Évi 3 milliárd dolláros katonai segély , 5 milliárdra történő növelése

Binjámin Netanjáhu izraeli miniszterelnök vasárnap indult Washingtonba.

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4722312,00.html

 

 

A látogatás fő célja egy kérés: az évi 3 milliárd dolláros katonai segítség 5 milliárdra történő növelése, mindezt a következő tíz évre vetítve.

A segély megnövelésére az iráni nukleáris fenyegetés kompenzálása végett van – illetve lenne – szükség.

Mint emlékezetes, júliusban megegyezés született a “Hatok” – a Biztonsági Tanács öt állandó tagja és Németország – valamint Irán képviselője között, amelynek értelmében fokozatosan feloldják az Iszlám Köztársaságra kivetett gazdasági korlátozásokat, és így Irán szinte korlátlan költségvetési fedezethez jut nukleáris kapacitásának és rakétatechnikájának fejlesztésére.

A New York Times pénteki számában azonban olyan értesülés látott napvilágot, mely szerint a Fehér Ház az USA szövetségi költségvetési megszorításai miatt nem fogja teljesíteni Netanjáhu kérését.

Obama és Netanjáhu között már többször is átfutott a mondásbeli fekete macska. Izrael erőteljes kritikája, Netanjáhu heves tiltakozása és hivatlan megjelenése a Kongresszus előtt nem erősítette a két vezető kapcsolatait, amelyre további árnyékot vet Netanjáhu újonnan kinevezett szóvivője, dr. Ran Baratz szerencsétlen Facebook-megjegyzése Obama elnökre és John Kerry külügyminiszterre.

Barack Obama elnök alig palástolt ellenszenve abban is megnyilvánul, hogy Netanjáhu és kísérete nem a Fehér Ház magasrangú vendégeinek fenntartott  Blair House-ban, hanem egy szállodában lesz elhelyezve.

A politikai klíma kedvezőtlen alakulására jellemző, hogy a washingtoni izraeli nagykövetség hagyományos Ros Hásáná-i sajtóértekezletére meghívott demokrata kongresszusi képviselők tüntetően távol maradtak.

Obama egyik fő tanácsadója, Ben Rhodes a látogatás előtt találta fontosnak bejelenteni, hogy az elnök immár nem lát eshetőséget az izraeli-palesztin megállapodásra mandátumának lejártáig, 2017. januárjáig.

Pedig bizonyára törekedett erre, márcsak azért is, hogy utólag megszolgálja a 2009-ben neki ítélt Béke-Nobel díjat, amit akkor kapott, amikor még alig egy esztendeje ült az elnöki székben. Akkor őszinte meglepetésében úgy nyilatkozott, hogy a díjat úgy tekinti, mint cselekvésre való felhívást a 21. századi politikai kihívások kezelésére. ◙

Bejegyezte: Halmos László 

בזמן שפל ביחסים: נתניהו מבקש סיוע מאובמה
רה”מ ונשיא ארה”ב ייוועדו היום לעוד פגישה מתוחה, על רקע העימות ביניהם והתעקשות נתניהו למנות למסביר הלאומי את ד”ר רן ברץ שהשתלח באובמה. נתניהו ינסה להגדיל את תקציב הסיוע הביטחוני ויציג לאובמה רשימת קניות: מ-F-15 חמקני ועד מטוס-מסוק. מה על השולחן?

שנה אחרי פגישתם האחרונה, ייפגשו היום (שני) ב-17:30 בערב ראש הממשלה בנימין נתניהוונשיא ארצות הברית ברק אובמה – לאחר שהיחסים ביניהם הגיעו לשפל. העיניים ינסו לאבחן תנועות גוף והבעות פנים בין השניים, שנכנסו למסלול התנגשות אחרי התנגדותו של נתניהו להסכם הגרעין עם איראן שבו תמך אובמה, והנאום של ראש הממשלה בקונגרס – בניגוד לדעתו של הנשיא האמריקני. כך או אחרת, מבהירים בבית הלבן כי היחסים האישיים בין השניים משניים ליחסים בין המדינות, ולראייה שיתוף הפעולה הענייני ביניהם בנושאים בטחון לאומי.

פטיש על השולחן: נתניהו לפני ההמראה

 ()

בין הצדדים נעשו ניסיונות להרגיע את האווירה. כך, למשל, בתדרוכים של הבכירים בבית הלבן לא הוזכר נאומו של נתניהו, וראש הממשלה העביר מסר שאינו מתכוון לתקוף עוד את הסכם הגרעין אלא לדון עם אובמה על דרכים לפקח על יישומו. אך גם פגישה זו, שהייתה אמורה להיות פגישת פיוס, צפויה להיות טעונה ומתוחה, על רקע התעקשותו של נתניהו למנות את ד”ר רן ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, על אף ההשתלחויות שלו באובמה ובמזכיר המדינה האמריקני ג’ון קרי. באותו היום, ואולי לא במקרה, ייפגש קרי עם יו”ר האופוזיציה יצחק (בוז’י) הרצוג במחלקת המדינה.

אובמה, שמבין את חשיבות היחסים בהקשר של ביטחון ישראל והביטחון האזורי וכמובן האינטרסים האמריקנים, רוצה להיות זה שיחתום על מזכר ההבנות החדש לסיוע ביטחוני אמריקני לישראל למשך עשור שלם (הנוכחי יפוג בשנת 2018). עם זאת, אובמה לא ימהר לתת לנתניהו נקודות זכות באשר ל”רשימת הקניות” הנוצצת שמבקש משרד הביטחון. רשימת הקניות הזו כוללת טייסת של F-15 חמקנים, מטוסי תדלוק, מסוקים, חימוש מדויק מטוסי ה-V-22, מטוס הממריא ונוחת כמסוק למשימות של קומנדו, וכן כמות גדולה של טילי חץ 3 להגנה מטילים בליסטיים איראנים.

