בנימין נתניהו הכריז על הקדמת הבחירות
ראש הממשלה הסביר כי יש צורך בתקציב אחראי והזכיר גם את הגרעין האיראני כסיבות להקדמת הבחירות לכנסת ה-19. „למדינת ישראל עדיפה מערכת בחירות קצרה, מאשר מערכת בחירות ארוכה שתפגע קשה במדינת ישראל”, הוא אמר. הבחירות יתקיימו בחודש ינואר
אטילה שומפלבי ונועם (דבול) דביר
עכשיו זה רשמי – הולכים לבחירות בחורף: הבחירות לכנסת ה-19 יתקיימו בתחילת השנה הבאה. כך הודיע הערב (יום ג’) ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ראש הממשלה הסביר כי בשל התקציב הוא נאלץ להקדים את הבחירות והזהיר כי ללא תקציב אחראי, ישראל תגיע למצב כמו של כמה מדינות באירופה. הוא גם הזכיר את הגרעין האיראני. „למדינת ישראל עדיפה מערכת בחירות קצרה, מאשר מערכת בחירות ארוכה שתפגע קשה במדינת ישראל. אחרי ארבע שנים נלך לבחירות”.
בפתח דבריו התייחס נתניהו להסלמה האחרונה בעוטף עזה ומיד החל בתעמולת הבחירות, כשפירט את הישגי ממשלתו. „ראשית חיזקנו את הביטחון בתקופה בה מתחוללת סביבנו טלטלה קשה ומסוכנת ושנית – חיזקנו את הכלכלה תוך כדי טלטל נוספת – משבר כלכלי עולמי מתמשך שהביא לקריסת כלכלות מרכזיות באירופה ואבטלה המונית שם”, הוא אמר. „השקענו משאבים גדולים מאוד בחיזוק עוצמתו של צה”ל כמו כיפת ברזל וגדר הביטחון וניהלנו מדיניות כלכלית אחראית. ייצרנו מספר שיא של 330 אלף מקומות עבדוה. במדינות אחרות עשו קיצוצי ענק”.
(צילום: אלכס קולמויסקי, עופר עמרם, אבישג שאר ישוב, חיים צח, עידו ארז, ירון ברנר, כפיר סיון)
הוא אמר כי הגיע למסקנה כי לא ניתן להעביר תקציב אחראי. „אנו עומדים בפתח שנת בחירות ובשנה כזו קשה למפלגות לשים את האינטרס הלאומי מעל המפלגתי”, הוא אמר. „תהוצאה עלולה להיות פריצה תקציבית והגדלה מסיבית של הגירעון מה שיכול לדרדר אותנו לכלכלות הקורסות באירופה. אני לא אתן לזה לקרות כאן”.
נתניהו אמר כי חובתו כראש הממשלה הוא „לשים את האינטרס הלאומי מעל הכל ולכן החלטתי שטובתה של מדינת ישראל מחייבת הליכה לבחירות עכשיו ומהר ככל האפשר. למדינת ישראל עדיפה מערכת בחירות קצרה של שלושה חודשים על מה שבפועל תהיה מערכת בחירות ארוכה שתמישך שנה ותפגע בכלכלכת ישראל”, הוא הסביר.
עכשיו תצטרך הכנסת להשלים את הליך הקדמת הבחירות בקריאה שלישית, תהליך שהוקפא עם הקמת ממשלת האחדות הקצרה. במאי האחרון כבר נראה כאילו הבחירות יוקדמו ל-4 בספטמבר השנה, לאחר שהצעת החוק לפיזור הכנסת אושרה בקריאה ראשונה. אלא שבפגישה לילית הדהימו נתניהו ויו”ר קדימה ח”כ שאול מופז את המערכת הפוליטית והודיעו כי הגיעו להסכם שבמסגרתו נכנסה קדימה לממשלת אחדות. הרומן בין הצדדים החזיק מעמד 55 ימים בלבד ובסיומם הודיע מופז על פרישת מפלגתו מהממשלה, בעיקר נוכח אי פתרון בסוגיית גיוס החרדים לצה”ל.
הליך החקיקה יושלם
עכשיו תצטרך הכנסת להשלים את הליך החקיקה. יו״ר הכנסת, ראובן ריבלין, השוהה בביקור רשמי במוסקבה הודיע הערב כי יקדם את יציאת הכנסת לפגרת בחירות סמוך כככל הניתן לפתיחת המושב. לדבריו, „טוב עשה ראש הממשלה בהחלטתו לפזר את הכנסת. על הפרק ישנן הכרעות ברמה הלאומית כמו תקציב, שהכנסת הנוכחית איננה מסוגלת לקבלן וטוב שייעשו לאחר הבחירות”.
מוקדם יותר נועץ דן נתניהו עם יו״ר הכנסת בנוסע סדרי פיזורה של הכנסת. ריבלין הבהיר לנתניהו כי לא יאפשר חקיקה פופוליסטית ובלתי אחראית במהלך הימים עד לפיזור הכנסת בפועל, וכי איננו רואה מניעה לכנס את הכנסת לקידום נושאים דחופים בעלי חשיבות לאומית גם במהלך פגרת בחירות, ובלבד שתהיה לגביהן הסכמה רחבה. ריבלין ינחת בישראל ביום א’ עם תום ביקורו הרשמי ברוסיה.
במהלך הערב התייעץ נתניהו עם השרים הבכירים בליכוד. בכיר בליכוד ששוחח עם ראש הממשלה אישר כי הוא יודיע על הקדמת הבחירות. „זה קו שכבר התגבש בימים האחרונים. היו ניסיונות לא רבים ולא אינטנסיביים להעביר תקציב, הם נכשלו, ואף אחד לא באמת רוצה להילחם על התקציב”. במהלך היום קיים נתניהו פגישות עם נציגי יהדות התורה, יעקב ליצמן ומשה גפני, וכבר במהלכן נראה כי הקדמת הבחירות היא עובדה קיימת. „השניים יצאו מפגישת נתניהו בתחושה שהבחירות כבר כאן”, אמרו מקורביהם.
נתניהו קיים בשבוע החולף שיחות עם ראשי סיעות הקואליציה ורמז כי לא ניתן להגיע להבנות בנוגע לאישור התקציב בכנסת. ראש הממשלה נפגש באחרונה עם השרים הבכירים בקואליציה, בהם שר החוץ ויו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ושר הביטחון ויו”ר העצמאות אהוד ברק, ודן עמם בנושא התקציב. ליברמן אמר בתום פגישתו עם ראש הממשלה כי אם נגזר לקיים בחירות – יש לקיימן בהקדם האפשרי.
ב-40 השנים האחרונות הצליחה הכנסת רק פעם אחת להשלים כהונה מלאה, ובכל שאר הפעמים הוקדמו הבחירות הכלליות. הכנסת היחידה שהצליחה להשלים כהונה מלאה בתקופה זו, הייתה הכנסת שכיהנה בין 1984 ל-1988, תחת ממשלת האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר.
 |
Az izraeli parlament (kneszet) elnöke, Reuven Rivlin arra hívta fel a figyelmet, ha nem oszlatják fel azonnal a parlamentet, akkor a pártok megkísérlik, hogy népszerű, ám költséges, a gazdaságnak ártó törvényeket fogadtassanak el.
