Jeruzsálem, 2014. május 27., kedd (MTI) – Hat jelölt szerezte meg a szükséges tíz képviselői ajánlást, és jelöltette magát az izraeli parlamentben az államfői tisztségre.
המועמדים לנשיאות הגישו חתימות ליו”ר הכנסת
Simon Peresz utódját két hét múlva választja meg a kneszet.
A hivatalos jelöltté váláshoz szükséges tíz aláírás birtokában négy politikus és két „kívülálló” kezdheti meg az intenzív lobbizást a következő napokban. Izrael legmagasabb közjogi méltósága, az államelnök ugyan nem rendelkezik tényleges végrehajtó hatalommal, de hivatalának tekintélyével mégis sok fontos ügyet szolgálhat, amint Simon Peresz az elmúlt hét évben az országon belül és külföldön is megmutatta.
A legidősebb jelölt, Benjámin Ben Eliezer, a hatvan éve tölt be különböző katonai, majd a szociáldemokrata Munkapárt színeiben polgári tisztségeket, harminc éve parlamenti képviselő és számos miniszteri feladatot is ellátott.
A Likud párt politikusa volt évtizedeken át Rouven Rivlin elnökjelölt is, majd a parlament elnökeként felügyelte a demokrácia szabályainak betartását. Azonban liberálisabb véleményével Benjámin Netanjahu miniszterelnök riválisává vált, aki nem is támogatta jelölését a legmagasabb hivatalra.
Meir Sitrit előbb a Likud, majd a centrista Kadima párt színeiben politizált, képviselő és többször miniszter is volt hosszú karrierje során. Dália Icik a Munkapártból került szintén a Kadimába, de ezúttal nem jutott be a kneszetbe, s államelnökként szeretné folytatni karrierjét.
A két „civil” egyike egy ismert bírónő, Dália Dorner, aki markáns véleményével sokszor megjelent már a helyi médiában, a másik pedig Dániel Sehtman Nobel–díjas professzor, aki a kémia tudományos világa után felfedezné a politika világát is, mert szerinte alapos reformokra lenne szüksége Izraelnek.
A két hét múlva esedékes választásokon közülük csak az juthat tovább, aki megszerzi a százhúsz képviselő szavazatának legalább negyven százalékát, majd a második fordulóban a több szavazatot szerző jelölt válik Izrael következő államelnökévé hét évre.
שבועיים לפני שייבחר נשיא המדינה הבא, המועמדים הגישו רשמית את טופסי ההתמודדות. ריבלין: „אגשר על מחלוקות”; בן אליעזר: „אין לי ספק שאצליח”; דורנר: „אני הראויה ביותר”
ששת המועמדים לנשיאות המדינה הגישו הבוקר (שלישי) את רשימות חתימות התמיכה של חברי הכנסת ליו”ר יולי אדלשטיין. הראשון להגיש את הטפסים הרשמיים להתמודדות על משרת הנשיא היה חבר הכנסת ראובן ריבלין (הליכוד), הנחשב למועמד בעל הסיכויים הגדולים ביותר להחליף את שמעון פרס. בצאתו מלשכתו של אדלשטיין, אמר ריבלין: „אני יודע שהחוק קובע שהנשיא נבחר על ידי נבחרי הציבור. ברור שהציבור אומר את דברו ונבחרי הציבור מתייחסים לנטיית הלב של הציבור כולו, ואני מקווה שכך יהיה גם הפעם”.
ריבלין ציין כי הנשיא פרס הביא כבוד גדול לבית הנשיא, וכי מן הראוי שידע כל מועמד שהתפקיד שעומד לפניו אינו תפקיד קל. „אני גאה להגיש את הבקשה שמצורפים אליה כל חתימות חברי הכנסת למעלה מהדרוש”, הוסיף חבר הכנסת. „אני חושב שאוכל למלא את תפקיד הנשיא, לגשר על מחלוקות ולא לייצר מחלוקות, אם אבחר, כאשר אבחר, אוכל לשמש באותה מערכת שהיא חשובה כל כך למדינה שלנו, אשר שסועה במידה רבה בדעות גם בצד הפוליטי, התרבותי והחברתי”.
עוד על המרוץ לנשיאות:
דעה: חמש סיבות לתמוך בדליה איציק לנשיאות
מפת סיכויי המועמדים במרוץ לנשיאות
„לאחד את העם”? התרגילים המלוכלכים במרוץ לנשיאות
ריבלין ואדלשטיין (צילום: נועם מושקוביץ)
„סיפור חיי הוא מדגם מייצג של הארץ”. בן אליעזר (צילום: נועם מושקוביץ)
אחרי ריבלין נכנס ללשכת אדלשטיין המועמד ח”כ בנימין בן אליעזר (העבודה), הנחשב גם הוא למועמד בעל סיכויים טובים להיבחר, או לכל הפחות לעלות לסיבוב השני. בצאתו אמר בן אליעזר: „אני מתייצב כשמאחוריי 60 שנות עשייה למען המדינה, 30 שנה כלוחם ומפקד בצה”ל שהטביל יחידות לקרב, ו-30 שנה בכנסת ישראל”. בן אליעזר סיפר כיצד עלה לישראל בגיל 12 וחצי ואימצה אותו משפחה ישראלית. „סיפור חיי הוא מדגם מייצג של הארץ”, ציין.