בממשל רוצים לדון בכל בקשת רכש לגופה, ואולי לפרק ולפזר את רשימת הסיוע לתוך הסיוע הביטחוני השנתי. על פי דיווחים מסוימים, ישראל תבקש להגדיל את סכום הסיוע מ-3 מיליארד דולר בשנה ל-5 מיליארד דולר, וההערכה היא שהסכום יגדל בכמה מאות מיליוני דולרים בשנה. טילי החץ 3, למשל, יכולים לבוא מתקציב מיוחד של הפנטגון להגנה מטילים, כפי שמגיע הסיוע המיוחד לכיפת ברזל ולשרביט קסמים.

נתניהו ורעייתו, בדרך למטוס (צילום : חיים צח, לע"מ)

נתניהו ורעייתו, בדרך למטוס(צילום : חיים צח, לע”מ)
אובמה ונתניהו. יגשרו על המחלוקות האישיות? (צילום: AFP)

אובמה ונתניהו. יגשרו על המחלוקות האישיות?(צילום: AFP)

הפגישה בין השניים אמורה להיארך שעה וחצי, אולם עשויה גם להתארך. היא תכלול כמה נקודות:

הסכם הגרעין: השגת הבנה על המרכיבים ליישום ההסכם, ובמרכזה איך יתנהל הפיקוח כדי להבטיח שאיראן תעמוד בהתחייבויות שלה. יהיה ניסיון ישראלי להגיע להבנה אילו צעדים יינקטו במקרה של הפרות איראניות של ההסכם. מדובר בתיאום לטווח ארוך, מודיעיני וטכנולוגי.

האיומים האיראנים האחרים: ארה”ב מודה שלא נעשה מספיק כדי לעצור את הסיוע לארגוני הטרור ובהם חיזבאללה וחמאס, ואת הפעילות לערעור היציבות במזרח התיכון ומעבר לו. ארה”ב מדברת עכשיו על מחויבות ארוכת טווח להגברת שיתוף פעולה מודיעיני, לאיתור ובלימת העברת משלוחי נשק מאיראן ותוספת סנקציות בעת הצורך.

קרי ושר החוץ האיראני זריף. נתניהו לא יתקוף עוד את ההסכם (צילום: רויטרס)

קרי ושר החוץ האיראני זריף. נתניהו לא יתקוף עוד את ההסכם(צילום: רויטרס)

שמירה על היתרון האיכותי: נתניהו ידבר עם אובמה על האיומים על ישראל והאינטרסים של ארה”ב במזרח התיכון המשתנה עם דאעש, חיזבאללה, איראן ורוסיה בסוריה. זו הפעם הראשונה ששיחות העומק של הבכירים במערכות הביטחון של שתי המדינות, מגיעים לליבון ראש בראש של שני המנהיגים.

המלחמה בסוריה: האינטרס הישראלי בסוריה הוא לשמור על ניטראליות במלחמת האזרחים, אבל לדאוג שהיא לא תשמש כן שיגור להתקפות נגד ישראל בגולן ולמנוע ככל האפשר מעבר של טילים לחיזבאללה בלבנון. ישראל יכולה לסייע לארה”ב במלחמתה בדאעש עם היכולות המודיעיניות שלה.

הפלסטינים: אובמה לא מאמין שנתניהו ואבו מאזן רוצים ומסוגלים לקבל החלטות ולכן הוא לא צופה פריצת דרך

בתקופת נשיאותו. ביום שישי אמרו האמריקנים ש”נתניהו עצמו אמר שהתנאים לא בשלו למדינה פלסטינית”. בפגישה הוא יבקש לשמוע מה ממשלת ישראל עושה כדי להרגיע את הרוחות, ובהקשר זה האם ישראל מוכנה להפסיק בנייה בהתנחלויות שמחוץ למפת ההסדר העתידי, כדי לא לחבל בסיכוי להגיע בעתיד לפתרון של שתי מדינות.

ג’ונתן פולארד: גם עניינו של פולארד צפוי לעלות בשיחה. נתניהו יבקש מאובמה לאפשר למרגל הישראלי, שישתחרר מהכלא בשבוע הבא, לעלות לישראל. אובמה לא צפוי להיענות לבקשה.

בפתח ישיבת הממשלה התייחס נתניהו לפגישה בוושינגטון ואמר כי „השיחה עם הנשיא תיסוב על האירועים האחרונים במזרח התיכון, לרבות בסוריה, התקדמות אפשרית עם הפלסטינים או לפחות ייצוב המצב מולם, וכמובן חיזוק ביטחונה של מדינת ישראל – דבר שארה”ב מחויבת לו תמיד, תוך שמירה על היתרון היחסי של מדינת ישראל מול מזרח תיכון משתנה ומעגל פחות משתנה. אני מאמין שהפגישה הזאת חשובה על מנת להבהיר את המשך הנתיב של הסיוע האמריקני לישראל בעשור הקרוב. זה יהיה צעד צעד נוסף למימוש הבנה בכיוון זה. בנוסף אני אפגש עם הקהילות היהודיות בארה”ב בכנס השנתי שלהן, ועם גורמים רבים אחרים בציבוריות האמריקנית”.