Izrael történetének egyik legnagyobb méretű állami korrupciós hálózatát göngyölítették fel.

 

Az izraeli ügyészség korrupciós vádakkal várhatóan bíróság elé citálja Avigdor Liberman Jiszráél Béténu (Izrael a Hazánk) pártjának több vezetőjét, összesen tizenhat közszereplőt, köztük Sztasz Miszezsnyikov volt idegenforgalmi minisztert

Aviháj Mendelblitt főügyész bejelentette, hogy a 2014 végén – a legutolsó parlamenti választási kampány kezdetekor – kirobbant ügy nyomozása során a rendőrség elégséges bizonyítékot tudott begyűjteni, amelyek lehetővé tették a vádiratok elkészítését és a bírósági eljárás lefolytatását.
Az igazságügyi minisztérium közleménye szerint Izrael történetének egyik legnagyobb méretű állami korrupciós hálózatát göngyölítették fel, amely 2009 és 2014 között szervezetten és módszeresen követett el megvesztegetéseket és csalásokat.
A nyomozás feltárta, hogy különböző helyi hatóságok és közszereplők csak a Jiszráél Béténu párt tisztviselőinek adott megvesztegetés fejében kapták meg az állami költségvetésből származó pénzeket, ha cserébe igénybe vették a párthoz közel állók szolgáltatásait, vagy foglalkoztatták – olykor fiktíven – embereiket.
Sztasz Miszezsnyikov volt idegenforgalmi minisztert vesztegetéssel, csalással, bizalommal való visszaéléssel, az igazságszolgáltatás munkájának akadályozásával, valamint kábítószer birtoklásával és használatával vádolják.
Egyebek közt azzal gyanúsítják, hogy egymillió sékelt (mintegy hetvenötmillió forintot) utalt át a Vörös-tenger partján lévő üdülővárosban, Eilatban rendezett diákfesztiválra, de cserébe barátnője alkalmazását kérte, akinek a szervezők több tízezer sékelt (mintegy ötmillió forintot) fizettek. Emellett több hazai és külföldi rendezvényen elküldte tanácsadóját kokaint vásárolni, majd el is fogyasztotta a veszélyes kábítószert.
Faina Kirsenbaum volt belügyminiszter-helyettest megvesztegetés elfogadásával, csalással, pénzmosással és adócsalással vádolják. Kirsenbaum általa költségvetési forrásokkal ellátott szervezetekkel fizettette ki maga és családtagjai utazásait és vásárlásait, köztük a lakásában azóta lefoglalt elektromos berendezéseket.
Rajtuk kívül várhatóan igazságszolgáltatás elé kerül – szintén korrupciós vádak miatt – többek közt a mezőgazdasági minisztérium volt igazgatója, több helyhatósági vezető, egy parlamenti lobbista, több civil szervezet vezetője és más közszereplők.

כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד השר לשעבר מיסז’ניקוב וסגנית השר קירשנבאוםהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום ל-16 חשודים כי יוגשו נגדם כתב אישום, בכפוף לשימוע. נגד השר לשעבר מ”ישראל ביתנו” סטס מיסז’ניקוב בעבירות שוחד, מרמה וגם החזקה ושימוש בסם מסוכן. חברתו למפלגה לשעבר, סגנית השר קירשנבאום, תואשם בעבירות שוחד ומרמהטובה צימוקי וגלעד מורגפורסם:  26.09.16 , 12:01 מיסז'ניקוב וקירשנבאום. אישומים בשוחד ועבירות נוספות (צילום: גיל יוחנן, ארז ביטון)מיסז’ניקוב וקירשנבאום. אישומים בשוחד ועבירות נוספות(צילום: גיל יוחנן, ארז ביטון)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן הודיעו היום (ב’) כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין את השר לשעבר סטס מיסז’ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, ובכירים בגופים ציבוריים נוספים. כתבי האישום כפופים לשימוע.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי כוחם של 16 חשודים ב”פרשה 242″ כי נשקלת העמדתם לדין בגין עבירות שונות.

על פי הודעת משרד המשפטים, אלה החשודים שהוחלט להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע:

סטס מיסז’ניקוב, שר התיירות לשעבר מטעם „ישראל ביתנו” – חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.

פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים ומזכ”לית מפלגת „ישראל ביתנו” לשעבר – חשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת „ישראל ביתנו” – חשוד בעבירות של שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים, והתחמקות במזיד מתשלום מס.

רמי כהן, מנכ”ל משרד החקלאות לשעבר – חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר – חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

ישראל יהושע, לוביסט – חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והתחמקות במזיד מתשלום מס.

מתן דהן, יו”ר עמותת איילים – חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

דני גליקסברג, סגן יו”ר עמותת איילים – חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין – חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

טלי קידר – עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות – חשודה בעבירות שוחד.

רונן משה, יועץ תקשורת – חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום – חשודה בעבירות שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית – חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן – חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

אירנה וולדברג, מנכ”לית התאחדות היזמים – חשודה בעבירות שוחד.

בלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול – חשודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים.

במשרד המשפטים הבהירו כי כי טרם התקבלו החלטות ביחס לכל החשודים שנחקרו בפרשה.

ממשרד המשפטים נמסר: „מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009 עד 2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה.

„החקירה חשפה חשדות לכאורה לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כאמור, מדובר במספר רב של פרשות, חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. הפרשיות מקיפות עשרות חשודים אשר נחקרו באזהרה. ביחס לחלק מהחשודים הוחלט כעת על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, בשעה שלגבי חלק אחר טרם התקבלה החלטה. לגבי חלק מהחשודים הוחלט שאין מקום להגשת כתבי אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.

„במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה החליט היועץ המשפטי לממשלה להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המנהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית”.

היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ציינו כי „חקירה זו היתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ”צ אפרים ברכה ז”ל, בכישרון הרב שאפיין אותו”.

במשרד המשפטים אמרו היום: „הרעיון המרכזי, ‘השיטה’ העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו, הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת ‘ישראל ביתנו’, שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים, בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים, נדרשו להקצות סכום שנקבע, בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם – שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על ידי הרשויות המתוקצבות. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום”.

במשרד המשפטים מסרו: „קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת ‘הכספים הקואליציוניים’ של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה. על פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ‘ישראל ביתנו’ ועבור מקורביה ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

„טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולאריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו”ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו על פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה”.

באשר לשר לשעבר סטס מיסז’ניקוב, נמסר ממשרד המשפטים כי הוא „חשוד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. על פי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז’ניקוב תקציב של מיליון שקלים לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש

ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת זוגו. מארגני הפסטיבל, אשר חפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו”ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים”.

כאמור, בדיקת ממצאי החקירה לגבי קבוצת חשודים נוספים נמשכת, בטרם תתקבל החלטה אם לסגור את התיק נגדם או לשקול את העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.

עו”ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’ המייצג את סטס מיסז’ניקוב, אמר כי „טיוטת כתב האישום מגלה כי מעצרו בדצמבר 2014 במסגרת פרשת ‘ישראל ביתנו’ היה מעצר שווא, שככל הנראה כל מטרתו היה משיכת כותרות. הטיוטה אינה כוללת ולו אישום אחד הנוגע לאותה פרשה. מדובר במחזור של טענות שנבדקו לפני שנים על ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני”. עו”ד אלון רון, שמייצג את דוד גודובסקי, מסר בתגובה: „קיבלנו הודעה ארוכה ומפורטת. זו התחלה של מסע ארוך מאוד. בקרוב נוכל לעיין פעם ראשונה בחומר החקירה ונוכל להגיב בהתאם”