Irán új elnöke, Haszan Róháni.

Hivatalba lépett szombaton Teheránban Irán új elnöke, Haszan Róháni.

A 64 éves politikus, aki a szavazatok 51 százalékát kapta a június 14-i elnökválasztáson, az iszlám köztársaság hetedik elnöke.

A szombati teheráni ceremónián az iszlám köztársaság legfőbb vezetője, Ali Hamenei ajatollah ünnepélyesen jóváhagyta Róháni megválasztását. Az ajatollah dekrétumában hangsúlyozta, az új elnök hű az iszlám forradalomhoz, több mint három évtizede szolgálja az iszlám köztársaságot.

Róháni az állami tv-ben élőben közvetített beszédében kijelentette: a kormánnyal együtt azon fog dolgozni, hogy elérjék az Irán elleni „önkényes szankciók” megszüntetését. Az Egyesült Államok és az Európai Unió egy sereg büntetőintézkedést vezetett be az iszlám köztársaság ellen, amelyek súlyos károkat okoztak az iráni gazdaságnak.

ערב השבעת רוחאני: איראן לפני תהום כלכלית

קצב אינפלציה של 45%, יתרת מטבע חוץ שנחתכה ב-15 מיליארד דולר בשנה וירידה חדה בייצוא הנפט – ה”וושינגטון פוסט” מדווח כי רגע לפני שהמועמד שהגדיר עצמו מתון במערכת הבחירות נכנס ללשכת הנשיאות, איראן עומדת בפני קריסה כלכלית. „הנשיא הזה נבחר עם מנדט לעשות משהו בנדון”
ynet

לקראת השבעתו היום (שבת) של חסן רוחאני לנשיא איראן, פרסם ה”וושינגטון פוסט” כתבה מקיפה על המשבר הכלכלי החריף ברפובליקה האסלאמית. לפי הדיווח, שילוב של נתונים חדשים מצביעים על הידרדרות חדה במצבם של מגזרים שונים בכלכלה, החל מצניחה ברזרבות המטבע דרך ירידה עקבית בייצוא הנפט, מקור ההכנסה המרכזי של איראן.

כתבות נוספות בערוץ החדשות

• כששוטרים הפגינו ושבתו רעב. השבוע לפני
• אזהרת המסע האמריקנית: „יותר מפטפוטים רגילים”
• אלסקה: שקיעת שמש ראשונה זה 3 חודשים

בעיתון האמריקני הזכירו כי בחודש שעבר דיווחו גורמים רשמיים באיראן כי קצב האינפלציה עומד על 45% – זאת לעומת 32% בקיץ שעבר. כמו כן, ייצוא הנפט של איראן, שצנח בכמעט 40% עד סוף שנה שעברה, ספג בשבועות האחרונים מכה נוספת כשמדינות מאסיה קיצצו ברכישה.

אם לא די בכך, לפי טיוטת דו”ח של חברת המחקר רוביני גלובל איקונומקס, יתרת מטבע החוץ של איראן נחתכת ב-15 מיליארד דולר בשנה. כמו כן, הסנקציות של הבנקים מונעות ממשלת איראן גישה לרזרבות כספים מעבר לים.

גורמים אמריקנים ומומחים אמרו לעיתון כי השילוב של הדברים יקשה על הנשיא הנכנס, אך יכול גם להגביר את נכונות איראן להיענות לדרישות המערב בנושא הגרעין.

„האליטה האיראנית מודה כעת בפומבי שהכלכלה באיראנית נמצאת בבעיה חמורה”, אמר קליפורד קופצ’אן, עובד לשעבר במחלקת המדינה האמריקנית ויועץ לענייני המזרח התיכון. „הנשיא הזה נבחר עם מנדט לעשות משהו בנדון. למרות הרטוריקה האיראנית, זה יכול להעלות את הסיכויים לעסקה אטרקטיבית יותר”.

בבית הלבן מקווים כי רוחאני יפגין מתינות, אולם בקונגרס לא מעניקים לנשיא החדש אפילו יום אחד של חסד. למרות אזהרות של דיפלומטים, הקונגרס אישר ביום רביעי בקריאה מוקדמת הצעת חוק שמטרתה לתת מכת מחץ נוספת לכלכלה האיראנית על ידי הגבלה כמעט מוחלטת של ייצוא הנפט. ההחלטה אושרה ברוב מוחץ של 400 תומכים מול 20 מתנגדים.

„אם הנשיא רוחאני באמת מוכן ומוסמך לעשות צעדים אמיצים בנשוא תוכנית הגרעין – כמו הפסקת העשרת האורניום – אז יש לו חלון הזדמנויות צר לפני שזה יהפוך לחוק”, אמר חבר הקונגרס אליוט אנגל, אחד מיוזמי ההצעה.