„אני מגיע עם רוב ניסיון מדיני, ביטחוני, פוליטי וממשלתי. אשקיע את הכול בבעיות הליבה של ישראל”, המשיך בן אליעזר. „בית הנשיא יהיה אצלי בית של לכידות שיביא לכך שכל קצוות החברה יתייצבו יחד לנהל דו-שיח. אני נהנה מתמיכה של חברי הכנסת מכל המפלגות. אני מכיר טוב מכם את כל הספקולציות והשמועות ואת מה שכל אחד אומר מאחורי הגב. אני משוכנע שכל חברי הכנסת יזכרו את מעשיי ואין לי ספק שאצליח”.
שטרית: „זה החלום הישראלי”
„אני מכיר את המדינה מכל הזוויות”. ח”כ שטרית (צילום: שי אוקנין)
„מקווה שהכנסת תבחר במועמד שיהיה לגאווה עבור המדינה”. שכטמן (צילום: אוליביה פיטוסי)
שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר הגישה אף היא את רשימתה ליו”ר הכנסת, ובצאתה בירכה על התמודדותה. „זו זכות גדולה בידי להיות מועמדת לנשיאות ולעמוד לבחירת כנסת ישראל. מרגע זה והלאה אפגש עם 120 חברי הכנסת ואשכנע אותם שאף שכל המועמדים האחרים ראויים, אני הראויה ביותר”.
אחריה נכנס ח”כ מאיר שטרית (התנועה) ללשכתו של אדלשטיין, ואחרי כן אמר כי הוא מתרגש מאוד מהמעמד. „אין לי כוונה לחזור למערכת הפוליטית אחרי הנשיאות, כי לדעתי תפקיד של נשיא צריך להיות תפקיד אחרון בקריירה הציבורית”, אמר שטרית. „במשך השנים צברתי את הניסיון הרחב ביותר ואני מכיר את המדינה מכל הזוויות”. הוא ציין כי מטרתו בתפקיד היא להתייחס לבעיות הפנים בחברה הישראלית וללכד אותה. „מי שהיה אומר לי כשהייתי ילד במרוקו שאגיע לאן שהגעתי בחיים הציבוריים, הייתי אומר לו שהוא חולם. אבל זה החלום הישראלי. אני אוהב את המדינה הזו”, הוסיף.
בהמשך, הגישה יו”ר הכנסת לשעבר דליה איציק, את טופס ההתמודדות, ואמרה בצאתה מלשכתו של אדלשטיין: „בית הנשיא אינו זר לי. שימשתי בתפקיד הנשיאה בפועל, גם אם לתקופה קצרה. בית הנשיא ספג בשבועות האחרונים מהלומות, וחבל שכך. זה בית ששייך לכל עם ישראל. אני מבטיחה שבכל מה שקשור אלי השיח יהיה מאופק. אני מאמינה שהגיע הזמן לנשיאה ראשונה בישראל. התמיכה בי היא חוצת מפלגות. היא באה מימין ומשמאל, ותיקים ועולים, ערבים ונוצרים. אני מייצגת את ההסכמה הרחבה של הכנסת ורוצה להיות נשיאה של כל אזרחי ישראל”.
חתן פרס הנובל דן שכטמן אמר בצאתו מלשכת אדלשטיין: „אני מציע את המוניטין ואת הניסיון שלי למען המדינה. אני מקווה שהכנסת תבחר במועמד שיהיה לגאווה עבור המדינה וייצג אותנו בכבוד רב בארץ ובחו”ל”.
תקבל משרד בכנסת לשבועיים הקרובים. דורנר (צילום: יותם רונן)
יו”ר הכנסת אדלשטיין הודיע כי החליט להקצות משרד בכנסת לכל אחד משלושת המועמדים שאינם חברי כנסת – דליה דורנר, חתן פרס הנובל דן שכטמן ודליה איציק. זאת על מנת לאפשר להם בשבועיים הקרובים תנאים שווים לשלושת המועמדים האחרים.
כדי להתמודד לתפקיד נשיא המדינה יש להחתים לפחות עשרה חברי כנסת על טופס בקשת התמודדות. באופן רשמי, ניתן להגיש את הטופס עד היום בחצות הלילה, כך שבאופן תיאורטי עדיין יש אפשרות שמועמדים נוספים ששמם הוזכר יחליטו לרוץ. עם זאת, הסיכויים לכך הם אפסיים. בעוד שבועיים, 10 ביוני, ייערכו הבחירות במליאת הכנסת.
תמונת המועמדים הנוכחית מהווה כאב ראש רציני לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיננו נלהב מהאפשרות שאיש מהם ייכנס למשכן הנשיא. נתניהו שקל תחילה לבטל את מוסד הנשיאות, ולאחר מכן ניסה להביא לדחיית הבחירות. משלא הצליח להוציא אל הפועל את שתי התכניות הללו, פנה אל אפיק אחר והחל לחפש מועמד חיצוני שיסכים להתמודד לתפקיד. ואולם, לפי שעה גם המאמצים הללו לא נשאו פרי. נתניהו יצטרך אם כן להכריע אם לתמוך בריבלין, המועמד היחיד משורות הליכוד – שיחסיו עמו מתוחים ועכורים – או שלא להתערב במרוץ. האפשרות שינקוב בשמו של
מועמד אחר קלושה.
MTI/WALLA/BPI
