Izraelben megkezdődtek a holokauszt napi megemlékezések

Izraelben megkezdődtek a holokauszt napi megemlékezések

660_holocaust_05

 Jeruzsálemben a Jad Vasem holokauszt emlékmúzeum hivatalos megemlékezésével szerda este megkezdődtek a Jom ha Soának, a holokauszt napjának idei izraeli rendezvényei.

    A Jad Vasemben a hagyományoknak megfelelően hat túlélő lobbantott lángra egy-egy fáklyát a második világháború hatmillió zsidó áldozatának emlékére.

  Az emlékünnepségen megjelent és beszédet mondott Benjámin Netanjahu miniszterelnök, valamint Reuven Rivlin államelnök.

   A meghívottak közt voltak az állami hivatalok vezetői, az Izraelbe akkreditált diplomaták és számos holokauszt túlélő. 
    Rivlin érzelmes szavakkal a Palesztinában, majd Izraelben születettek nevében önmarcangoló módon emlékezett a túlélőket fogadó értetlenségre és közömbösségre. A zsidó nép önvédelmének és biztonságának fontosságát hangsúlyozta, és izraeli védelmet ígért a zsidók számára az antiszemitizmussal szemben. 
    Netanjahu beszédében hangsúlyozta, hogy Izrael kötelessége a tisztes élet biztosítása a túlélők számára, és kiemelte, hogy kormányai az utóbbi években ehhez nagyban hozzájárultak életkörülményeik javításával. 
    Az izraeli kormányfő elítélte az iszlám uszítást és számos európai politikus antiszemitizmusát, s külön ostorozta az iráni holokauszt-tagadó karikatúra versenyt. Válaszul felszólította hallgatóságát a hiteles információk terjesztésére. 
    Izraelben hetvenegy évvel a második világháború befejezése után  mintegy kétszázezer holokauszt túlélő él, akik közül mintegy hatvanezren szegénynek számítanak a helyi mutatók alapján. A zsidó államban élő túlélők mintegy negyede volt koncentrációs vagy haláltáborban, egyötöde  pedig gettóban vagy bujkált. Harmaduk a második világháború idején 18 év alatti volt, és hatvanöt százalékuk ma már több mint nyolcvanhat éves. 
    A holokauszt napra a Tel-Aviv -i egyetem kortárs zsidósággal foglalkozó Kantor központja közzétette legújabb felmérését, amely szerint tíz év távlatában tavaly mérték világszerte a legkevesebb antiszemita incidenst.
    Közel felére, négyszáztízre csökkent a 2014-es hétszázhatvanhatról a lejegyzett antiszemita támadások száma, köztük zsidó temetők, emlékművek meggyalázása, iskolák vagy személyek elleni fellépés.
    A szakértők a csökkenést az arab bevándorló hullámmal magyarázzák, amely a szélsőjobboldal figyelmét elterelte a zsidókról, valamint a zsidó intézmények arab terrorakciók miatti fokozottabb védelmével. Szerintük a szélsőséges iszlamista csoportok terrorizmusától való európai félelem is erősítette az Izraellel és a zsidó közösségekkel való azonosulást és szolidaritást. 
    Izraelben csütörtöki délelőtt tízkor megszólalnak a szirénák és az egész országban megáll az élet egy percre, még az autópályákon is leállnak a járművek. Az utasok kiszállnak és csendes főhajtással emlékeznek a második világháború mintegy hatmillió zsidó áldozatára.

ריבלין: „אנטישמיות ורדיפת יהודים אינן אופנה חולפת”
ישראל מרכינה ראשה לזכר ששת המיליונים שנרצחו ע”י הנאצים ועוזריהם. בטקס המרכזי ב”יד ושם” בירושלים כינה הנשיא ריבלין את האנטישמיות הגואה גם כיום כ”מחלה כרונית” והזכיר את ראש המוסד מאיר דגן שהלך לעולמו: „תמונת סבו בגטו מבוזה ומושפל עטוף בטלית הלכה עמו בכל פקודה שנתן”. נתניהו: להסתה באיסלאם הקיצוני הצטרפה הסתה לא פחות ארסית מהמערב

 

הנשיא ריבלין בעצרת יום הזיכרון לשואה

71 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה: במוזיאון „יד ושם” בירושלים התקיימה הערב (ד’) העצרת הממלכתית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע”ו, לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בין השנים 1933 ל-1945 על ידי הנאצים ועוזריהם. הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצולי שואה, דור שני ובני משפחותיהם. ynet העביר את העצרת בשידור ישיר.

