Netanjahu régi külpolitikai tanácsadóját, Dore Goldot nevezte ki az izraeli külügy, igazgatójának .

פיטורי מנכ”ל משרד החוץ: „נתניהו רצה שליטה מלאה”
במשרד החוץ הופתעו מהחלטת רה”מ לפטר את נסים בן שטרית ולמנות במקומו את דורי גולד בזמן שסמכויות המשרד מתפזרות בין השרים השונים. לאחרונה קרא המנכ”ל המפוטר ליזום מהלך לשיקום היחסים עם ארה”ב

 

בן שטרית עם סגנית השר חוטובלי (צילום: גיל יוחנן)

בן שטרית עם סגנית השר חוטובלי (צילום: גיל יוחנן)

פיטוריו של מנכ”ל משרד החוץ נסים בן שטרית באו כרעם ביום בהיר והיכו בתדהמה את אנשי המשרד. בן שטרית חשב שיישאר בתפקיד וכך גם נתן לבכירי המשרד להבין. לבן שטרית קשר טוב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד מ-1982, בימים שנתניהו נכנס לתפקיד הציר המדיני בשגרירות בוושינגטון ובן שטרית שהיה קצין המנהלה קיבל את פניו ועזר לו להתאקלם.

בדיונים שנערכו לאחרונה בלשכת ראש הממשלה זכה בן שטרית להערכה רבה על תפקודו. גורמים שנכחו בדיון התרשמו שנתניהו והיועצו לביטחון לאומי יוסי כהן מעריכים מאוד את בן שטרית, שמונה רשמית לתפקיד באוגוסט 2014 – לאחר שכיהן קודם לכן כשנה כמנכ”ל בפועל.

 

אז מה גרם לנתניהו להדיח את בן שטרית? התשובה לכך לא ברורה לגמרי. במשרד החוץ יש לכך כמה סברות: אחת מהן היא שמנכ”ל משרד החוץ התריע באחרונה במכתב ששלח לשר החוץ כי ישראל עלולה לשלם מחיר כבד בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות בשל המשבר החריף ביחסים עם הממשל האמריקני. בן שטרית קרא ליזום מהלך ישראלי שיביא לשיקום מהיר של היחסים עם ארצות הברית.

 

רק ביום חמישי האחרון בטקס הכניסה שלה לתפקיד החמיאה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלילבן שטרית ושיבחה אותו על כך שהוא מעביר אותה סדנה מרוכזת ואינטנסיבית של הדיפלומטיה הישראלית. ההדחה של בן שטרית נתפסה על ידי עובדים במשרד כסטירת לחי וכחלק מהמערכה של נתניהו להחלשת משרד החוץ ופירוק סמכויותיו לגורמים – תהליך שהואץ עם מגוון הסמכויות שקיבל השר גלעד ארדן.

 

גורמים בכירים במשרד החוץ אומרים: „זה משאיר את משרד החוץ משותק לאחר שביתרו את סמכויות המשרד”. בכירים אחרים במשרד אומרים כי „במשרד יש תחושת ייאוש. פירוק המשרד וחלוקת סמכויותיו יפגעו בסוף באינטרסים של המדינה. השגרירויות בחו”ל עומדות בפני צונאמי. עם מי הן אמורות לעבוד במאבק ב-BDS – עם ארדן או עם חוטובלי או אולי עם נתניהו? בוקה ומבולקה. המדינה היא המפסידה הגדולה של הבלבול הזה”.

דורי גולד (צילום: גיל יוחנן)

דורי גולד (צילום: גיל יוחנן)

ההערכות נוספות שנשמעו במשרד החוץ גורסות שנתניהו בחר למנות את ד”ר דורי גולד בראש ובראשונה בגלל הנאמנות: הוא רצה שליטה מלאה על משרד החוץ מחדש ומצד שני רצה לשים איש אמון שלו כדי „להשגיח” על סגנית השר ציפי חוטובלי .

