצביעו על אחוז הצבעה גבוה, ניסו לקיים שידור דמוקרטי חגיגי והדגישו את שיתוף הפעולה בין האזרחים לאנשי הצבא. במהלך ימי ההצבעה, עם זאת, נהרגו כמה בני אדם במהלך עימותים בין כוחות הביטחון לבין תומכי האחים המוסלמים. במקביל, עצרו מנגנוני הביטחון מאות פורעי חוק ובעיקר תומכים של הארגון שהוצא מחוץ לחוק לאחרונה.
כלי התקשורת של האחים המוסלמים, שהחרימו את ההצבעה, הציגו תמונה מנוגדת וכינו את התהליך „משאל הדמים”. על פי התנועה, אחוז ההצבעה היה נמוך מגירסת הרשויות וכלל בכל מקרה זיופים רבים. „העם המצרי ימשיך בפעילויותיו נגד המשטר ובג’יהאד הלא אלים”, הודיעו.
כעת, צפוי נשיא מצרים הזמני עדלי מנסור להחליט על מועד הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, וא-סיסי עצמו עתיד להחליט אם יתמודד – בכפוף לדרישת העם ותמיכת הצבא, כהגדרתו.
Az új alaptörvény több jogot biztosít az állampolgároknak, ugyanakkor bírálatok szerint különféle előjogokkal ruházza fel az egyébként is befolyásos egyiptomi hadsereget, amelynek vezetője, Abdel-Fattáh esz-Szíszi vezérkari főnök a szavazás eredményétől tette függővé, hogy indul-e az elnökválasztáson. Ez most szinte biztosnak tűnik.
A 30 ezer szavazóhelyiséget 14 ezer bíró és a biztonsági erők 160 ezer tagja felügyelte kedden és szerdán. A népszavazás első napján az új alkotmány ellen tüntetők és a biztonsági erők közti összecsapásokban 11 embert öltek meg, a másodikon nem voltak halottak. Összesen 444 embert vettek őrizetbe.
A népszavazás eredménye nem számít meglepetésnek, hiszen már az első részeredmények szerint is 90 százalék fölöttinek bizonyult az igennel szavazók száma. Mindazonáltal egy belügyminisztériumi forrás csütörtökön tett előrejelzése, miszerint a részvételi arány legalább 55 százalék, túl optimistának bizonyult.
Csupán 5,6 százalékkal voksoltak többen, mint a Murszi és a mögötte álló iszlamisták által 2012-ben támogatott alkotmányról tartott népszavazáskor. Ennek egyik oka, hogy az exelnök megbuktatása ellen tiltakozó Muzulmán Testvériség a referendum bojkottálására szólította fel követőit.
A népszavazás által elfogadott alkotmány az első lépést jelenti a vezérkari főnök Abdel-Fattáh esz-Szíszi által július 3-án, az iszlamista Mohamed Murszi megbuktatásának napján bejelentett „utitervben”. A dekrétum szerint az átmeneti időszak ezt követő szakaszában először parlamenti majd elnökválasztást tartanának, de az új alaptörvény értelmében a választások sorrendjéről a jelenlegi államfő, Adli Manszúr dönt.
Az at-Tahrír című lap értesülései szerint Manszúr a népszavazás eredményének meghirdetése után néhány órával be fogja jelenteni, hogy márciusban elnökválasztások lesznek. Az előrehozott elnökválasztás kedvez az egyre növekvő népszerűséget élvező Szíszinek, aki nemrég jelezte, hogy a referendum pozitív kimenetele esetén pályázik az államfői posztra.