 

במהלך העצרת הועלו שש משואות של שורדי שואה: שרה קיין, רוברט טומשוף, יהושע העשיל פריד, יוסף לביא, חיים גרוזביין ולאניה רוזנהוך.

 

בנאומו התייחס הנשיא ריבלין לסערה בבריטניה סביב שורת התבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות של חברי מפלגת הלייבור: „האנטישמיות ורדיפת יהודים אינן אופנה חולפת, כזו שניתן להקל בה ראש. זוהי מחלה כרונית עמוקה וקשה החודרת ללב ההיסטוריה של העמים. עדות לכך אנו מוצאים בקולות העולים גם היום מלב אירופה האחרת, מהשמאל הבריטי ומהימין הקיצוני באירופה המזרחית, באירופה כולה ובחלקים מרכזיים בעולם הערבי. מדינת ישראל תתמודד עם האנטישמיות הזו בכך שתבטיח בראש ובראשונה בית לאומי וצבא יהודי.

 

„חביב אדם שנברא בצלם. זוהי האמת היהודית, האנושית היסודית ביותר, וזהו גם הנוגדן העמוק ביותר לזוועות השואה, שם היינו אנחנו ובני עמנו, כולנו, לרמש, לנמלה, לתת אדם. אם נרצה ואם לאו – השואה מטילה חובה קשה ואיומה על האומה היהודית בהתנהלותה. השואה גם לעולם תעמיד אותנו העם היהודי, כקטגור נצחי על בימת האנושות. קטגור כנגד האנטישמיות, הגזענות והלאומנות. חביב אדם, כל אדם, שנברא בצלם אלוהים. זוהי חובה קדושה – שהעם היהודי איננו יכול ואיננו רוצה להימלט ממנה בכל זמן, בכל מצב”.

 

נתניהו בעצרת ביד ושם, הערב

 

 (צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

הנשיא ריבלין ביד ושם (צילום: גיל יוחנן)

הנשיא ריבלין ביד ושם(צילום: גיל יוחנן)

נתניהו בעצרת. אנטישמיות ישנה, אנטישמיות חדשה (צילום: גיל יוחנן)

נתניהו בעצרת. אנטישמיות ישנה, אנטישמיות חדשה(צילום: גיל יוחנן)

ריבלין התייחס לראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שהלך לעולמו במרס האחרון, שהתקשר אליו ביום הזיכרון לשואה בשנה שעברה: „מאיר סיפר לי על התמונה של סבו, הרב סלושני, בגטו לוקוב בפולין, עטוף בטלית, כורע ברכיו, ידיו מורמות והוא מבוזה ומושפל, שניות אחדות לפני שהוצא להורג בירייה”. התמונה הזו, סיפר דגן לריבלין, עברה איתו ממקום למקום ועמדה לנגד עיניו בכל כל פקודה שנתן. הוא סיפר לו שנחרד כאשר גילה שהאנשים שרצחו את סבו, החיילים בתמונה, היו סתם חיילי מילואים. מרביתם אפילו לא היו חברים הנאצית”.

הרב ישראל מאיר לאו (צילום: גיל יוחנן)

הרב ישראל מאיר לאו(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

הנשיא ריבלין סיכם בהתייחסו להווה: „ניצולי השואה החיים בינינו מתמעטים והולכים. השנים הללו הן שעת רצון לערוך חשבון נפש בפניכם. אנחנו חייבים להודות – שגינו. ניצולי השואה לא זכו מעולם לכבוד הראוי להם. גם היום ועד היום מדינת ישראל אינה עושה הכל כדי לדאוג לניצולי השואה”.

 

נתניהו השיב לריבלין בפתח דבריו: „אחינו ואחיותינו, ניצולי השואה. יחד עם רעייתי פגשתי אתכם אתמול בלשכתי. דיברתם בדם לבכם. סיפרתם כיצד בתנאים לא אנושיים שמרתם על צלם אנוש, סיפרתם כיצד דבקתם בחיים וכיצד כאן בישראל יצרתם חיים חדשים. חובתנו לאפשר לכם, לכל ניצולי השואה, לכל שורדיה, להמשיך לחיות את חייכם ברווחה ובכבוד. אדוני הנשיא אתה צודק – במהלך השנים לא עשינו די. אבל בשנים האחרונות הוספנו לכך משאבים ונוסיף עוד מסיבה אחת פשוטה: כי מגיע לכם, בזכות ולא בחסד.