 

בכל מקרה בלשכת רה”מ הסבירו את ההדחה בהודעה לקונית שבה נאמר: „נתניהו מתכוון להביא לאישור הממשלה את מינויו של ד”ר דורי גולד לתפקיד מנכ”ל משרד החוץ. הוא נפגש עם בן שטרית, הודה לו על שירותו בראשות המשרד והציע לו להמשיך ולפעול בזירה הדיפלומטית”.

 

בן שטרית אמר בתגובה לפיטוריו: „אני גאה בשירות של כ-50 שנה במשרד החוץ, מהדרג הזוטר ועד לתפקיד הבכיר ביותר. את כל תפקידיי כולם מילאתי באהבה, באמונה ובתחושת שליחות עמוקה. אני מודה על הזכות שניתנה לי לתרום למדינת ישראל ולשרת את אזרחיה לאורך השנים”.

 

סגנית השר חוטובלי בירכה את גולד על כניסתו לתפקיד ואמרה: „ד”ר גולד הוא אדם עתיר ניסיון בזירה הבינלאומית, ולעת הזאת עם ריבוי האתגרים שעומדים לפתחה של המדינה הוא יוכל לתרום מניסיונו למען קידום ושיפור יחסי החוץ”.

 

ד”ר גולד הוא אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו. הוא שירת בעבר בכמה תפקידים דיפלומטיים, בהם שגריר ישראל באו”ם (בשנים 1999-1997) ויועצו המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו (בשנים 1997-1996). בעת ששימש יועץ מדיני היה גולד שליחו של ראש הממשלה למצרים, ירדן ומדינות המפרץ.

 

בשנה האחרונה כיהן גולד כיועץ מדיני מיוחד לנתניהו בהסדר מיוחד. בזמן צוק איתן היה גולד אחד הדוברים הבולטים של ישראל ברשתות הזרות בחו”ל. הוא נחשב לאחד הדוברים הטובים והיעילים ביותר של ישראל בעולם באנגלית. שמו הוזכר כמועמד לתפקיד שגריר ישראל באו”ם והוא אף קיים על כך כמה שיחות עם נתניהו. ואולם, בסופו של דבר לנוכח האתגרים המדיניים החליט נתניהו למנות אותו לתפקיד מנכ”ל משרד החוץ.

 

בסיום תפקידו במגזר הציבורי כיהן גולד כנשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. בתפקיד זה היה גולד פעיל בזירה הבינלאומית למען ישראל, ייצג את קולה בפורומים רבים ברחבי העולם, ואף היה מעורב בדיאלוגים שונים עם נציגי מדינות ערב. הוא היה הישראלי היחיד שהתעמת עם השופט ריצ’ארד גולדסטון, שעמד בראש ועדת הבדיקה של האו”ם לאחר מבצע „עופרת יצוקה”.

 

ב-2011, כאיש פרטי, גולד התבקש על ידי התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לתת חוות דעת על הניסיון הפלסטיני להכיר בזכות השיפוטית של ה-ICC בשטחם. ספרו של גולד, „המערכה המדינית על ירושלים”, היה רב מכר בארה”ב. ספר זה תורגם לסינית ויצא לאור בבייג’ינג מטעם משרד החוץ הסיני, לאחר שגולד הוזמן להרצות בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בסין. ספרו „עלייתה של איראן הגרעינית”, משנת 2009, היה ברשימת רבי המכר של ה”וושינגטון פוסט”.

 

גולד אמר בתגובה למינויו: „אני מודע לאתגרים המשמעותיים שעומדים בפני ישראל בתקופה זו, וחובתי להגן על האינטרסים של המדינה”.

 

שרת החוץ לשעבר ציפי לבני אמרה: „ההחלטה לפטר את מנכ”ל משרד החוץ לגיטימית אך מטרידה לאור העובדה שמדובר בעובד משרד החוץ שהתריע לאחרונה על כך שישראל עלולה לשלם מחיר כבד על מדיניות הממשלה. נתניהו כרגיל הורג את השליח במקום להתמודד עם הבשורה”.

