האיגוד הקרדיולוגי בישראל חוגג 60 שנות פעילות בכנס
בינלאומי שיתקיים ב-22-23 באפריל 2013
התמותה מאירועי לב ירדה בעשור האחרון בלמעלה מ-50 אחוז. 90 אחוז מאירועי הלב החדים מטופלים בצנתור מיידי. שיפור ניכר בטיפול משלים בתרופות מפחיתות כולסטרול אצל 96 אחוז מחולי הלב . כ- 1,500 השתלות מסתם בוצעו באמצעות צנתור ב-4 השנים האחרונות בחולים שאינם מתאימים לניתוח, ובשיעור הצלחה העומד על 98.5 אחוז. רק כמחצית מהחולים עם אוטם חד בשריר הלב מגיעים לבית החולים בניידת טיפול נמרץ, דבר העלול לתרום לעכוב במתן הטיפול ולהיות כרוך בסכנת תמותה בשל אירועי דום לב טרם הגעה לבי”ח. הטיפול בפריפריה שווה לטיפול במרכז
האיגוד הקרדיולוגי בישראל יציין השבוע 60 שנות פעילות והשגים במדינת ישראל בכנס בינלאומי חגיגי רחב היקף ומשתתפים שיתקיים בתאריכים 22-23 באפריל 2013 בבנייני האומה שבירושלים.
ראשי האיגוד הקרדיולוגי בישראל, פרופ’ חיים לוטן מנהל מערך הלב ב”הדסה” ונשיא האיגוד, וד”ר עמית שגב רופא בכיר במכון הלב במרכז הרפואי „שיבא” ומזכ”ל האיגוד מציינים את הישגי הקרדיולוגיה הישראלית, הן בתחום הפיתוח הטכנולוגי , הן בתוצאות המרשימות של ירידה של מעל 50 אחוז בתמותה מהתקפי לב בעשור האחרון, והן את העליה המשמעותית במספר הצנתורים המוקדמים במהלך אירועי לב, המסייעים בטיפול מיידי. יחד עם זאת, הם עדיין מתריעים כי הגעה מוקדמת של חולים הלוקים באוטם שריר הלב (התקף לב) מרגע שהמטופל חש בסימנים לאירוע לב הינה קריטית ולוקה בחסר במדינת ישראל .
בכנס, יצויינו הישגי הקרדיולוגיה הישראלית במהלך שנות קיומה, בין היתר: פיתוחו של קוצב הלב הפנימי הראשון ע”י פרופ’ מישל מירובסקי ז”ל, פיתוח תומכנים ( סטנטים) לעורקי הלב ועד לפיתוח רובוטיקה מתקדמת שתעזור בפעולות מורכבות בחדר הצנתורים ( פיתוח של חברת קורינדוס, הישראלית במקור, שנמכרה לחברה אמריקנית וממשיכה להיות מנוהלת בידי מומחים ישראליים); חברת PVT הישראלית שמקורה באור עקיבא/קיסריה בישראל שפיתחה את המסתם המלאכותי הראשון שניתן להשתילו באמצעות צנתור, ללא צורך בניתוח לב פתוח. פעולה זו מתאימה לחולים בהם הסיכון הניתוחי מוגבר או שאינן יכולים לעבור ניתוח מסיבה זו או אחרת. מסתם זה נרכש על ידי חברת אדוארדס העולמית ומושתל כיום בעשרות אלפי חולים ברחבי העולם. יש לציין כי ישראל היא בין המובילות בעולם בתחום זה של השתלות מסתם בצנתור עם למעלה מ- 1500 השתלות, ואישור הפעולה במסגרת סל הבריאות כבר ב 2011.
מחקרים רבים מוכיחים כי בזמן התקף לב חד הנגרם כתוצאה מחסימה מלאה של אחד מעורקי הלב, הטיפול המיטבי ומציל חיים הינו צינתור מידי לפתיחת העורק החסום. טיפול זה מחייב את זמינותם של צוותי הצנתורים במשך 24 שעות ביממה ו 7 ימים בשבוע. האיגוד הקרדיולוגי גאה להציג כי 97% מהחולים עם אוטם חד, מטופלים היום במדינת ישראל בצינתור מיידי. זהו אחוז שאין דומה לו במדינות המערב.
והתוצאות מדברות בעד עצמן:
ב„אקסיס” , הסקר הדו שנתי הנערך על ידי האיגוד הקרדיולוגי בישראל מאז 2000 בתחילת הדרך בראשותו של פרופ’ שלמה בכר ז”ל, וכיום בראשות פרופ’ שלומי מטצקי, יו”ר החוג לטיפול נמרץ לב של האיגוד הקרדיולוגי נמצא, כי התמותה מאירועי לב ירדה בעשור האחרון במדינת ישראל בלמעלה מ-50 אחוז. לצד הירידה בשיעורי התמותה, הן המוקדמת (במהלך ובסמוך לאוטם) והן במעקב של שנה, סקר סקרי האקסיס בעשור האחרון מצביעים על ירידה בשיעור סיבוכי האוטם בישראל, כולל בשכיחות של אוטמים חוזרים והתפתחות אי ספיקת לב, ובמקביל שיפור באיכות חיי החולים. אחוז השימוש בתרופות מצילות חיים בשיחרור החולה מבית החולים עלה משמעותית, מה שבהחלט תרם להפחתת התמותה לטווח ארוך.