אתמול: רוחאני במפגן שנאה לישראל

סוכנות הידיעות הצרפתית ציטטה כלי תקשורת באיראן שדיווחו כי רוחאני ישתתף הערב בטקס לאישור המינוי בהשתתפות מנהיגה העליון של הרפובליקה האיסלאמית עלי חמינאי ובכירים נוספים במשטר בטהרן, זאת לקראת השבעתו מחר בטקס בפרלמנט האיראני שאליו הוזמנו מנהיגים זרים מרחבי העולם.

אתמול התקיימו באיראן תהלוכות ענק לרגל „יום אל-קודס”. ההמונים הביעו את תמיכתם בפלסטינים ונשאו דגלי פלסטין ושלטים נגד ישראל והציונות. גם הנשיא היוצא מחמוד אחמדינג’אד כיבד את האירוע בנוכחותו ואף נשא נאום בפני קהל גדול רגע לפני עזיבתו הרשמית את התפקיד, עת קיבל אות הוקרה במקום. על דוכן שעליו שלט מדברי אייתוללה חומייני, „ישראל צריכה להימחק”, אמר אחמדינג’אד: „אני מיידע אתכם, ואלוהים עדי, שסופה הרסנית עושה דרכה לעקור את בסיס הציונות”. הוא הוסיף כי לישראל „אין מקום באזור”.

 

הנשיא הנבחר רוחאני כינה את ישראל „פצע ישן” שצריך להוריד. בסוכנות הידיעות האיראנית החצי רשמית ISNA נכתב כי רוחאני נשא דברים לאחר העצרת הפרו-פלסטינית השנתית באיראן. „המשטר הציוני הוא פצע בגוף של העולם האיסלאמי כבר שנים, וצריך להסיר את הפצע הזה”, אמר רוחאני. מאוחר יותר טענה הטלוויזיה האיראנית כי דברי רוחאני „סולפו”.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להגיב לנאום הנשיא הנכנס ואמר: „פרצופו האמיתי של רוחאני נחשף מוקדם מהצפוי. גם אם ימהרו עכשיו להכחיש את דבריו – זה מה שהאיש חושב וזאת תכנית הפעולה של המשטר האיראני. הדברים האלה של רוחאני צריכים להעיר את העולם מהאשליה שחלקו מצוי בה מאז הבחירות באיראן. הנשיא שם השתנה, אבל מטרת המשטר לא השתנתה – להשיג נשק גרעיני כדי לאיים על ישראל, על המזרח התיכון ועל שלום וביטחון העולם כולו. אסור שלמדינה שמאיימת להשמיד את מדינת ישראל יהיה נשק להשמדה המונית”.

באיראן מצויין „יום אל-קודס” מאז 1979 ביום שישי האחרון של הרמדאן ובו מביעים התנגדות למשטר הציוני ובמיוחד לשליטת ישראל בירושלים. מאחורי היוזמה עמד שר החוץ של איראן איברהים יזדי ומדי שנה מאז המהפכה החומייניסטית הוא מאורגן על ידי הממשלה.

Az új államfő vasárnap a teheráni parlamentben tesz ünnepélyesen hivatali esküt. Erre a ceremóniára – most először – külföldi vezetőket is meghívtak, a régió tucatnyi államfője – többek között az afgán és a pakisztáni elnök – mellett várhatóan jelen lesz Javier Solana is, az Európai Unió korábbi kül- és biztonságpolitikai főképviselője, aki számos alkalommal képviselte a nyugati nagyhatalmakat az iráni atomprogramról folytatott tárgyalásokon.

A várakozások szerint Róháni – noha maga is főpap – mérsékeltebb politikát folytat majd, mint elődje, Mahmúd Ahmadinezsád, akinek nyolcéves elnöki megbízatása alatt – többek között a vitatott iráni atomprogram miatt – igen feszültté vált Irán viszonya a nyugati országokkal.

Az új államfő azt ígérte, megegyezésre fog törekedni a nemzetközi közösséggel. Néhány nappal a megválasztása után kijelentette, növelni fogja Irán „békés célú” atomprogramjának átláthatóságát, de ő is elutasította az urándúsítás felfüggesztését, amelyet több nyugati ország követel Irántól.

Egy nappal a beiktatása előtt Róháni a palesztinokkal való szolidaritást kifejező Jeruzsálem-nap alkalmával kijelentette, hogy „évek óta seb van az iszlám világ testén Palesztina szent földje és szeretett al-Kudszunk (Jeruzsálem) megszállása miatt”.

A pragmatikusnak mondott új államfő első intézkedéseit nagy várakozás előzi meg. Egyes találgatások szerint az idei muszlim böjti hónap, a ramadán augusztus 8-i végéhez időzítve szabadon engedhetik Mír-Hoszein Muszávit és Mehdi Kerúbit, a 2009-es elnökválasztás két jelöltjét, akik a választási csalások miatt kirobbant tiltakozások élére álltak, ezért házi őrizetbe helyezték őket.