 Az izraeli külügyminisztérium név nélkül nyilatkozó vezető tisztségviselői bírálják a tárca különböző jogköreinek a Likud párti miniszterek között történő felosztását – közölte hétfő esti műsorában a 10-es csatorna nevű izraeli kereskedelmi televízió.

Izrael nem tudja hatékonyan felvenni a harcot Izrael „delegitimálása” (a létjogosultságának megkérdőjelezését célzó nemzetközi jogi lépések) ellen főállású külügyminiszter nélkül és az eddig a minisztériumhoz tartózó felelősségi területek hat miniszter közötti felosztásával. Az egységes irányítás hiánya aláássa Izrael eredményes képviseletét a diplomáciai fórumokon – állították a külügyi szakemberek a 10-es csatornának.
Új kormányának május közepi megalakításakor Benjámin Netanjahu miniszterelnök a különböző minisztériumokat a külügytől elvett részterületekkel egészítette ki, így vele együtt összesen hat miniszter felelős a korábban a külügyi tárcához tartozó ügyekért.
Magát a „külügyi tárcát” a kormányfő magánál tartotta, szakértők szerint annak reményében, hogy azt később felajánlhassa egy a koalícióhoz utólag csatlakozó párt vezetőjének.
Külügyminiszter-helyettesnek a napi ügyek vitelére a Likud egyik vallásos héjáját, Cipi Hotovelit nevezte ki, aki a múlt héten az izraeli diplomatáknak tartott tájékoztatón kijelentette, hogy Izraelnek joga van a Földközi-tenger és a Jordán folyó közti területekre, s ezzel ellentmondott a kormányfőnek, aki azt hangoztatta, hogy támogatja a békés, fenntartható kétállami megoldást a palesztinokkal.
Gilád Erdán, a Likud belső választásán másodikként befutó politikus a választások után a külügyminiszteri széket követelte magának, s a kabinettől való távol maradással fenyegetőzött elutasítása miatt. Erdán hétfőn, megkésve mégis felesküdött az új kormány tagjának, végül beérte a két külpolitikai felelősségi körrel kiegészített belbiztonsági tárcával, így övé lett a nemzetközi bojkott elleni harc és stratégiai ügyek képviselete.
Ez utóbbi terület átvétele nem volt bonyodalommentes, ugyanis azt Netanjahu alig két hete Zeév Elkin diaszpóraügyi miniszternek adta, aki egy Facebookon terjedő fénykép tanúsága szerint már ki is írta új titulusát az irodájára. Elkin válaszul azzal fenyegetőzött, hogy nem vesz részt jövő hétfőn az alaptörvény módosításáról szóló kneszetbeli szavazáson, márpedig ez a költségvetés elfogadtatása miatt kulcsfontosságú az új kormány számára. Megbékítése érdekében Netanjahu végül Elkinnek adta kedden a jeruzsálemi ügyek tárcáját, noha a választások előtt megígérte Nir Barkatnak, a város polgármesterének, hogy nem nevez ki minisztert a feje fölé.
Külügyi részfeladatot kapott még Juvál Steinic volt stratégiai, jelenleg az energetika és az infrastruktúra területéért felelős miniszter is: nála maradt az iráni atomfegyverek létrehozása elleni küzdelem. Ugyanakkor Szilván Salom belügyminiszteré lesz a szünetelő palesztin tárgyalások vezetése és az Egyesült Államokkal folytatandó stratégiai megbeszélések ügye: eredetileg ezek is a külügyi tárca részei voltak.
Ezzel párhuzamosan az egyre csonkább külügyminisztériumban is történtek személyi változtatások: Netanjahu hétfőn menesztette Niszim Ben Sitritet, az Avigdor Liberman előző minisztersége idején kinevezett igazgatót, és régi külpolitikai tanácsadóját, Dore Goldot állította a helyére.

 

MTI / YNET / BPI