 

„מה הכשיר את הדרך לשואה? מה שימן את גלגלי מכונת הרצח הנאצית? התשובה היא השקר, התעמולה הנאצית ציירה את היהודים כמקור כל הרוע בעולם: כמרעילי בארות, כטפילים, כאויבי האנושות. ההשמצה קדמה להשמדה. עכשיו הסתה זו מקורה באיסלאם הקיצוני ובעולם הערבי אבל בשנים האחרונות מצטרפת אליה הסתה לא פחות ארסית מן העולם המערבי. חברי פרלמנט בריטים, בכירים בשוודיה, מעצבי דעת קהל בצרפת. אני חייב לומר שהאנטישמיות בימינו מייצרת זיווגים מוזרים.

 

„הנאצים אמרו ‘היהודים אשמים בכל’. האנטישמים של היום אומרים ‘ישראל אשמה בכל’. רבים מאבות הציונות האמינו שהשנאה החולנית הזאת ליהודים מקורה במצב יחודי של עמנו, היותנו חסרי בית, מפוזרים בין העמים. הם קיוו שאם ליהודים תהיה מדינה משלהם – השנאה כלפיהם תחלוף מן העולם. לצערי המציאות מוכיחה שהנחה אופטימית זו היתה מוטעית בעליל. פעם היו מי שחשבו שהציונות היא התרופה לאנטישמיות, היום יש מי שמאמינים שהציונות היא הסיבה לאנטישמיות. אלה גם אלה טועים. שנאת היהודים יונקת ממקורות רבים וקדומים ולא בנקל היא תעבור מן העולם. כדי להילחם בה עלינו לעשות שלושה דברים: להילחם בשקר, לבצר את כוחינו, לבנות את מדינתנו”.

העצרת ב"יד ושם", הערב (צילום: גיל יוחנן)

העצרת ב”יד ושם”, הערב(צילום: גיל יוחנן)

השר נפתלי בנט, הערב בתל יצחק (צילום: יאיר שגיא)

השר נפתלי בנט, הערב בתל יצחק(צילום: יאיר שגיא)

בעצרת במכון משואה בתל יצחק אמר שר החינוך נפתלי בנט: „דווקא על רקע הרוחות הרעות הנושבות מחלק ממדינות אירופה חייבים לומר: יש בעולם מי שרוצה אותנו קורבנות עלובים וחלשים, ולא רוצה אותנו חזקים. אנחנו לא נחנך את העולם לא להיות אנטישמי. אנחנו לא נכריח את העולם לאהוב אותנו. אבל, וזה אבל גדול, הפעם אנחנו נשארים בחיים. כי הפעם, האנטישמיות נתקלת בקיר ברזל של מדינת ישראל ובה יהודים חזקים ברוחם, בטוחים בעצמם, ובעלי כוח מגן”.

 

מחר: צפירה ב-10:00 בבוקר

מחר ימשכו אירועי יום הזיכרון, שיעמוד השנה בסימן המאבק על שמירת רוח האדם בשואה. ב-10:00 בבוקר תושמע צפירת דומיה בת שתי דקות.

 

ביד ושם ייערך לאחר הצפירה טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה, וישתתפו בו הנשיא ריבלין, ראש הממשלה נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, הרמטכ”ל גדי איזנקוט, המפכ”ל אוני אלשיך, ומשלחות מרחבי הארץ ומחו”ל.

 

ב-11:00 ייערך טקס „לכל איש יש שם” – מעמד הקראת שמות קורבנות על ידי הציבור באוהל יזכור וכן במשכן הכנסת בחסות יו”ר הכנסת. ב-13:00 יערך טקס האזכרה המרכזי באוהל יזכור ביד ושם.

בשעות הצהרים תערך ביד ושם פעילות מיוחדת לקהל הרחב תחת הכותרת „מאחורי הקלעים”, ובמסגרתה תתאפשר לציבור המבקרים בהר הזיכרון הזדמנות להכיר את עבודת הארגון בגוף ראשון באמצעות סדרת מפגשים עם מומחי יד ושם שיחשפו לקהל מסמכים, תעודות, יצירות, חפצים ועוד שאינם מוצגים לציבור ביום יום.

 

ברחבי הארץ יתקיימו שורה של טקסים ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך. את האירועים נועלות עצרת תנועות הנוער שנערכת באנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ’

בקיבוץ יד מרדכי, והעצרת השנתית לנעילת אירועי יום השואה והגבורה, שתתקיים ב-19:45 בבית לוחמי הגטאות.