פרופ’ מטצקי מציין כי מתברר שלמיקום האירוע יש השפעה על הזמן שחולף מרגע תחילת הסימפטומים ועד לקריאה לעזרה או הגעה לבית החולים. אנשים הלוקים באירוע לב בבית מגיעים פחות לבית החולים וגם באיחור ניכר , לעומת אלה הלוקים בו במקום העבודה או במקום ציבורי – שם לא רק הם שותפים להחלטה כיצד לפעול, אלא גורמים נוספים כמו חברים לעבודה או אנשים הנמצאים במקום האירוע המזמינים ניידת טיפול נמרץ, לזירוז ההגעה לבית החולים.
סקר 2013 נמצא כעת בעיצומו ונעשה לראשונה בשיתוף פעולה עם ד”ר רפי סטרוגו ממד”א.סקר אקסיס 2013 בודק גם את הטיפול שניתן טרם הגעת החולה לחדר המיון, ולראשונה יכלול את החולים הלוקים בדום לב טרם ההגעה לבי”ח, נושא שעשוי להשפיע בעתיד על חינוך הציבור והקצאת משאבי רפואה.
בניגוד לדווחים מתחומי רפואה שונים, סקרי אקסיס מגלים כי מדדי האיכות , כמו מהירות ביצוע
צינתורים, תחלואה ותמותה, שהושוו בין מרכזים רפואיים במרכז הארץ ובפריפריה מצביעים על נתונים דומים מאד.
משך האישפוז לאחר אירוע לב חד ירד אף הוא משמעותית מ-7 ימים ל-4 ימים וזאת בזכות טיפול מהיר ומיטבי המפחית סיבוכים באשפוז.
מומחי האיגוד הקרדיולוגי מדגישים את חשיבות ההגעה המוקדמת לבית החולים, עם הופעתם של סימנים המתאימים לתיאור של אירוע לב חד, וממליצים שלא להמתין בכלל גם במקרה של ספק. בשעות הראשונות – הסיכוי להפרעת קצב ודום לב הוא גבוה במיוחד, ואי הגעה מידית גורמת לנזק מצטבר וגדול. קיימת המלצה גורפת כי אין להגיע לחדר מיון באופן עצמאי במצבים של חשד לאוטם שריר הלב, אלא באמצעות מד”א בניידת טיפול נמרץ.
החל משנת 2008 מתקיימות בישראל השתלות מסתם באמצעות צינתור ( ללא פתיחת בית החזה) בחולים קשישים או עם מחלות רקע קשות, שאינם מתאימים מבחינת מצבם הרפואי הכולל לעבור השתלת מסתם בניתוח קונבנציונלי. מעל ל 1,500 חולים עברו השתלת מסתם בדרך זו , ובשיעור הצלחה גבוה של 98.5 אחוזים. בשנים האחרונות הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית בלבד עם זמן אשפוז מינימלי לאחר הפעולה.
במסגרת כנס ה 60 ולראשונה יתקיים כנס משותף של האיגוד הקרדיולוגי ואיגוד רופאי המשפחה להידוק הקשר המקצועי בנושאים המשותפים, כמו הקשר בין סוכרת למחלות לב , תרופות חדשות לדילול הדם ועוד.
במסגרת הכנס תיפגש משלחת מבכירי הקרדיולוגים בעולם כולל נשיאי האיגוד הקרדיולוגי האירופאי והאמריקאי, נשיאי האיגודים הקרדיולוגים בצרפת, קנדה וגרמניה עם נשיא המדינה מר שמעון פרס בבית הנשיא. במסגרת מפגש חשוב זה יוענקו למר שמעון פרס בולים חדשים שהופקו במיוחד עבור כנס ה -60 המסמלים את החדשנות בתחום רפואת הלב שמגיעה מישראל והכוללים תומכן (סטנט), מסתם לב מילעורי (המושתל באמצעות צינתור) ודיפיליברטור – קוצב לב מושתל.
פרופ’ חיים לוטן, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל מציין כי בכנס ישתתפו למעלה מ 1300 קרדיולוגים מישראל ומרחבי העולם, נשיאי האיגוד הישראלי במשך שנות קיומו, משלחות קרדיולוגים מהעולם, נשיא האיגוד הקרדיולוגי האירופי, פרופ’ פאנוס וורדאס, נשיא האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי , פרופ’ ג’ון הרולד ואחרים.
אורח כבוד מיוחד בכנס יהיה פרופ’ יוג’ין בראונוולד (Braunwald), בן ה-84, הנחשב לאבי הקרדיולוגיה המודרנית, ושמחקריו משמשים אבן דרך להתפתחות הקרדיולוגיה העולמית. בראונוולד הטביע את חותמו בחינוך דורות של קרדיולוגים באופן אישי, ובאמצעות ספרו החשוב על מחלות לב, שהינו הבסיס ללימוד מחלות הלב בכל בתי הספר לרפואה בעולם.
